המקרא מתאר את המאורעות והתנאים שיאפיינו את תקופת ”אחרית הסדר העולמי [הנוכחי]”, או ”קץ העולם” (מתי כ״ד:3; תרגום החברה לכתבי הקודש). המקרא מכנה את התקופה הזו ”אחרית הימים” או ה”קץ” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1; דניאל ח׳:19). להלן כמה מאפיינים בולטים של הנבואות הנוגעות לאחרית הימים, או לקץ:
הדרדרות באמות המידה של בני האדם, רבים יהיו ”כפויי טובה, חסרי נאמנות... חסרי נכונות להתרצות, משמיצים, חסרי שליטה עצמית, תוקפניים, חסרי אהבת הטוב, בוגדים, עקשנים, מלאי גאווה” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–4).
התפוררות התא המשפחתי עקב אנשים ”חסרי חיבה טבעית” וילדים ה”ממרים את פי הוריהם” (טימותיאוס ב׳. ג׳:2, 3).
התקררות האהבה לאלוהים בקרב מרבית האנשים (מתי כ״ד:12).
התגשמות של כל הנבואות הללו במקביל — לא רק של חלק או אפילו רוב הנבואות (מתי כ״ד:33).
האם אנו חיים ב”אחרית הימים”?
כן. המצב בעולם וכן הכרונולוגיה המקראית מצביעים על כך שאחרית הימים החלה בשנת 1914. באותה שנה החלה מלכות אלוהים לשלוט בשמיים, ואחת הפעולות הראשונות שלה הייתה לסלק את השטן ואת שדיו מהשמיים ולהגביל את פעילותם לתחום כדור הארץ (ההתגלות י״ב:7–12). השפעת השטן על האנושות ניכרת בגישות ובמעשים השליליים ההופכים את אחרית הימים ל”עיתות משבר קשות להתמודדות” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
