בראשית 8‏:1‏-22

  • מי המבול נסוגים מן הארץ ‏(‏1–14‏)‏

    • היונה נשלחת החוצה ‏(‏8–12‏)‏

  • היציאה מהתיבה ‏(‏15–19‏)‏

  • הבטחת אלוהים באשר לארץ ‏(‏20–22‏)‏

ח  וֶאֱלֹהִים זָכַר אֶת* נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיּוֹת וְאֶת כָּל הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּתֵּבָה,‏+ וֶאֱלֹהִים גָּרַם לְרוּחַ לִנְשֹׁב עַל הָאָרֶץ,‏ וּפְנֵי הַמַּיִם הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת.‏  מַעַיְנוֹת הַתְּהוֹם* וַאֲרֻבּוֹת* הַשָּׁמַיִם נִסְכְּרוּ,‏ וְהַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמַיִם חָדַל לָרֶדֶת.‏+  אַחֲרֵי כֵן הֵחֵלּוּ הַמַּיִם לָסֶגֶת בְּהַדְרָגָה מִן הָאָרֶץ,‏ וּמִקֵּץ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם יָרְדוּ פְּנֵי הַמַּיִם.‏  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,‏ בַּיּוֹם הַשִּׁבְעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ,‏ נָחָה הַתֵּבָה עַל הָרֵי אֲרָרַט.‏  וְהַמַּיִם הָלְכוּ וּפָחֲתוּ עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי.‏ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי,‏ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,‏ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים.‏+  וּמִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם פָּתַח נֹחַ אֶת הַחַלּוֹן+ אֲשֶׁר עָשָׂה בַּתֵּבָה  וְשָׁלַח עוֹרֵב;‏ הוּא הוֹסִיף לָצֵאת וְלָשׁוּב,‏ עַד אֲשֶׁר יָבְשׁוּ הַמַּיִם מִן הָאָרֶץ.‏  מְאֻחָר יוֹתֵר הוּא שָׁלַח יוֹנָה כְּדֵי לִרְאוֹת אִם נָסוֹגוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.‏  הַיּוֹנָה לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ,‏ וְלָכֵן שָׁבָה אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי הַמַּיִם עֲדַיִן כִּסּוּ אֶת פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.‏+ וְהוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְהִכְנִיס אוֹתָהּ אֶל הַתֵּבָה.‏ 10  הוּא חִכָּה שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים וְשָׁלַח שׁוּב אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה.‏ 11  כַּאֲשֶׁר בָּאָה אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב,‏ רָאָה בְּפִיהָ עֲלֵה זַיִת רַעֲנָן!‏ לָכֵן נֹחַ יָדַע שֶׁהַמַּיִם נָסוֹגוּ מִן הָאָרֶץ.‏+ 12  הוּא חִכָּה שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים וְשָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה,‏ אַךְ הִיא לֹא שָׁבָה אֵלָיו עוֹד.‏ 13  בַּשָּׁנָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַת,‏+ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן,‏ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,‏ הִתְנַקְּזוּ הַמַּיִם מִן הָאָרֶץ;‏ וְנֹחַ הֵסִיר אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וְרָאָה שֶׁפְּנֵי הָאֲדָמָה מִתְיַבְּשִׁים.‏ 14  בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי,‏ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ,‏ יָבְשָׁה הָאָרֶץ לְגַמְרֵי.‏ 15  וֶאֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ:‏ 16  ‏”‏צֵא מִן הַתֵּבָה,‏ אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשׁוֹת בָּנֶיךָ.‏+ 17  הוֹצֵא אִתְּךָ אֶת כָּל הַיְּצוּרִים הַחַיִּים מִכָּל בָּשָׂר,‏+ מִן הָעוֹפוֹת וּמִן הַבְּהֵמוֹת וּמִכָּל רִמְשֵׂי הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ* עַל הָאָרֶץ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ עַל הָאָרֶץ”‏.‏+ 18  לְפִיכָךְ נֹחַ יָצָא,‏ יַחַד עִם בָּנָיו+ וְאִשְׁתּוֹ וּנְשׁוֹת בָּנָיו.‏ 19  כָּל יְצוּר חַי,‏ כָּל רֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹפוֹת,‏ כָּל אֲשֶׁר נָע עַל הָאָרֶץ,‏ יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה לְפִי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם.‏+ 20  וְנֹחַ בָּנָה מִזְבֵּחַ+ לִיהֹוָה וְלָקַח מִכָּל הַבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרוֹת וּמִכָּל הָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים+ וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ.‏+ 21  וִיהֹוָה הֵחֵל לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ.‏* לָכֵן יְהֹוָה אָמַר בְּלִבּוֹ:‏ ”‏לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה+ בַּעֲבוּר הָאָדָם,‏ כִּי יֵצֶר* לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו;‏+ וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לְהַכּוֹת כָּל יְצוּר חַי כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי.‏+ 22  מֵעַתָּה וָהָלְאָה לֹא יֶחְדְּלוּ לִהְיוֹת בָּאָרֶץ זְרִיעָה וְקָצִיר,‏ קֹר וָחֹם,‏ קַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏הפנה את תשומת ליבו אל”‏.‏
ראה בר ז׳:‏11‏,‏ הערת שוליים.‏
או ”‏סכרי”‏.‏
או ”‏שישרצו”‏.‏
או ”‏מפייס;‏ מרגיע”‏.‏ מלשון ”‏נוח;‏ מנוחה”‏.‏
או ”‏נטיית”‏.‏