כן,‏ המקרא מציג בפנינו ראיות משכנעות לכך שאלוהים קיים.‏ הוא קורא לנו לפתח אמונה באלוהים,‏ אך לא להאמין אמונה עיוורת בטענות דתיות למיניהן,‏ אלא להשתמש ב”‏כושר החשיבה”‏ ו’‏ביכולת השכלית’‏ שלנו (‏רומים י״ב:‏1;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏20‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ תן דעתך לקווי הטיעונים שלהלן,‏ המבוססים על המקרא:‏

• קיומו של יקום מאורגן שיש בו חיים מעיד על קיומו של בורא.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏כמובן,‏ לכל בית יש בונה,‏ אך מי שבנה את הכול הוא אלוהים”‏ (‏עברים ג׳:‏4‏)‏.‏ ההיגיון שבהצהרה זו אומנם פשוט,‏ אך אנשים משכילים רבים נוכחו שזהו טיעון חזק.‏ a

• כבני אדם,‏ ניחנו מטבענו ברצון להבין את משמעות החיים ואת מטרתם — סוג של רעב הממשיך להציק לנו גם אחרי שצרכינו הפיזיים באים על סיפוקם.‏ זה חלק ממה שהמקרא מכנה ’‏צורכנו הרוחני’‏,‏ הכולל את הרצון להכיר את אלוהים ולעבוד אותו (‏מתי ה׳:‏3‏,‏ הערת שוליים;‏ ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ צורך רוחני זה לא רק מוכיח שאלוהים קיים אלא גם מעיד על כך שהוא בורא אוהב שרוצה שנשביע את הצורך הזה (‏מתי ד׳:‏4‏)‏.‏

• נבואות מפורטות במקרא נכתבו מאות שנים מראש והתגשמו בדייקנות.‏ דיוקן של הנבואות הללו והתגשמותן לפרטי פרטים מעידים בבירור שהן נבעו ממקור על־אנושי (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏21‏)‏.‏

• ברשות כותבי המקרא היה ידע מדעי שהיה נשגב מבינתם של בני דורם.‏ לדוגמה,‏ בימי קדם רבים האמינו שכדור הארץ נתמך על־ידי בעל חיים כגון פיל,‏ חזיר בר או שור.‏ בניגוד לכך,‏ המקרא אומר שאלוהים ”‏תולה ארץ על בלי־מה [‏על לא כלום]‏”‏ (‏איוב כ״ו:‏7‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ המקרא מתאר נכונה את צורת הארץ כ”‏חוג”‏,‏ או עיגול (‏ישעיהו מ׳:‏22‏)‏.‏ רבים סבורים שההסבר הכי מתקבל על הדעת להבנה מתקדמת שכזו הוא שכותבי המקרא קיבלו את המידע מאת אלוהים.‏

• המקרא משיב על שאלות קשות רבות — שאלות שללא מענה מספק יכולות לגרום לאדם להפוך לאתיאיסט.‏ למשל:‏ אם אלוהים אוהב וכול יכול,‏ למה יש סבל ורוע בעולם?‏ מדוע הדת גורמת לאנשים רבים לעשות את הרע במקום את הטוב?‏ (‏טיטוס א׳:‏16‏)‏.‏