חוקרי המקרא מכירים בעובדה ששמו הפרטי של אלוהים,‏ יהוה,‏ מופיע קרוב ל־000,‏7 פעם בנוסח המקורי של כתבי־הקודש העבריים.‏ עם זאת,‏ רבים מהם סבורים כי שם זה לא הופיע בנוסח המקורי של כתבי־הקודש היווניים.‏ משום כך,‏ השם ”‏יהוה”‏ נעדר ממרבית תרגומי ”‏הברית החדשה”‏ המודרניים לאנגלית.‏ גם כאשר מופיעות בתרגומים ציטטות תנ״כיות המכילות את השם ”‏יהוה”‏,‏ מרבית המתרגמים משתמשים במילה ”‏אדון”‏ ולא בשמו הפרטי של אלוהים.‏

תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש אינו מאמץ נוהג זה.‏ שם יהוה מופיע בו 237 פעם בכתבי־הקודש היווניים.‏ את ההחלטה הזו קיבלו המתרגמים על בסיס שני גורמים חשובים:‏ (‏1)‏ כתבי היד היווניים שברשותנו כיום אינם כתבי היד המקוריים.‏ ישנם כיום אלפי כתבי יד של כתבי־הקודש היווניים,‏ אך רובם חוברו לפחות מאתיים שנה אחרי כתיבת הנוסחים המקוריים.‏ (‏2)‏ עד אותה עת כבר החליפו המעתיקים את השם ”‏יהוה”‏ במילה קיריוס,‏ מילה יוונית שמשמעה ”‏אדון”‏,‏ או העתיקו מתוך כתבי יד שבהם כבר הוחלף השם המפורש במילה זו.‏

ועדת תרגום עולם חדש של המקרא הגיעה למסקנה כי יש בסיס מוצק לדעה שהשם המפורש אכן הופיע בכתבי היד היווניים המקוריים.‏ עמדה זו מבוססת על הראיות שלהלן:‏

•   עותקים של התנ״ך שהיו בשימוש בימי ישוע ושליחיו הכילו את השם המפורש לכל אורך הטקסט.‏ בעבר היו שערערו על כך.‏ כיום,‏ בעקבות גילוי כתבי יד של התנ״ך סמוך לקומראן המתוארכים למאה הראשונה,‏ הוכחה נקודה זו מעל לכל ספק.‏

•   בימי ישוע ושליחיו הופיע השם המפורש גם בתרגומי תנ״ך ליוונית.‏ במשך מאות שנים סברו החוקרים כי השם המפורש לא הופיע בכתבי היד של תרגום השבעים,‏ תרגום התנ״ך ליוונית.‏ ואז,‏ באמצע המאה ה־20,‏ הגיעו לידיהם של החוקרים מספר קטעי כתבי יד עתיקים מאוד של נוסח תרגום השבעים ליוונית מימי ישוע.‏ בקטעים אלה מופיע שמו הפרטי של אלוהים באותיות עבריות.‏ מכאן עולה כי בתקופת ישוע הכילו עותקים של כתבי־הקודש ביוונית את שם אלוהים.‏ ואולם,‏ נכון למאה הרביעית לספירה כבר לא הופיע השם המפורש בכתבי היד העיקריים של תרגום השבעים ליוונית,‏ כגון קודקס וטיקנוס וקודקס סינַאִיטיקוּס,‏ בכל ספרי התנ״ך (‏במקומות שבהם כן הופיע השם בכתבי יד קדומים יותר)‏.‏ לכן אין זה מפתיע שבטקסטים המתוארכים לתקופה זו,‏ נעדר השם המפורש מ”‏הברית החדשה”‏,‏ כלומר מכתבי־הקודש היווניים.‏

  ישוע אמר מפורשות:‏ ”‏באתי בשם אבי”‏,‏ ואף הדגיש כי את מעשיו עשה ב’‏שם אביו’‏.‏

•   כתבי־הקודש היווניים עצמם מראים כי ישוע התייחס לא אחת לשם אלוהים וגילה אותו לאחרים (‏יוחנן י״ז:‏6,‏ 11,‏ 12,‏ 26‏)‏.‏ ישוע אמר מפורשות:‏ ”‏באתי בשם אבי”‏,‏ ואף הדגיש כי את מעשיו עשה ב’‏שם אביו’‏ (‏יוחנן ה׳:‏43;‏ י׳:‏25‏)‏.‏

•   הואיל וכתבי־הקודש היווניים נוספו בהשראת אלוהים לכתבי־הקודש העבריים,‏ היעלמותו הפתאומית של השם ”‏יהוה”‏ מן הטקסט תעיד על חוסר עקביות.‏ בערך באמצע המאה הראשונה לספירה אמר התלמיד יעקב לזקנים בירושלים:‏ ”‏שמעון סיפר בהרחבה כיצד לראשונה הפנה אלוהים את תשומת ליבו אל הגויים כדי לקחת מקרבם עם לשמו”‏ (‏מעשי השליחים ט״ו:‏14‏)‏.‏ הדעת נותנת שיעקב לא היה אומר זאת אילו איש במאה הראשונה לספירה לא היה מכיר או מבטא את שם אלוהים.‏

•   שם אלוהים מופיע בצורתו המקוצרת בכתבי־הקודש היווניים.‏ בההתגלות י״ט:‏1,‏ 3,‏ 4,‏ 6 גלום השם המפורש בצירוף ”‏הללו יה”‏.‏ המילה ”‏יה”‏ היא קיצור של ”‏יהוה”‏.‏ שמות רבים בכתבי־הקודש היווניים נגזרים משם אלוהים.‏ למעשה,‏ לפי ספרי עיון שונים,‏ אפילו השם ”‏ישוע”‏ משמעו ”‏יהוה הוא ישועה”‏.‏

•   מקורות יהודיים קדומים מראים כי המשיחיים ממוצא יהודי עשו שימוש בשם המפורש בכתביהם.‏ התוספתא,‏ אוסף של הלכות שהושלם עד 300 לספירה בערך ושייך לתורה שבעל־פה,‏ מציינת בנוגע לכתבים משיחיים שהועלו באש ביום השבת את הדברים הבאים:‏ ”‏הגליונים [‏ספרי הבשורה]‏ וספרי מינים [‏ככל הנראה כינוי למשיחיים ממוצא יהודי]‏ אין מצילין אותן מפני הדליקה,‏ אלא נשרפין במקומן הן ואזכרותיהן [‏אזכורי השם המפורש]‏”‏.‏ אותו מקור מצטט את רבי יוסי הגלילי,‏ שחי בתחילת המאה השנייה לספירה,‏ כמי שאמר כי בימי חול יש ’‏לקדור [‏לגזור]‏ את אזכרותיהן ולגונזן ולשרוף את השאר’‏.‏

•   מספר חוקרי מקרא מכירים בכך שהשם המפורש הופיע ככל הנראה בציטטות התנ״כיות שבכתבי־הקודש היווניים.‏ תחת הכותרת ”‏השם המפורש בברית החדשה”‏,‏ מעיר מילון המקרא בהוצאת אנקור (‏אנג׳)‏ את ההערה הבאה:‏ ”‏ישנן מספר הוכחות לכך שכאשר הועלו ספרי הברית החדשה לראשונה על הכתב,‏ הופיע בהם השם המפורש,‏ יהוה,‏ בחלק או בכל הציטוטים מהברית הישנה”‏.‏ והחוקר ג׳ורג׳ הווארד אומר:‏ ”‏מאחר שהשם המפורש עדיין הופיע בעותקים של המקרא היווני [‏תרגום השבעים‏]‏ שהיווה את כתבי־הקודש של הכנסייה הקדומה,‏ הדעת נותנת שכותבי הברית החדשה,‏ בבואם לצטט מכתבי־הקודש,‏ הותירו את השם המפורש בטקסט המקראי”‏.‏

•   מתרגמי מקרא ידועי שם השתמשו בשם אלוהים בכתבי־הקודש היווניים.‏ חלק ממתרגמים אלה עשו כן זמן רב בטרם יצא לאור תרגום עולם חדש.‏ להלן חלק מאותם מתרגמים ותרגומיהם:‏ תרגום מילולי של הברית החדשה.‏.‏.‏ על בסיס קודקס וטיקנוס (‏From the Text of the Vatican Manuscript A Literal Translation of the New Testament . . .)‏,‏ בעריכת הרמן היינפטר (‏1863)‏;‏ תרגום אמפטיק דיאגלוט (‏Diaglott The Emphatic)‏,‏ בעריכת בנג׳מין וילסון (‏1864)‏;‏ איגרותיו של פאולוס באנגלית מודרנית (‏The Epistles of Paul in Modern English)‏,‏ בעריכת ג׳ורג׳ ברקר סטיבנס (‏1898)‏;‏ איגרת פאולוס הקדוש אל הרומים (‏St. Paul’s Epistle to the Romans)‏,‏ בעריכת ו.‏ ג.‏ רותרפורד (‏1900)‏;‏ איגרות הברית החדשה (‏Testament Letters The New)‏,‏ בעריכת ג׳.‏ ו.‏ צ׳.‏ וונד,‏ בישוף לונדון (‏1946)‏.‏ בנוסף לכך,‏ בתרגום מקרא לספרדית מתחילת המאה ה־20 השתמש המתרגם פאבלו בסון בשם המפורש (‏”Jehová“)‏ בלוקס ב׳:‏15 וביהודה 14‏,‏ ובהערות השוליים שבתרגומו הוא ציין יותר מ־100 פעם כי השם המפורש הוא תרגום מתקבל על הדעת.‏ זמן רב לפני תרגומים אלה הופיע השם ”‏יהוה”‏ בקטעים רבים בתרגומים עבריים של כתבי־הקודש היווניים מן המאה ה־16 ואילך.‏ בשפה הגרמנית לבדה לפחות 11 תרגומים משתמשים בשם ”‏יהוה”‏ (‏או בתעתיק השם Yahweh)‏ בכתבי־הקודש היווניים,‏ וארבעה מתרגמים מוסיפים את שם אלוהים בסוגריים אחרי המילה ”‏אדון”‏.‏ למעלה מ־70 תרגומים גרמניים משתמשים בשם המפורש בהערות שוליים או בפרשנות הטקסט.‏

•   בתרגומי מקרא ביותר ממאה שפות מופיע השם המפורש בכתבי־הקודש היווניים.‏ תרגומים רבים בשפות אפריקניות,‏ בשפות ילידיות אמריקניות,‏ בשפות אסייתיות,‏ בשפות אירופאיות ובשפות המדוברות באיי האוקיינוס השקט מזכירים פעמים רבות את השם המפורש.‏ (‏ראה רשימה  בעמודים 2382 ו־2383‏.‏)‏ עורכי תרגומים אלה החליטו להשתמש בשם אלוהים מן הטעמים המוזכרים לעיל.‏ חלק מתרגומים אלה של כתבי־הקודש היווניים יצאו לאור לא מזמן יחסית,‏ כגון המקרא בשפה הרוטומית (‏1999)‏,‏ שבו השם המפורש (‏”Jihova“)‏ מופיע 51 פעם ב־48 פסוקים,‏ והתרגום לשפת בַּטַק (‏טוֹבָּה)‏ (‏1989)‏ מאינדונזיה המשתמש 110 פעם בשם יהוה (‏”Jahowa“)‏.‏

אין ספק שקיים בסיס מוצק להשבת השם המפורש,‏ יהוה,‏ לכתבי־הקודש היווניים.‏ וכך בדיוק עשו מתרגמי תרגום עולם חדש.‏ יש להם כבוד עמוק לשם אלוהים ויראה בריאה המונעת בעדם מלגרוע דבר מן הנוסח המקורי (‏ההתגלות כ״ב:‏18,‏ 19‏)‏.‏