בראשית 44:1-34
מד מְאֻחָר יוֹתֵר צִוָּה עַל הָאִישׁ הַמֻּפְקָד עַל בֵּיתוֹ: ”מַלֵּא אֶת אַמְתְּחוֹת הָאֲנָשִׁים בְּמָזוֹן כְּכָל אֲשֶׁר יוּכְלוּ לָשֵׂאת וְשִׂים אֶת הַכֶּסֶף שֶׁל כָּל אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.+
2 אַךְ אֶת גְּבִיעִי, גְּבִיעַ הַכֶּסֶף, שִׂים בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ שֶׁל הַקָּטָן, יַחַד עִם הַכֶּסֶף לִדְגָנוֹ”. וְהוּא עָשָׂה כְּפִי שֶׁהוֹרָה יוֹסֵף.
3 בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁעָלָה הָאוֹר, שֻׁלְּחוּ הָאֲנָשִׁים עִם חֲמוֹרֵיהֶם.
4 הֵם לֹא הִתְרַחֲקוּ מִן הָעִיר כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף לָאִישׁ הַמֻּפְקָד עַל בֵּיתוֹ: ”קוּם! רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים! בְּהַשִּׂיגְךָ אוֹתָם, אֱמֹר לָהֶם, ’לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?
5 הַאֵין זֶה הַגָּבִיעַ אֲשֶׁר אֲדוֹנִי שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְנַחֵשׁ* בְּמֻמְחִיּוּת? דָּבָר רַע עֲשִׂיתֶם’”.
6 וְהוּא הִשִּׂיג אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
7 אַךְ הֵם אָמְרוּ לוֹ: ”לָמָּה אוֹמֵר אֲדוֹנִי דְּבָרִים כָּאֵלֶּה? חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה.
8 הֲרֵי אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֵשַׁבְנוּ לְךָ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן.+ אִם כֵּן, אֵיךְ נוּכַל לִגְנֹב מִבֵּית אֲדוֹנְךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב?
9 אִם הוּא יִמָּצֵא אֵצֶל אֶחָד מֵעֲבָדֶיךָ, יָמוּת הוּא, וְגַם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה עֲבָדִים לַאֲדוֹנִי”.
10 וְהוּא אָמַר: ”יִהְיֶה כְּדִבְרֵיכֶם: הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶצְלוֹ הוּא יִמָּצֵא יִהְיֶה לִי לְעֶבֶד, אַךְ הַשְּׁאָר יִהְיוּ נְקִיִּים מֵאַשְׁמָה”.
11 לָכֵן כָּל אֶחָד מֵהֶם מִהֵר לְהוֹרִיד אַרְצָה אֶת אַמְתַּחְתּוֹ וּפָתַח אוֹתָהּ.
12 הוּא חִפֵּשׂ בִּיסוֹדִיּוּת, הָחֵל בַּגָּדוֹל וְכַלֵּה בַּקָּטָן. לְבַסּוֹף נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחְתּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.+
13 וְהֵם קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם הֶעֱמִיס אֶת מַשָּׂאוֹ בַּחֲזָרָה עַל חֲמוֹרוֹ, וְהֵם שָׁבוּ הָעִירָה.
14 כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ יְהוּדָה+ וְאֶחָיו אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הוּא עֲדַיִן הָיָה שָׁם; וְהֵם נָפְלוּ לְפָנָיו אַרְצָה.+
15 אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: ”מַהוּ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם? הַאִם לֹא יְדַעְתֶּם שֶׁאִישׁ כָּמוֹנִי יָכוֹל לְנַחֵשׁ בְּמֻמְחִיּוּת?”+
16 הֵשִׁיב יְהוּדָה וְאָמַר: ”מָה נֹאמַר לַאֲדוֹנִי וּמָה נְדַבֵּר? אֵיךְ נוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתֵנוּ? הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲווֹן עֲבָדֶיךָ.+ אָנוּ כָּעֵת עֲבָדִים לַאֲדוֹנִי, גַּם אֲנַחְנוּ וְגַם זֶה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נִמְצָא הַגָּבִיעַ!”
17 אַךְ הוּא אָמַר: ”חָלִילָה לִי לַעֲשׂוֹת זֹאת! הָאִישׁ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נִמְצָא הַגָּבִיעַ הוּא זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי לְעֶבֶד.+ וְאַתֶּם עֲלוּ בְּשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם”.
18 נִגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וְאָמַר: ”אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ, אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה נָא לְעַבְדְּךָ לְדַבֵּר דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדוֹנִי, וְאַל תִּכְעַס עַל עַבְדְּךָ, כִּי אַתָּה כְּפַרְעֹה עַצְמוֹ.+
19 אֲדוֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו, ’הַאִם יֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח?’
20 לָכֵן אָמַרְנוּ לַאֲדוֹנִי, ’יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְלוֹ יֶלֶד זְקוּנִים, הַקָּטָן.+ אַךְ אָחִיו מֵת,+ וְהוּא הַבֵּן הַיָּחִיד שֶׁנּוֹתַר לְאִמּוֹ,+ וְאָבִיו אוֹהֵב אוֹתוֹ’.
21 לְאַחַר מִכֵּן אָמַרְתָּ לַעֲבָדֶיךָ, ’הוֹרִידוּ אוֹתוֹ אֵלַי כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה אוֹתוֹ’.+
22 אֲבָל אָמַרְנוּ לַאֲדוֹנִי, ’לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו. אִם יַעֲזֹב אוֹתוֹ, אָבִיו לָבֶטַח יָמוּת’.+
23 וְאָמַרְתָּ לַעֲבָדֶיךָ, ’אִם לֹא יֵרֵד אִתְּכֶם אֲחִיכֶם הַקָּטָן, אַל תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנַי’.+
24 ”לְפִיכָךְ עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְסִפַּרְנוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אֲדוֹנִי.
25 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר אָבִינוּ, ’שׁוּבוּ וּקְנוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל’.+
26 אוּלָם אָמַרְנוּ, ’לֹא נוּכַל לָרֶדֶת. אִם אָחִינוּ הַקָּטָן אִתָּנוּ נֵרֵד, שֶׁכֵּן אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הָאִישׁ מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה אִתָּנוּ אָחִינוּ הַקָּטָן’.+
27 וְעַבְדְּךָ אָבִי אָמַר לָנוּ, ’אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה לִי שְׁנֵי בָּנִים בִּלְבַד.+
28 אַךְ אֶחָד מֵהֶם עָזַב אוֹתִי, וְאָמַרְתִּי: ”הוּא לְלֹא סָפֵק נִקְרַע לִגְזָרִים!”+ וְלֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ עַד עַתָּה.
29 וְאִם תִּקְּחוּ גַּם אֶת זֶה מִנֶּגֶד עֵינַי וְיִקְרֶה לוֹ אָסוֹן, אַתֶּם תּוֹרִידוּ אֶת שֵׂיבָתִי אֶל הַשְּׁאוֹל*+ בְּרָעָה’.*+
30 ”וְכָעֵת אִם אָשׁוּב אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ, שֶׁכֵּן נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ,*
31 אֲזַי מִיָּד כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה שֶׁהַנַּעַר אֵינֶנּוּ שָׁם, יָמוּת, וַעֲבָדֶיךָ בֶּאֱמֶת יוֹרִידוּ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן אֶל הַשְּׁאוֹל.*
32 עַבְדְּךָ עָרַב לְאָבִי בַּאֲשֶׁר לַנַּעַר וְאָמַר, ’אִם לֹא אָשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיךָ אֶחְטָא לְאָבִי לְעוֹלָם’.+
33 וְכָעֵת הַרְשֵׁה נָא לְעַבְדְּךָ לְהִשָּׁאֵר בִּמְקוֹם הַנַּעַר כְּעֶבֶד לַאֲדוֹנִי, כְּדֵי שֶׁהַנַּעַר יָשׁוּב עִם אֶחָיו.
34 כִּי אֵיךְ אוּכַל לָשׁוּב אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי? לֹא אוּכַל לְהַבִּיט בָּאָסוֹן אֲשֶׁר יָבוֹא עַל אָבִי!”
