בראשית 20:1-18
-
שרה ניצלת מידי אבימלך (1–18)
כ וְאַבְרָהָם הֶעֱבִיר מִשָּׁם אֶת מַחֲנֵהוּ+ אֶל אֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהֵחֵל לְהִתְגּוֹרֵר בֵּין קָדֵשׁ+ וּבֵין שׁוּר.+ כַּאֲשֶׁר הִתְגּוֹרֵר* בִּגְרָר,+
2 אָמַר שׁוּב אַבְרָהָם עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ: ”אֲחוֹתִי הִיא”.+ עַל כֵּן שָׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר לִקְרֹא לְשָׂרָה וְלָקַח אוֹתָהּ.+
3 אַחֲרֵי כֵן בָּא אֱלֹהִים בַּלַּיְלָה אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: ”הִנְּךָ מָשׁוּל לְמֵת בִּגְלַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ,+ כִּי נְשׂוּאָה הִיא וְשַׁיֶּכֶת לְאִישׁ אַחֵר”.+
4 אוּלָם אֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ.* לָכֵן הוּא אָמַר: ”יְהֹוָה, הַאִם תַּהֲרֹג אֻמָּה חַפָּה מִפֶּשַׁע?*
5 הַאִם הוּא לֹא אָמַר לִי, ’אֲחוֹתִי הִיא’? וְגַם הִיא, הַאִם לֹא אָמְרָה, ’אָחִי הוּא’? בְּתֹם לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת”.
6 אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: ”אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּתֹם לְבָבְךָ, וְלָכֵן מָנַעְתִּי מִמְּךָ לַחְטֹא נֶגְדִּי. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא אִפְשַׁרְתִּי לְךָ לָגַעַת בָּהּ.
7 כָּעֵת הָשֵׁב אֶת אֵשֶׁת הָאִישׁ, כִּי נָבִיא הוּא,+ וְהוּא יִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ+ וְתִחְיֶה. אַךְ אִם לֹא תָּשִׁיב אוֹתָהּ, דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לְךָ”.
8 אֲבִימֶלֶךְ הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְקָרָא לְכָל עֲבָדָיו וְסִפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהֵם פָּחֲדוּ מְאוֹד.
9 וַאֲבִימֶלֶךְ קָרָא לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: ”מָה עָשִׂיתָ לָנוּ? מָה חָטָאתִי לְךָ שֶׁהֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֵטְא גָּדוֹל כָּזֶה? עָשִׂיתָ לִי מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ”.
10 וַאֲבִימֶלֶךְ הוֹסִיף וְאָמַר לְאַבְרָהָם: ”לְשֵׁם מָה עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?”+
11 אָמַר אַבְרָהָם: ”כִּי אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, ’לְלֹא סָפֵק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְיַהַרְגוּ אוֹתִי בִּגְלַל אִשְׁתִּי’.+
12 מִלְּבַד זֹאת, הִיא אָכֵן אֲחוֹתִי, בַּת אָבִי אַךְ לֹא בַּת אִמִּי, וְהִיא הָיְתָה לִי לְאִשָּׁה.+
13 לָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמַר לִי אֱלֹהִים לַעֲזֹב אֶת בֵּית אָבִי וְלִנְדֹּד,+ אָמַרְתִּי לָהּ: ’זֶה יִהְיֶה הַחֶסֶד אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמִּי: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו נֵלֵךְ, אִמְרִי עָלַי, ”אָחִי הוּא”’”.+
14 וַאֲבִימֶלֶךְ לָקַח צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְנָתַן לְאַבְרָהָם וְהֵשִׁיב לוֹ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ.
15 וַאֲבִימֶלֶךְ אָמַר: ”הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ. הִתְגּוֹרֵר בַּמָּקוֹם הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ”.
16 וּלְשָׂרָה אָמַר: ”הִנְנִי נוֹתֵן אֶלֶף יְחִידוֹת כֶּסֶף לְאָחִיךְ.+ אוֹת הוּא לְחַפּוּתֵךְ* עֲבוּר כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ וּלְעֵינֵי הַכֹּל, וְהִנָּךְ טְהוֹרָה מֵחֶרְפָּה”.
17 וְאַבְרָהָם הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל אֶל הָאֱלֹהִים, וֶאֱלֹהִים רִפֵּא אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת אַמְהוֹתָיו, וְהֵן הֵחֵלּוּ לָלֶדֶת;
18 כִּי יְהֹוָה הָפַךְ אֶת כָּל נְשׁוֹת בֵּית אֲבִימֶלֶךְ לַעֲקָרוֹת* בִּגְלַל שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.+
