איוב 27‏:1‏-23

  • איוב נחוש להחזיק בתומתו ‏(‏1–23‏)‏

    • ‏”‏לא אסיר תומתי ממני”‏ ‏(‏5‏)‏

    • לרשעים אין תקווה ‏(‏8‏)‏

    • ‏”‏למה דבריכם ריקים מתוכן?‏”‏ ‏(‏12‏)‏

    • לרשעים לא נותר לבסוף מאומה ‏(‏13–23‏)‏

כז  וְאִיּוֹב הוֹסִיף לָשֵׂאת נְאוּמוֹ* וְאָמַר:‏   ‏”‏חַי אֱלֹהִים,‏* אֲשֶׁר מָנַע מִמֶּנִּי צֶדֶק,‏+וְחַי הַכֹּל יָכוֹל,‏ אֲשֶׁר הֵמֵר אֶת נַפְשִׁי,‏*+   כִּי כָּל עוֹד נְשִׁימָתִי בִּיוְרוּחַ אֱלֹהַּ בְּאַפִּי,‏+   לֹא יְדַבְּרוּ שְׂפָתַי עַוְלָה,‏וְלֹא תַּהֲגֶה לְשׁוֹנִי רְמִיָּה!‏   חָלִילָה לִי לְהַצְדִּיק אֶתְכֶם!‏ עַד אֶגְוַע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי* מִמֶּנִּי!‏+   אַחְזִיק בְּצִדְקָתִי וְלֹא אַרְפֶּה מִמֶּנָּה;‏+לְבָבִי לֹא יַרְשִׁיעֵנִי* כָּל חַיַּי.‏*   יִהְיֶה נָא אוֹיְבִי כָּרְשָׁעִים,‏וְתוֹקְפַי כְּאַנְשֵׁי הָעַוְלָה.‏   כִּי מָה תִּקְוַת הָרָשָׁע* בְּהִשָּׁמְדוֹ,‏+כַּאֲשֶׁר לוֹקֵחַ אֱלֹהִים אֶת חַיָּיו?‏*   הֲיִשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת צַעֲקָתוֹכְּשֶׁתָּבוֹא עָלָיו מְצוּקָה?‏+ 10  אוֹ הַאִם יִתְעַנֵּג עַל הַכֹּל יָכוֹל?‏ הַאִם יִקְרָא לֶאֱלֹהִים בְּכָל עֵת?‏ 11  אֲלַמֶּדְכֶם עַל כּוֹחוֹ שֶׁל* אֱלֹהִים;‏לֹא אַסְתִּיר דָּבָר עַל אוֹדוֹת הַכֹּל יָכוֹל.‏ 12  הֵן אִם כֻּלְּכֶם רְאִיתֶם חֲזוֹנוֹת,‏לָמָּה דִּבְרֵיכֶם רֵיקִים מִתֹּכֶן?‏* 13  זֶהוּ חֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם רָשָׁע מֵאֵת אֱלֹהִים,‏+הַנַּחֲלָה שֶׁעָרִיצִים מְקַבְּלִים מֵהַכֹּל יָכוֹל.‏ 14  אִם יִרְבּוּ בָּנָיו,‏ יִפְּלוּ הֵם בַּחֶרֶב,‏+וּלְצֶאֱצָאָיו יֶחְסַר מָזוֹן.‏ 15  הַנּוֹתָרִים אַחֲרָיו יִקָּבְרוּ בְּשֶׁל מַגֵּפָה,‏וְאַלְמְנוֹתֵיהֶם לֹא יִבְכּוּ עֲלֵיהֶם.‏ 16  גַּם אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כֶּסֶףוְיֶאֱצֹר כַּחֵמָר לְבוּשׁ מְשֻׁבָּח,‏ 17  גַּם אִם יַאַסְפֵהוּ,‏הַצַּדִּיק יִלְבַּשׁ אוֹתוֹ,‏+וְאֶת כַּסְפּוֹ יְחַלֵּק הַחַף מִפֶּשַׁע.‏ 18  הַבַּיִת אֲשֶׁר הוּא בּוֹנֶה שַׁבְרִירִי כִּפְקַעַת הָעָשׁ,‏כְּסֻכָּה+ שֶׁבּוֹנֶה שׁוֹמֵר.‏ 19  הוּא יִשְׁכַּב בְּמִטָּתוֹ עָשִׁיר אַךְ לֹא יֶאֱסֹף דָּבָר;‏בְּפָקְחוֹ אֶת עֵינָיו,‏ לֹא יִהְיֶה שָׁם מְאוּמָה.‏ 20  בַּלָּהוֹת מַשִּׂיגוֹת אוֹתוֹ כְּשִׁטָּפוֹן;‏סוּפָה חוֹטֶפֶת אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה.‏+ 21  רוּחַ מִזְרָחִית תִּשָּׂאֵהוּ וְהוּא יֵעָלֵם;‏תַּעַקְרֵהוּ מִמְּקוֹמוֹ.‏+ 22  הִיא תָּטִיל עַצְמָהּ עָלָיו לְלֹא חֶמְלָה+בְּעוֹדוֹ מְנַסֶּה נוֹאָשׁוֹת לְהִמָּלֵט מִכּוֹחָהּ.‏+ 23  מוֹחֵאת לְעֶבְרוֹ כַּפֶּיהָוְשׁוֹרֶקֶת+ לְעֶבְרוֹ מִמְּקוֹמָהּ.‏*

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏משלו”‏.‏
שבועה בחייו של אלוהים (‏או של מישהו אחר)‏ הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.‏
או ”‏המר לי”‏.‏
או ”‏יושרתי;‏ נאמנותי”‏.‏
או ”‏יחרפני”‏.‏
או ”‏בכל ימיי”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
או ”‏הכופר”‏.‏ נה״מ,‏ ”‏חָנֵף”‏.‏
או אולי ”‏ביד”‏.‏
או ”‏למה דבריכם הבל הבלים?‏”‏
או אולי ”‏הם מוחאים לעברו כפיהם ושורקים לעברו ממקומם”‏.‏