בראשית 32‏:1‏-32

  • מלאכים פוגשים את יעקב ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • יעקב מתכונן לפגוש את עשיו ‏(‏3–23‏)‏

  • יעקב נאבק במלאך ‏(‏24–32‏)‏

    • שמו של יעקב משתנה לישראל ‏(‏28‏)‏

לב  וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ,‏ וּפָגְשׁוּ אוֹתוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.‏  מִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם,‏ אָמַר יַעֲקֹב:‏ ”‏זֶהוּ מַחֲנֵה אֱלֹהִים!‏”‏ לָכֵן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנַיִם.‏*  וְיַעֲקֹב שָׁלַח שְׁלִיחִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר,‏+ שֶׁטַח* אֱדוֹם,‏+  וְצִוָּה עֲלֵיהֶם:‏ ”‏כָּךְ תֹּאמְרוּ לַאֲדוֹנִי,‏ לְעֵשָׂו,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב:‏ ”‏הִתְגּוֹרַרְתִּי* עִם לָבָן זְמַן רַב עַד עַתָּה.‏+  וְרָכַשְׁתִּי שְׁוָרִים,‏ חֲמוֹרִים,‏ צֹאן וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת,‏+ וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ לְהוֹדִיעַ זֹאת לַאֲדוֹנִי,‏ כְּדֵי שֶׁאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ”‏’‏”‏.‏  לְבַסּוֹף חָזְרוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יַעֲקֹב וְאָמְרוּ:‏ ”‏פָּגַשְׁנוּ אֶת אָחִיךָ עֵשָׂו,‏ וְהוּא כָּעֵת הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ,‏ וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ”‏.‏+  וְיַעֲקֹב פָּחַד מְאוֹד וְנַעֲשָׂה מֻטְרָד.‏+ עַל כֵּן הוּא חִלֵּק אֶת הָעָם אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ,‏ וְכֵן אֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְאֶת הַגְּמַלִּים,‏ לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.‏  הוּא אָמַר:‏ ”‏אִם יִתְקֹף עֵשָׂו אֶת הַמַּחֲנֶה הָאֶחָד,‏ יוּכַל הַמַּחֲנֶה הָאַחֵר לְהִמָּלֵט”‏.‏  אַחֲרֵי כֵן אָמַר יַעֲקֹב:‏ ”‏אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֶאֱלֹהֵי אָבִי יִצְחָק,‏ יְהֹוָה,‏ הָאוֹמֵר אֵלַי,‏ ’‏שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ,‏* וְאֵיטִיב עִמְּךָ’‏,‏+ 10  קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הַנֶּאֱמָנוּת אֲשֶׁר גִּלִּיתָ כְּלַפֵּי עַבְדְּךָ,‏+ כִּי רַק עִם מַקְּלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְכָעֵת הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.‏+ 11  הַצִּילֵנִי נָא+ מִיַּד אָחִי,‏ מִיַּד עֵשָׂו,‏ כִּי אֲנִי פּוֹחֵד מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא יָבוֹא וְיִתְקֹף אוֹתִי+ וְאֶת הָאִמָּהוֹת וְיַלְדֵיהֶן.‏ 12  וְאַתָּה אָמַרְתָּ:‏ ’‏לָבֶטַח אֵיטִיב עִמְּךָ וְאֶעֱשֶׂה אֶת זַרְעֲךָ* כְּגַרְגִּירֵי חוֹל הַיָּם,‏ אֲשֶׁר הֵם רַבִּים מִסְּפֹר’‏”‏.‏+ 13  וְהוּא לָן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא.‏ אָז לָקַח חֵלֶק מֵרְכוּשׁוֹ כְּמַתָּנָה לְעֵשָׂו אָחִיו:‏+ 14  מָאתַיִם עִזִּים,‏ עֶשְׂרִים תְּיָשִׁים,‏ מָאתַיִם רְחֵלִים,‏* עֶשְׂרִים אֵילִים,‏ 15  שְׁלוֹשִׁים נָאקוֹת מֵינִיקוֹת וּבִכְרֵיהֶן,‏ אַרְבָּעִים פָּרוֹת,‏ עֲשָׂרָה פָּרִים,‏ עֶשְׂרִים אֲתוֹנוֹת וַעֲשָׂרָה עֲיָרִים.‏+ 16  הוּא נָתַן אוֹתָם לַעֲבָדָיו,‏ עֵדֶר אַחַר עֵדֶר,‏ וְאָמַר לַעֲבָדָיו:‏ ”‏עִבְרוּ לְפָנַי וְשִׂימוּ מִרְוָח בֵּין עֵדֶר אֶחָד לַבָּא אַחֲרָיו”‏.‏ 17  הוּא גַּם צִוָּה עַל הָרִאשׁוֹן:‏ ”‏אִם יִפְגֹּשׁ אוֹתְךָ עֵשָׂו אָחִי וְיִשְׁאַל,‏ ’‏לְמִי אַתָּה שַׁיָּךְ,‏ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וּלְמִי שַׁיָּכִים אֵלֶּה אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ?‏’‏ 18  אֱמֹר,‏ ’‏לְעַבְדְּךָ יַעֲקֹב.‏ זוֹ מַתָּנָה אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה לַאֲדוֹנִי,‏ לְעֵשָׂו,‏+ וְהִנֵּה גַּם הוּא מֵאֲחוֹרֵינוּ’‏”‏.‏ 19  וְהוּא צִוָּה גַּם עַל הַשֵּׁנִי,‏ עַל הַשְּׁלִישִׁי וְעַל כָּל הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים:‏ ”‏כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּ אֶל עֵשָׂו כַּאֲשֶׁר תִּפְגְּשׁוּ אוֹתוֹ.‏ 20  וְגַם אִמְרוּ,‏ ’‏הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב מֵאֲחוֹרֵינוּ’‏”‏.‏ כִּי אָמַר לְעַצְמוֹ:‏ ’‏אִם אֲפַיֵּס אוֹתוֹ בְּשָׁלְחִי אֵלָיו מַתָּנָה לְפָנַי,‏+ אוּלַי יְקַבֵּל אֶת פָּנַי בִּבְרָכָה כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה אוֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן’‏.‏ 21  לְפִיכָךְ הַמַּתָּנָה עָבְרָה לְפָנָיו,‏ אַךְ הוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.‏ 22  מְאֻחָר יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה קָם וְלָקַח אֶת שְׁתֵּי נְשׁוֹתָיו+ וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחוֹתָיו+ וְאֶת אַחַד עָשָׂר בָּנָיו וְעָבַר אֶת מַעֲבַר* יַבֹּק.‏+ 23  הוּא לָקַח אוֹתָם וְהֶעֱבִיר אוֹתָם אֶת הַנַּחַל,‏ וְהֶעֱבִיר גַּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.‏ 24  לְבַסּוֹף נוֹתַר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ,‏ וְאִישׁ הֵחֵל לְהֵאָבֵק עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר.‏+ 25  כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁלֹּא גָּבַר עָלָיו,‏ נָגַע בְּכַף יְרֵכוֹ;‏ וְיֶרֶךְ יַעֲקֹב נִנְקְעָה בְּעֵת שֶׁנֶּאֱבַק עִמּוֹ.‏+ 26  לְאַחַר מִכֵּן אָמַר:‏ ”‏תֵּן לִי לָלֶכֶת,‏ כִּי עוֹלֶה הַשַּׁחַר”‏.‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏לֹא אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָרְכֵנִי”‏.‏+ 27  אָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה שִׁמְךָ?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏יַעֲקֹב”‏.‏ 28  אָמַר לוֹ:‏ ”‏שִׁמְךָ לֹא יִהְיֶה עוֹד יַעֲקֹב אֶלָּא יִשְׂרָאֵל,‏*+ כִּי שָׂרִיתָ* עִם אֱלֹהִים+ וְעִם אֲנָשִׁים וְיָצָאתָ מְנַצֵּחַ”‏.‏ 29  וְיַעֲקֹב בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ:‏ ”‏אֱמֹר נָא לִי אֶת שִׁמְךָ”‏.‏ אַךְ הוּא אָמַר לוֹ:‏ ”‏לָמָּה אַתָּה שׁוֹאֵל לִשְׁמִי?‏”‏+ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ שָׁם.‏ 30  וְיַעֲקֹב קָרָא לַמָּקוֹם פְּנִיאֵל,‏+ כִּי אָמַר,‏ ”‏רָאִיתִי אֶת אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים,‏ אַךְ חַיַּי נִצְּלוּ”‏.‏*+ 31  וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עָלָיו מִיָּד כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל,‏* אַךְ הוּא צָלַע בִּגְלַל יְרֵכוֹ.‏+ 32  מִשּׁוּם כָּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל אֶת גִּיד הַיָּרֵךְ,‏* אֲשֶׁר עַל כַּף מִפְרַק הַיָּרֵךְ,‏ כִּי הוּא נָגַע בְּכַף מִפְרַק יְרֵכוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְיַד גִּיד הַיָּרֵךְ.‏

הערות שוליים

פירושו ”‏שני מחנות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שדה”‏.‏
או ”‏חייתי כזר”‏.‏
או ”‏קרוביך”‏.‏
או ”‏צאצאיך”‏.‏
או ”‏כבשות”‏.‏
או ”‏נקודת המעבר הרדודה של”‏.‏
או ”‏נאבקת”‏.‏
פירושו ”‏נאבק (‏מתמיד)‏ עם אלוהים”‏,‏ או ”‏אלוהים נאבק”‏.‏
או ”‏ניצלה נפשי”‏.‏
או ”‏פניאל”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גיד הנשה”‏,‏ גיד עצב הירך.‏