דמיין לעצמך:‏ אתה מסייר במוזיאון מלא בממצאים קדומים.‏ מרביתם מצולקים,‏ שחוקים ופגעי מזג האוויר ניכרים בהם.‏ בחלקם חסרות חתיכות גדולות.‏ אולם אחד מהם בולט בשלמותו;‏ ניתן להבחין בבירור בעיצובו המורכב ובפרטיו הרבים.‏ אתה שואל את המדריך:‏ ”‏האם ממצא זה חדש מהאחרים?‏”‏ ”‏לא”‏,‏ הוא משיב,‏ ”‏הוא ישן ממרביתם ומעולם לא שוחזר”‏.‏ ”‏האם הוא נשמר במקום מוגן?‏”‏ אתה שואל.‏ ”‏לא”‏,‏ עונה המדריך,‏ ”‏הוא דווקא ניצב אל מול הרוחות והגשמים העזים ביותר,‏ ורבים ניסו לחבל בו ולהשחיתו”‏.‏ אולי תשאל את עצמך בתדהמה:‏ ’‏ממה הוא עשוי?‏’‏

במובן מסוים המקרא דומה לממצא ייחודי זה.‏ מדובר בספר עתיק מאוד – קדום בהרבה ממרבית הספרים.‏ קיימים,‏ כמובן,‏ ספרים עתיקים אחרים.‏ אך בדומה לממצאים עתיקים שהתבלו,‏ בחלוף הזמן רוב כתבי היד הקדומים ניזוקו קשות.‏ ידע חדש ועובדות מוכחות סותרות את עמדותיהם באשר לנושאים שונים,‏ כגון מדע.‏ נראה שעצותיהם באשר לרפואה מסוכנות,‏ יותר מאשר מועילות.‏ מכתבי יד עתיקים רבים נותרו רק פיסות בודדות – חלקים גדולים מהם אבדו או ניזוקו קשות.‏

המקרא,‏ לעומת זאת,‏ יוצא דופן.‏ אף שכתיבתו החלה לפני כ־500,‏3 שנה,‏ הוא עדיין שלם.‏ על אף שבמשך מאות השנים הותקף פעם אחר פעם – בשריפה,‏ בהוצאה מחוץ לחוק ובהמעטה בערכו – עמד המסר שבו בפני כל סערה.‏ גם לאור המידע החדש הזמין בימינו,‏ לא הוכח המקרא כמיושן.‏ להיפך,‏ אמירותיו מצביעות על ראייתו המדהימה למרחוק (‏ראה התיבה ”‏מיושן או מקדים את זמנו?‏‏”‏)‏.‏

אך אולי אתה תוהה:‏ ’‏האם הדרכת המקרא באמת מעשית לתקופתנו?‏’‏ כדי לדעת את התשובה,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏מה הן הבעיות הקשות ביותר שעמן מתמודדת האנושות בימינו?‏ אילו הן המחרידות ביותר?‏’‏ אולי עולות במחשבותיך בעיות כגון מלחמות,‏ זיהום,‏ פשע או שחיתות.‏ כעת תן דעתך לכמה עקרונות שמלמד המקרא,‏ ושאל את עצמך:‏ ’‏אילו היו אנשים חיים על־פי הערכים הללו,‏ האם לא היה הופך העולם למקום טוב יותר?‏’‏

אהבת שלום

‏”‏אשרי רודפי שלום,‏ כי הם ייקראו בני אלוהים”‏ (‏מתי ה׳:‏9‏)‏.‏ ”‏אם אפשר,‏ עד כמה שהדבר תלוי בכם,‏ חיו בשלום עם כל אדם”‏ (‏רומים י״ב:‏18‏)‏.‏

רחמים,‏ סלחנות

‏”‏אשרי הרחמנים,‏ כי הם ירוחמו”‏ (‏מתי ה׳:‏7‏)‏.‏ ”‏סבלו תמיד איש את רעהו וסלחו זה לזה ברוחב לב גם אם יש למישהו יסוד לטענה נגד רעהו.‏ כשם שיהוה * סלח לכם ברוחב לב,‏ כך גם עליכם לסלוח”‏ (‏קולוסים ג׳:‏13‏)‏.‏

אחדות ללא הבדלי גזע

אלוהים ”‏יצר את כל העמים כדי שישבו על פני כל הארץ”‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏26‏)‏.‏ ”‏אלוהים אינו נושא פנים,‏ אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו”‏ (‏מעשי השליחים י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏

כבוד כלפי כדור הארץ

‏”‏וייקח יהוה אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה”‏ (‏בראשית ב׳:‏15‏)‏.‏ אלוהים ’‏ישחית את משחיתי הארץ’‏ (‏ההתגלות י״א:‏18‏)‏.‏

שנאת חמדנות ואי־מוסריות

‏”‏הישמרו מכל חמדנות,‏ כי גם אם רבים נכסי האדם,‏ הם לא יעניקו לו חיים”‏ (‏לוקס י״ב:‏15‏)‏.‏ ”‏כיאה לקדושים,‏ אף אל תדברו ביניכם על זנות ועל כל טומאה או על חמדנות”‏ (‏אפסים ה׳:‏3‏)‏.‏

יושר,‏ חריצות

‏”‏ברצוננו להתנהג ביושר בכל דבר”‏ (‏עברים י״ג:‏18‏)‏.‏ ”‏הגונב אל יוסיף לגנוב,‏ אלא יעמול”‏ (‏אפסים ד׳:‏28‏)‏.‏

החשיבות שבהושטת עזרה

‏”‏אמרו דברי נחמה לנדכאים,‏ תמכו בחלשים והיו סבלנים עם כל אדם”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ עלינו ”‏לדאוג ליתומים ולאלמנות בצרתם”‏ (‏יעקב א׳:‏27‏)‏.‏

המקרא אינו מציג רשימת ערכים ותו לא.‏ הוא מלמד אותנו בדרכים מעשיות כיצד להוקיר עקרונות אלה וליישמם בחיי היומיום.‏ האם לא היו פוחתות הבעיות בעולמנו אילו יותר אנשים היו מיישמים הלכה למעשה את הערכים שלעיל?‏ אין ספק שעקרונות המקרא רלוונטיים ועדכניים יותר מתמיד!‏ אולם איזו תועלת יכולה לצמוח לך כעת מהדרכת המקרא?‏

האיש החכם ביותר עלי אדמות אמר:‏ ”‏החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה”‏ (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏ האם לא תסכים עם דבריו?‏ המבחן האמיתי של החוכמה הוא התוצאות שקוצרים ביישומה.‏ לכן אולי תאמר:‏ ’‏אם המקרא באמת מעשי,‏ האם אינו צריך הדבר לבוא לידי ביטוי בחיי?‏ כיצד הוא יכול לעזור לי להתמודד עם הבעיות שלי?‏’‏ חשוב על הדוגמה הבאה.‏

חייה של דֶלפין * היו עמוסים,‏ גדושים פעילויות ומתגמלים,‏ אך לפתע חוותה סדרה של אבידות טרגיות.‏ בתה בת העשרה מתה,‏ נישואיה התפרקו והיא שקעה בצרות כלכליות.‏ היא מספרת:‏ ”‏כבר לא ידעתי מי אני – נותרתי ללא בת,‏ ללא בעל וללא בית.‏ הרגשתי שאני כלום – חסרת זהות,‏ חסרת כוח וחסרת עתיד”‏.‏

דלפין מעולם לא התנסתה קודם לכן בצורה כה מוחשית באמיתות המילים:‏ ”‏ימי שנותינו בהם שבעים שנה,‏ ואם בגבורות שמונים שנה,‏ ורָהְבָּם עמל ואוון [‏צרות וייסורים]‏,‏ כי גָז חיש [‏חולפים מהר]‏ ונעופה”‏ (‏תהלים צ׳:‏10‏)‏.‏

בשעתה הקשה מכול פנתה דלפין למקרא.‏ התועלת שהפיקה ממנו הייתה יוצאת מן הכלל.‏ כפי שנראה בשלושת המאמרים הבאים,‏ רבים אחרים מצאו גם הם שהמקרא עזר להם בצורה מפליאה כשיישמו את עצותיו כדי לפתור את בעיותיהם.‏ הם חשו שהמקרא הוא כמו אותו ממצא המתואר בראש המאמר.‏ הוא שונה לגמרי מאינספור ספרים שהתיישנו ויצאו מכלל שימוש.‏ האם זה מפני שהמקרא קורץ מחומר אחר?‏ הייתכן שהוא אכן מכיל את מחשבותיו של אלוהים – ולא של אדם?‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13‏)‏.‏