בראשית 27‏:1‏-46

  • יעקב מקבל את ברכת יצחק ‏(‏1–29‏)‏

  • עשיו רוצה את הברכה אך אין בו חרטה ‏(‏30–40‏)‏

  • עשיו נוטר טינה ליעקב ‏(‏41–46‏)‏

כז  כַּאֲשֶׁר הִזְדַּקֵּן יִצְחָק וְעֵינָיו כָּהוּ,‏ קָרָא אֵלָיו אֶת עֵשָׂו+ בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏בְּנִי!‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏הִנְנִי!‏”‏  וְהוּא אָמַר:‏ ”‏הִנֵּה זָקַנְתִּי,‏ וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת יוֹם מוֹתִי.‏  לָכֵן קַח נָא כָּעֵת אֶת כְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁלְּךָ,‏ אֶת אַשְׁפַּת הַחִצִּים שֶׁלְּךָ וְאֶת קַשְׁתְּךָ וְצֵא אֶל הַשָּׂדֶה לָצוּד לִי צַיִד.‏+  וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כְּפִי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב וְהָבֵא לִי.‏ וַאֲנִי אֹכַל כְּדֵי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ* בְּטֶרֶם אָמוּת”‏.‏  אוּלָם רִבְקָה הִקְשִׁיבָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ.‏ וְעֵשָׂו יָצָא אֶל הַשָּׂדֶה כְּדֵי לָצוּד צַיִד וְלַהֲבִיאוֹ.‏+  אָמְרָה רִבְקָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ:‏+ ”‏הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר עִם עֵשָׂו אָחִיךָ וְאוֹמֵר לוֹ,‏  ‏’‏הָבֵא לִי בְּשַׂר צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים.‏ אַחֲרֵי כֵן אֹכַל כְּדֵי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ לִפְנֵי יְהֹוָה לִפְנֵי מוֹתִי’‏.‏+  וְכָעֵת,‏ בְּנִי,‏ הַקְשֵׁב הֵיטֵב וַעֲשֵׂה כְּמִצְוָתִי.‏+  לֵךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנַיִם מִגְּדָיֵי הָעִזִּים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר,‏ וְאָכִין מֵהֶם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כְּפִי שֶׁהוּא אוֹהֵב.‏ 10  וְאַחֲרֵי כֵן קַח אוֹתָם לְאָבִיךָ לֶאֱכֹל כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ”‏.‏ 11  אָמַר יַעֲקֹב לְרִבְקָה אִמּוֹ:‏ ”‏אֲבָל עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִיר,‏+ וְאִלּוּ עוֹרִי חָלָק.‏ 12  וְאִם אָבִי יְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי?‏+ הוּא לְלֹא סָפֵק יַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי לוֹעֵג לוֹ,‏ וְאָבִיא עַל עַצְמִי קְלָלָה וְלֹא בְּרָכָה”‏.‏ 13  הֵשִׁיבָה אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ:‏ ”‏עָלַי תִּהְיֶה הַקְּלָלָה הַמְּכֻוֶּנֶת אֵלֶיךָ,‏ בְּנִי.‏ רַק שְׁמַע בְּקוֹלִי וְלֵךְ,‏ הָבֵא לִי אוֹתָם”‏.‏+ 14  וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אוֹתָם וֶהֱבִיאָם לְאִמּוֹ,‏ וְאִמּוֹ הֵכִינָה מַטְעַמִּים כְּפִי שֶׁאוֹהֵב אָבִיו.‏ 15  לְאַחַר מִכֵּן לָקְחָה רִבְקָה אֶת בְּגָדָיו הַמְּשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר שֶׁל עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל,‏ אֲשֶׁר הָיוּ לָהּ בַּבַּיִת,‏ וְהִלְבִּישָׁה אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן.‏+ 16  הִיא גַּם שָׂמָה אֶת עוֹרוֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים עַל יָדָיו וְעַל הָאֵזוֹר הֶחָלָק בְּצַוָּארוֹ.‏+ 17  אָז נָתְנָה לִבְנָהּ יַעֲקֹב אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשְׂתָה.‏+ 18  וְהוּא נִכְנַס אֶל אָבִיו וְאָמַר:‏ ”‏אָבִי!‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הִנְנִי!‏ מִי אַתָּה,‏ בְּנִי?‏”‏ 19  אָמַר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו:‏ ”‏אֲנִי עֵשָׂו בְּכוֹרְךָ.‏+ עָשִׂיתִי כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ לִי.‏ קוּם נָא,‏ הִתְיַשֵּׁב וֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַצַּיִד שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי”‏.‏*+ 20  אָמַר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ:‏ ”‏אֵיךְ מָצָאתָ כָּל כָּךְ מַהֵר,‏ בְּנִי?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלַח אֵלַי”‏.‏ 21  אָמַר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב:‏ ”‏הִתְקָרֵב נָא,‏ וַאֲמַשֵּׁשׁ אוֹתְךָ,‏ בְּנִי,‏ וְאֵדַע אִם אַתָּה אָכֵן בְּנִי עֵשָׂו אוֹ לֹא”‏.‏+ 22  וְיַעֲקֹב הִתְקָרֵב אֶל יִצְחָק אָבִיו,‏ וְהוּא מִשֵּׁשׁ אוֹתוֹ וְאָמַר:‏ ”‏הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב,‏ וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”‏.‏+ 23  הוּא לֹא זִהָה אוֹתוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו שְׂעִירוֹת כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו.‏ לָכֵן הוּא בֵּרֵךְ אוֹתוֹ.‏+ 24  אַחֲרֵי כֵן שָׁאַל:‏ ”‏הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת בְּנִי עֵשָׂו?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏כֵּן”‏.‏ 25  אָמַר לוֹ:‏ ”‏הַגֵּשׁ לִי מִבְּשַׂר הַצַּיִד לֶאֱכֹל,‏ בְּנִי,‏ וְאָז אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ”‏.‏* וְהוּא הִגִּישׁ לוֹ וְהוּא אָכַל,‏ וְהוּא הֵבִיא לוֹ יַיִן וְהוּא שָׁתָה.‏ 26  אָמַר לוֹ יִצְחָק אָבִיו:‏ ”‏הִתְקָרֵב נָא וְנַשֵּׁק אוֹתִי,‏ בְּנִי”‏.‏+ 27  וְהוּא הִתְקָרֵב וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ,‏ וְהוּא הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו.‏+ אָז בֵּרֵךְ אוֹתוֹ וְאָמַר:‏ ‏”‏רְאֵה,‏ רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֵךְ יְהֹוָה.‏ 28  יִתֵּן לְךָ הָאֱלֹהִים אֶת טַל הַשָּׁמַיִם+ וְאֶת אַדְמוֹתֶיהָ הַפּוֹרִיּוֹת שֶׁל הָאָרֶץ+ וְרֹב דָּגָן וְיַיִן חָדָשׁ.‏+ 29  יְשָׁרְתוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים.‏ הֱיֵה אָדוֹן לְאַחֶיךָ,‏ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמְּךָ.‏+ אָרוּר יִהְיֶה מְקַלֶּלְךָ,‏ וּבָרוּךְ יִהְיֶה מְבָרֶכְךָ”‏.‏+ 30  וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב,‏ וְיַעֲקֹב עוֹדֶנּוּ יוֹצֵא מִלִּפְנֵי יִצְחָק אָבִיו,‏ חָזַר עֵשָׂו אָחִיו מִן הַצַּיִד.‏+ 31  גַּם הוּא הֵכִין מַטְעַמִּים וְהֵבִיא לְאָבִיו,‏ וְאָז אָמַר לְאָבִיו:‏ ”‏יָקוּם נָא אָבִי וְיֹאכַל מִבְּשַׂר הַצַּיִד שֶׁל בְּנוֹ כְּדֵי שֶׁתְּבָרְכֵנִי”‏.‏* 32  אָמַר לוֹ יִצְחָק אָבִיו:‏ ”‏מִי אַתָּה?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏אֲנִי בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ,‏ עֵשָׂו”‏.‏+ 33  וְיִצְחָק נִתְקַף רַעַד גָּדוֹל עַד מְאוֹד וְאָמַר:‏ ”‏אִם כֵּן,‏ מִי הוּא זֶה שֶׁצָּד אֶת הַצַּיִד וְהֵבִיא לִי?‏ כְּבָר אָכַלְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטֶרֶם הִגַּעְתָּ וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ — וּמְבֹרָךְ הוּא יִהְיֶה!‏”‏ 34  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו,‏ צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה עַד מְאוֹד וְאָמַר לְאָבִיו:‏ ”‏בָּרְכֵנִי,‏ גַּם אוֹתִי,‏ אָבִי!‏”‏+ 35  אַךְ הוּא אָמַר:‏ ”‏בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וְלָקַח אֶת בִּרְכָתְךָ”‏.‏ 36  הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏הַאִם לֹא בְּצֶדֶק נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב?‏* הֲרֵי תָּפַס אֶת מְקוֹמִי פַּעֲמַיִם!‏+ אֶת בְּכוֹרָתִי כְּבָר לָקַח,‏+ וְהִנֵּה כָּעֵת לָקַח אֶת בִּרְכָתִי!‏”‏+ וְהוּא הוֹסִיף:‏ ”‏הַאִם לֹא שָׁמַרְתָּ לִי בְּרָכָה?‏”‏ 37  הֵשִׁיב יִצְחָק וְאָמַר לְעֵשָׂו:‏ ”‏הִנֵּה מִנִּיתִי אוֹתוֹ לְאָדוֹן לְךָ,‏+ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים וְהֶעֱנַקְתִּי לוֹ דָּגָן וְיַיִן חָדָשׁ לְכַלְכְּלוֹ.‏+ מָה נוֹתַר לִי לַעֲשׂוֹת עֲבוּרְךָ,‏ בְּנִי?‏”‏ 38  אָמַר עֵשָׂו אֶל אָבִיו:‏ ”‏הַאִם רַק בְּרָכָה אַחַת יֵשׁ לְךָ,‏ אָבִי?‏ בָּרְכֵנִי,‏ גַּם אוֹתִי,‏ אָבִי!‏”‏ וְעֵשָׂו נָשָׂא קוֹלוֹ וּפָרַץ בְּבֶכִי.‏+ 39  הֵשִׁיב לוֹ יִצְחָק אָבִיו וְאָמַר:‏ ‏”‏הִנֵּה הַרְחֵק מֵאַדְמוֹתֶיהָ הַפּוֹרִיּוֹת שֶׁל הָאָרֶץ יִהְיֶה מְקוֹם מוֹשָׁבְךָ,‏ וְהַרְחֵק מִטַּל הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל.‏+ 40  וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה,‏+ וְאֶת אָחִיךָ תְּשָׁרֵת.‏+ אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּקְצַר רוּחֲךָ,‏ תִּשְׁבֹּר אֶת עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארְךָ”‏.‏+ 41  אוּלָם עֵשָׂו נָטַר טִינָה לְיַעֲקֹב בִּגְלַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר נָתַן לוֹ אָבִיו,‏+ וְעֵשָׂו הוֹסִיף לוֹמַר בְּלִבּוֹ:‏ ”‏יְמֵי הָאֵבֶל עַל אָבִי הוֹלְכִים וּמִתְקָרְבִים.‏+ אַחֲרֵי כֵן אֶהֱרֹג אֶת יַעֲקֹב אָחִי”‏.‏ 42  כַּאֲשֶׁר סֻפַּר לְרִבְקָה עַל דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל,‏ מִיָּד שָׁלְחָה לִקְרֹא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וְאָמְרָה לוֹ:‏ ”‏הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מְתַכְנֵן לְהִתְנַקֵּם בְּךָ וְלַהֲרֹג אוֹתְךָ.‏* 43  כָּעֵת,‏ בְּנִי,‏ שְׁמַע בְּקוֹלִי.‏ קוּם וּבְרַח אֶל לָבָן אָחִי בְּחָרָן.‏+ 44  הִתְגּוֹרֵר עִמּוֹ זְמַן מָה עַד שֶׁתִּשְׁקֹט חֲמָתוֹ שֶׁל אָחִיךָ,‏ 45  עַד אֲשֶׁר יֵרָגַע אָחִיךָ מִכַּעֲסוֹ עָלֶיךָ וְיִשְׁכַּח אֶת מָה שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ.‏ אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁלַח לִקְרֹא לְךָ מִשָּׁם.‏ לָמָּה אֶשְׁכֹּל אֶת שְׁנֵיכֶם בְּיוֹם אֶחָד?‏”‏ 46  לְאַחַר מִכֵּן הוֹסִיפָה רִבְקָה לוֹמַר לְיִצְחָק:‏ ”‏קַצְתִּי בְּחַיַּי בִּגְלַל בְּנוֹת חֵת.‏+ אִם יִקַּח יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת,‏ כִּבְנוֹת הָאָרֶץ הָאֵלֶּה,‏ לָמָּה לִי חַיִּים?‏”‏+

הערות שוליים

או ”‏תברכך נפשי”‏.‏
או ”‏תברכני נפשך”‏.‏
או ”‏תברכך נפשי”‏.‏
או ”‏תברכני נפשך”‏.‏
פירושו ”‏אוחז בעקב;‏ בא בעקבות מישהו;‏ תופס את מקומו”‏.‏
או ”‏מתנחם במחשבה שהוא יהרוג אותך”‏.‏