אפסים 2‏:1‏-22

  • הוחיינו עם המשיח ‏(‏1–10‏)‏

  • הריסת מחיצת ההפרדה ‏(‏11–22‏)‏

ב  זֹאת וְעוֹד,‏ אֱלֹהִים הֶחֱיָה אֶתְכֶם,‏ אַף שֶׁהֲיִיתֶם מֵתִים בַּעֲבֵרוֹתֵיכֶם וּבַחֲטָאֵיכֶם;‏+  בָּהֶם הִתְהַלַּכְתֶּם פַּעַם כְּדֶרֶךְ הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי הַזֶּה,‏*+ כִּרְצוֹן הַשַּׂר הַשּׁוֹלֵט בְּסַמְכוּת הָאֲוִיר+ — הָרוּחַ+ הַפּוֹעֶלֶת כָּעֵת בִּבְנֵי הַמֶּרִי.‏  כֵּן,‏ בֶּעָבָר,‏ בִּהְיוֹתֵנוּ בֵּינֵיהֶם,‏ הִתְנַהַגְנוּ כֻּלָּנוּ לְפִי תַּאֲווֹת בְּשָׂרֵנוּ;‏+ מִלֵּאנוּ אֶת רְצוֹן הַבָּשָׂר וְהַמַּחְשָׁבוֹת,‏+ וּמִטִּבְעֵנוּ הָיִינוּ יַלְדֵי זַעַם+ כִּשְׁאַר בְּנֵי הָאָדָם.‏  אֲבָל אֱלֹהִים,‏ הַשּׁוֹפֵעַ רַחֲמִים,‏+ בִּזְכוּת אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּלַפֵּינוּ+  הֶחֱיָה אוֹתָנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ אַף שֶׁהָיִינוּ מֵתִים בִּגְלַל עֲבֵרוֹתֵינוּ;‏+ תּוֹדוֹת לַחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם.‏  יָתֵר עַל כֵּן,‏ הוּא הֵקִים אוֹתָנוּ אִתּוֹ וְהוֹשִׁיבָנוּ אִתּוֹ בַּמְּרוֹמִים,‏ בְּאַחְדוּת עִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,‏+  כְּדֵי שֶׁבָּעוֹלָמוֹת* הָעֲתִידִים לָבוֹא הוּא יַרְאֶה אֶת הָעֹשֶׁר הַנַּעֲלֶה שֶׁל חַסְדּוֹ בְּאֶמְצָעוּת טוּבוֹ כְּלַפֵּינוּ,‏ הַמְּאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.‏  תּוֹדוֹת לַחֶסֶד הַזֶּה נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה,‏+ וְאֵין זֶה בִּזְכוּתְכֶם;‏ זוֹהִי מַתְּנַת אֱלֹהִים.‏  לֹא,‏ אֵין זֶה נוֹבֵעַ מִמַּעֲשִׂים,‏+ כְּדֵי שֶׁלְּאִישׁ לֹא תִּהְיֶה סִבָּה לְהִתְפָּאֵר.‏ 10  אָנוּ מַעֲשֵׂה יְדֵי אֱלֹהִים;‏ נִבְרֵאנוּ+ בְּאַחְדוּת עִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ+ לַעֲשִׂיַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים,‏ אֲשֶׁר אוֹתָם קָבַע אֱלֹהִים עֲבוּרֵנוּ מֵרֹאשׁ כְּדֵי שֶׁנִּתְהַלֵּךְ בָּהֶם.‏ 11  עַל כֵּן זִכְרוּ שֶׁאַתֶּם,‏ גּוֹיִים בְּמוֹצַאֲכֶם עַל־פִּי הַבָּשָׂר,‏ נִקְרֵאתֶם פַּעַם ”‏עֲרֵלִים”‏ בְּפִי הַנִּקְרָאִים ”‏נִמּוֹלִים”‏,‏ אֲשֶׁר מִילָתָם בַּבָּשָׂר וּמַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם הִיא.‏ 12  בְּאוֹתָהּ עֵת הֲיִיתֶם לְלֹא מָשִׁיחַ,‏ מְרֻחָקִים מֵעַם יִשְׂרָאֵל,‏ זָרִים לִבְרִיתוֹת הַהַבְטָחָה;‏+ הֲיִיתֶם מְחֻסְּרֵי תִּקְוָה וּלְלֹא אֱלֹהִים בָּעוֹלָם.‏+ 13  אַךְ כָּעֵת,‏ כְּמִי שֶׁמְּאֻחָדִים עִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,‏ אַתֶּם,‏ שֶׁבֶּעָבָר הֲיִיתֶם רְחוֹקִים,‏ נַעֲשֵׂיתֶם קְרוֹבִים בִּזְכוּת דָּמוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ.‏ 14  הֵן הוּא שְׁלוֹמֵנוּ,‏+ הוּא אֲשֶׁר הָפַךְ אֶת שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת לְאַחַת+ וְהָרַס אֶת הַמְּחִצָּה שֶׁהִפְרִידָה בֵּינֵיהֶן.‏+ 15  עַל־יְדֵי בְּשָׂרוֹ בִּטֵּל הוּא אֶת הָאֵיבָה — אֶת תּוֹרַת הַמִּצְווֹת וְהַחֻקִּים — כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת בְּאַחְדוּת עִמּוֹ לְאָדָם אֶחָד חָדָשׁ+ וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם,‏ 16  וּכְדֵי לְהָבִיא לְפִיּוּס מָלֵא בֵּין שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת,‏ כְּגוּף אֶחָד,‏ לְבֵין אֱלֹהִים עַל־יְדֵי עַמּוּד הַהוֹקָעָה,‏*+ שֶׁכֵּן הֵמִית אֶת הָאֵיבָה+ בְּאֶמְצָעוּת גּוּפוֹ.‏ 17  הוּא בָּא וְהִכְרִיז אֶת בְּשׂוֹרַת הַשָּׁלוֹם הֵן לָכֶם,‏ אַתֶּם אֲשֶׁר הֲיִיתֶם רְחוֹקִים,‏ וְהֵן לַקְּרוֹבִים,‏ 18  כִּי דַּרְכּוֹ יֵשׁ לָנוּ,‏ לִשְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת,‏ גִּישָׁה חָפְשִׁית לָאָב עַל־יְדֵי רוּחַ אַחַת.‏ 19  לְפִיכָךְ אֵינְכֶם עוֹד זָרִים וְנָכְרִים,‏+ אֶלָּא אֶזְרָחִים+ הַשֻּׁתָּפִים לַקְּדוֹשִׁים וּבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,‏+ 20  וְנִבְנֵיתֶם עַל יְסוֹד הַשְּׁלִיחִים וְהַנְּבִיאִים,‏+ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ הוּא אֶבֶן הַפִּנָּה.‏*+ 21  בְּאַחְדוּת אִתּוֹ כָּל הַבִּנְיָן,‏ הַמְּחֻבָּר בְּהַתְאָמָה מְלֵאָה,‏+ גָּדֵל וְהוֹפֵךְ לְהֵיכָל קָדוֹשׁ לִיהֹוָה.‏*+ 22  וְגַם אַתֶּם,‏ הַמְּאֻחָדִים אִתּוֹ,‏ נִבְנִים יַחְדָּו וְהוֹפְכִים לְמָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ שׁוֹכֵן אֱלֹהִים עַל־יְדֵי הָרוּחַ.‏+

הערות שוליים

או ”‏כדרך העולם הזה”‏.‏
או ”‏בסדרי העולמות;‏ בעידנים”‏.‏ ראה ערך ”‏סדר עולמי”‏ במונחון‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏אבן היסוד”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏