איוב 32:1-22
לב וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה חָדְלוּ לְנַסּוֹת לַעֲנוֹת לְאִיּוֹב, כִּי הָיָה מְשֻׁכְנָע בְּצִדְקָתוֹ.*+
2 אַךְ אֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי+ מִמִּשְׁפַּחַת רָם הִתְמַלֵּא כַּעַס. כַּעֲסוֹ בָּעַר נֶגֶד אִיּוֹב כִּי נִסָּה לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא צַדִּיק* וְלֹא אֱלֹהִים.+
3 הוּא גַּם הִתְמַלֵּא כַּעַס עַל שְׁלֹשֶׁת רֵעָיו שֶׁל אִיּוֹב כִּי לֹא יָכְלוּ לִמְצֹא מַעֲנֶה, אֶלָּא הִרְשִׁיעוּ אֶת אֱלֹהִים.*+
4 אֱלִיהוּא חִכָּה לַעֲנוֹת לְאִיּוֹב, כִּי הֵם הָיוּ זְקֵנִים מִמֶּנּוּ.+
5 כַּאֲשֶׁר רָאָה אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, בָּעַר כַּעֲסוֹ.
6 וֶאֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי הֵחֵל לְדַבֵּר וְאָמַר:
”צָעִיר אֲנִי*וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים.+
עַל כֵּן הִסַּסְתִּי מִתּוֹךְ כָּבוֹד,+וְלֹא הֵעַזְתִּי לוֹמַר לָכֶם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ.
7 אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, ’הַגִּיל יְדַבֵּר,*וְהַשָּׁנִים הָרַבּוֹת יוֹדִיעוּ חָכְמָה’.
8 אַךְ הָרוּחַ אֲשֶׁר בָּאֲנָשִׁים,נְשִׁימַת הַכֹּל יָכוֹל, הִיא שֶׁמַּקְנָה לָהֶם הֲבָנָה.+
9 הַגִּיל לְבַדּוֹ אֵינוֹ מַחְכִּים* אֶת הָאָדָם,וְלֹא הַזְּקֵנִים לְבַדָּם מְבִינִים מָה נָכוֹן.+
10 לָכֵן אֲנִי אוֹמֵר, ’הַקְשִׁיבוּ לִי,וְגַם אֲנִי אֹמַר לָכֶם אֶת אֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ’.
11 הִנֵּה חִכִּיתִי לְדִבְרֵיכֶם;הִמְשַׁכְתִּי לְהַאֲזִין לְהֶסְבֵּרֵיכֶם+בְּשָׁעָה שֶׁחִפַּשְׂתֶּם מִלִּים לוֹמַר.+
12 הָיִיתִי קַשּׁוּב לָכֶם,אַךְ אִישׁ מִכֶּם לֹא הִצְלִיחַ לְהַעֲמִיד אֶת אִיּוֹב עַל טָעוּתוֹ*אוֹ לְהָשִׁיב לְטַעֲנוֹתָיו.
13 לָכֵן אַל תֹּאמְרוּ, ’מָצָאנוּ חָכְמָה;אֱלֹהִים הוּא שֶׁמַּפְרִיךְ אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא אָדָם’.
14 הוּא לֹא הִפְנָה אֶת מִלּוֹתָיו נֶגְדִּי,וְעַל כֵּן לֹא אָשִׁיב לוֹ בְּטִעוּנֵיכֶם.
15 הֵם נֶחְרְדוּ, אֵין לָהֶם עוֹד תְּשׁוּבוֹת;נֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים מִפִּיהֶם.
16 חִכִּיתִי, אַךְ הֵם אֵינָם מוֹסִיפִים לְדַבֵּר;הֵם רַק עוֹמְדִים, וְאֵינָם עוֹנִים עוֹד.
17 לָכֵן גַּם אֲנִי אֶעֱנֶה;גַּם אֲנִי אֹמַר אֶת אֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ,
18 כִּי אֲנִי מָלֵא מִלִּים;הָרוּחַ שֶׁבְּתוֹכִי דּוֹחֶקֶת בִּי.
19 קְרָבַי הֵם כְּיַיִן לְלֹא פֶּתַח,כְּנֹאדוֹת חֲדָשִׁים הָעוֹמְדִים לְהִתְבַּקֵּעַ.+
20 אֲדַבֵּר, וְיִרְוַח לִי!
אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה.
21 לֹא אֶשָּׂא פְּנֵי אִישׁ;+וְלֹא אֶתְחַנֵּף לְאִישׁ,*
22 כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לְהִתְחַנֵּף;אִלּוּ יָדַעְתִּי, עוֹשֵׂנִי הָיָה מְמִיתֵנִי בִּמְהֵרָה.
