בראשית 40:1-23
מ אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ שַׂר הַמַּשְׁקִים+ שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְשַׂר הָאוֹפִים לַאֲדוֹנָם, לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם.
2 לָכֵן פַּרְעֹה זָעַם עַל שְׁנֵי שָׂרֵי חֲצֵרוֹ, עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים,+
3 וְשָׂם אוֹתָם בְּכֶלֶא בֵּיתוֹ שֶׁל שַׂר הַמִּשְׁמָר,+ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף הָיָה אָסוּר בּוֹ.+
4 וְשַׂר הַמִּשְׁמָר מִנָּה אֶת יוֹסֵף לִהְיוֹת אִתָּם וְלִדְאֹג לָהֶם,+ וְהֵם נִשְׁאֲרוּ בַּכֶּלֶא זְמַן מָה.*
5 שַׂר הַמַּשְׁקִים וְהָאוֹפֶה שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר הָיוּ אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר, חָלְמוּ שְׁנֵיהֶם חֲלוֹם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וּלְכָל חֲלוֹם הָיָה פִּתְרוֹן מִשֶּׁלּוֹ.
6 בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר נִכְנַס יוֹסֵף וְרָאָה אוֹתָם, הֵם נִרְאוּ מְדֻכָּאִים.
7 לְפִיכָךְ הוּא שָׁאַל אֶת שָׂרֵי חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בְּמַעֲצָר בְּבֵית אֲדוֹנוֹ: ”מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם קוֹדְרוֹת הַיּוֹם?”
8 הֵשִׁיבוּ לוֹ: ”כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חָלַם חֲלוֹם, אַךְ אֵין עִמָּנוּ פּוֹתֵר”. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: ”הֲלֹא לֶאֱלֹהִים פִּתְרוֹנִים?+ סַפְּרוּ נָא לִי”.
9 לָכֵן שַׂר הַמַּשְׁקִים סִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף וְאָמַר לוֹ: ”בַּחֲלוֹמִי הָיְתָה גֶּפֶן לְפָנַי.
10 וּבַגֶּפֶן הָיוּ שְׁלוֹשָׁה שָׂרִיגִים, וּבְשָׁעָה שֶׁהִצְמִיחָה נְצָרִים, פָּרְחָה, וְאֶשְׁכּוֹלוֹתֶיהָ הִבְשִׁילוּ לַעֲנָבִים.
11 וְכוֹס פַּרְעֹה הָיְתָה בְּיָדִי, וְלָקַחְתִּי אֶת הָעֲנָבִים וְסָחַטְתִּי אוֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה. אַחַר כָּךְ שַׂמְתִּי אֶת הַכּוֹס בְּיַד פַּרְעֹה”.
12 אָמַר לוֹ יוֹסֵף: ”זֶה פִּתְרוֹנוֹ: שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
13 בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים יוֹצִיא אוֹתְךָ פַּרְעֹה* וְיָשִׁיב אוֹתְךָ לְמִשְׂרָתְךָ,+ וְתָשִׂים אֶת כּוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ קֹדֶם לָכֵן כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁלּוֹ.+
14 אוּלָם זְכֹר אוֹתִי כַּאֲשֶׁר יִיטַב לְךָ. עֲשֵׂה נָא עִמִּי חֶסֶד וְהַזְכֵּר אוֹתִי לְפַרְעֹה, כְּדֵי שֶׁאֵצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה.
15 לְמַעֲשֶׂה, נֶחְטַפְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים,+ וְלֹא עָשִׂיתִי פֹּה דָּבָר שֶׁבִּגְלָלוֹ הָיוּ צְרִיכִים לָשִׂים אוֹתִי בְּבֵית הַסֹּהַר”.*+
16 כַּאֲשֶׁר רָאָה שַׂר הָאוֹפִים שֶׁהַפִּתְרוֹן שֶׁפָּתַר יוֹסֵף הָיָה טוֹב, אָמַר לוֹ: ”גַּם אֲנִי הָיִיתִי בַּחֲלוֹמִי, וְהָיוּ שְׁלוֹשָׁה סַלֵּי לֶחֶם לָבָן עַל רֹאשִׁי,
17 וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן הָיוּ כָּל מִינֵי מַאֲפִים עֲבוּר פַּרְעֹה, וְצִפּוֹרִים אָכְלוּ אוֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי”.
18 הֵשִׁיב יוֹסֵף: ”זֶה פִּתְרוֹנוֹ: שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
19 בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים יִכְרֹת פַּרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ* וְיִתְלֶה אוֹתְךָ עַל עַמּוּד עֵץ, וְהַצִּפּוֹרִים יֹאכְלוּ אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ”.+
20 וְהַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיָה יוֹם הֻלַּדְתּוֹ+ שֶׁל פַּרְעֹה, וְהוּא עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וְהוֹצִיא אֶת* שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים בְּנוֹכְחוּת עֲבָדָיו.
21 וְהוּא הֵשִׁיב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים לְמִשְׂרָתוֹ כְּשַׂר הַמַּשְׁקִים; וְהוּא הִמְשִׁיךְ לְהַגִּישׁ אֶת הַכּוֹס לְפַרְעֹה.
22 אַךְ אֶת שַׂר הָאוֹפִים תָּלָה, כְּפִי שֶׁפָּתַר לָהֶם יוֹסֵף.+
23 עִם זֹאת, שַׂר הַמַּשְׁקִים לֹא זָכַר אֶת יוֹסֵף; הוּא שָׁכַח אוֹתוֹ.+
