גלטים 4‏:1‏-31

  • לא עוד עבדים אלא בנים ‏(‏1–7‏)‏

  • דאגתו של פאולוס לגלטים ‏(‏8–20‏)‏

  • הגר ושרה:‏ שתי בריתות ‏(‏21–31‏)‏

    • ירושלים של מעלה חופשייה,‏ והיא אימנו ‏(‏26‏)‏

ד  אֲנִי אוֹמֵר שֶׁכָּל עוֹד הַיּוֹרֵשׁ הוּא יֶלֶד,‏ אֵין הוּא שׁוֹנֶה מֵעֶבֶד,‏ אַף כִּי הוּא אֲדוֹן הַכֹּל,‏  שֶׁכֵּן הוּא כָּפוּף לִמְמֻנִּים וּלְסוֹכְנֵי בַּיִת עַד הַיּוֹם שֶׁקָּבַע אָבִיו מֵרֹאשׁ.‏  בְּאוֹתוֹ אֹפֶן,‏ כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ יְלָדִים,‏ גַּם אָנוּ הָיִינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לִיסוֹדוֹת הָעוֹלָם.‏+  אַךְ כַּאֲשֶׁר מָלְאָה הָעֵת שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ,‏ אֲשֶׁר נוֹלַד מֵאִשָּׁה+ וְהָיָה כָּפוּף לַתּוֹרָה,‏+  כְּדֵי שֶׁיִּקְנֶה וִישַׁחְרֵר אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה,‏+ לְמַעַן נְאֻמַּץ כְּבָנִים.‏+  הוֹאִיל וְאַתֶּם בָּנִים,‏ שָׁלַח אֱלֹהִים אֶל תּוֹךְ לִבֵּנוּ אֶת רוּחַ בְּנוֹ,‏+ וְהִיא קוֹרֵאת:‏ ”‏אַבָּא,‏ אָבִינוּ!‏”‏+  לְפִיכָךְ אֵינְךָ עוֹד עֶבֶד אֶלָּא בֵּן;‏ וְאִם בֵּן אֲזַי גַּם יוֹרֵשׁ בִּזְכוּת אֱלֹהִים.‏+  עַל כָּל פָּנִים,‏ כַּאֲשֶׁר לֹא הִכַּרְתֶּם אֶת אֱלֹהִים הֲיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים לְמִי שֶׁאֵינָם בֶּאֱמֶת אֵלִים.‏  אֲבָל כָּעֵת,‏ כְּשֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אֶת אֱלֹהִים,‏ אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק כְּשֶׁאֱלֹהִים מַכִּיר אֶתְכֶם,‏ אֵיךְ זֶה שֶׁאַתֶּם חוֹזְרִים לַיְּסוֹדוֹת הַחַלָּשִׁים+ וְהָעֲלוּבִים וְרוֹצִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָהֶם מֵחָדָשׁ?‏+ 10  אַתֶּם מַקְפִּידִים לִשְׁמֹר יָמִים וָחֳדָשִׁים+ וּמוֹעֲדִים וְשָׁנִים.‏ 11  אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַמַּאֲמַצִּים שֶׁהִשְׁקַעְתִּי בָּכֶם הָיוּ לַשָּׁוְא.‏ 12  אַחִים,‏ אָנָּא מִכֶּם,‏ הֱיוּ כָּמוֹנִי,‏ כִּי גַּם אֲנִי הָיִיתִי כְּמוֹכֶם.‏+ לֹא עֲשִׂיתֶם לִי שׁוּם עָוֶל.‏ 13  אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֵקֶב מַחֲלָה גּוּפָנִית הָיְתָה לִי לָרִאשׁוֹנָה הַהִזְדַּמְּנוּת לְבַשֵּׂר לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה.‏ 14  וְאַף שֶׁמַּצָּבִי הַגּוּפָנִי הָיָה לָכֶם לְנִסָּיוֹן,‏ לֹא נְהַגְתֶּם בִּי בְּבוּז וְלֹא הֵגַבְתֶּם בְּגֹעַל,‏* אֶלָּא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים,‏ כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.‏ 15  הֵיכָן הָאֹשֶׁר שֶׁהָיָה לָכֶם?‏ אֲנִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם שֶׁאִלּוּ יְכָלְתֶּם הֲיִיתֶם עוֹקְרִים אֶת עֵינֵיכֶם וְנוֹתְנִים לִי אוֹתָן.‏+ 16  לְפִיכָךְ הַאִם הָפַכְתִּי לָכֶם לְאוֹיֵב מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶת הָאֱמֶת?‏ 17  הֵם לְהוּטִים לִמְשֹׁךְ אֶתְכֶם אַחֲרֵיהֶם,‏ אַךְ לֹא מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טוֹבָה;‏ הֵם רוֹצִים לְהַרְחִיק אֶתְכֶם מִמֶּנִּי כְּדֵי שֶׁתִּתְאַוּוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם.‏ 18  עִם זֹאת,‏ תָּמִיד טוֹב אִם מִישֶׁהוּ לָהוּט אַחֲרֵיכֶם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה טוֹבָה,‏ וְלֹא רַק כַּאֲשֶׁר אֲנִי אִתְּכֶם.‏ 19  יְלָדַי הַיְּקָרִים,‏+ שׁוּב נָתוּן אֲנִי בְּחֶבְלֵי לֵדָה בִּגְלַלְכֶם עַד אֲשֶׁר יִתְגַּבֵּשׁ הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם.‏ 20  הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לִהְיוֹת אִתְּכֶם עַכְשָׁו וּלְדַבֵּר בְּצוּרָה אַחֶרֶת,‏ כִּי אֲנִי אוֹבֵד עֵצוֹת בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם.‏ 21  אִמְרוּ לִי,‏ אַתֶּם הָרוֹצִים לִהְיוֹת כְּפוּפִים לַתּוֹרָה,‏ הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה?‏ 22  לְדֻגְמָה,‏ כָּתוּב שֶׁלְּאַבְרָהָם הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים,‏ הָאֶחָד מִן הַשִּׁפְחָה+ וְהַשֵּׁנִי מִן הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה;‏+ 23  אַךְ בֶּן הַשִּׁפְחָה נוֹלַד כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם,‏*+ וְאִלּוּ בֶּן הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה נוֹלַד בִּזְכוּת הַבְטָחָה.‏+ 24  דְּבָרִים אֵלֶּה הֵם בִּבְחִינַת מָשָׁל,‏* שֶׁכֵּן נָשִׁים אֵלּוּ מְסַמְּלוֹת שְׁתֵּי בְּרִיתוֹת — הָאַחַת מֵהַר סִינַי,‏+ הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת,‏ וְהִיא הָגָר.‏ 25  הָגָר מְסַמֶּלֶת אֶת סִינַי,‏+ הַר בַּעֲרָב,‏ וּמַקְבִּילָה לִירוּשָׁלַיִם בַּת זְמַנֵּנוּ,‏ כִּי הִיא בְּעַבְדוּת עִם יְלָדֶיהָ.‏ 26  אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה חָפְשִׁיָּה הִיא,‏ וְהִיא אִמֵּנוּ.‏ 27  הֵן כָּתוּב:‏ ”‏שִׂמְחִי,‏ הָעֲקָרָה אֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹלֶדֶת,‏ פִּצְחִי בִּקְרִיאוֹת שִׂמְחָה,‏ זוֹ אֲשֶׁר אֵינָהּ יוֹדַעַת חֶבְלֵי לֵדָה;‏ כִּי רַבִּים יַלְדֵי הָאִשָּׁה הַשּׁוֹמֵמָה מִיַּלְדֵי בְּעוּלַת הַבַּעַל”‏.‏+ 28  וּבְכֵן,‏ אַחִים,‏ אַתֶּם יַלְדֵי הַהַבְטָחָה כְּפִי שֶׁהָיָה יִצְחָק.‏+ 29  אַךְ כְּשֵׁם שֶׁזֶּה אֲשֶׁר נוֹלַד כְּדֶרֶךְ כָּל אָדָם* רָדַף אָז אֶת זֶה אֲשֶׁר נוֹלַד בִּזְכוּת הָרוּחַ,‏+ כָּךְ גַּם עַכְשָׁו.‏+ 30  מִכָּל מָקוֹם,‏ מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב?‏ ”‏גָּרֵשׁ אֶת הַשִּׁפְחָה וְאֶת בְּנָהּ,‏ כִּי בֶּן הַשִּׁפְחָה לֹא יִהְיֶה יוֹרֵשׁ יַחַד עִם בֶּן הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה”‏.‏+ 31  אִם כֵּן,‏ אַחִים,‏ אֵינֶנּוּ יַלְדֵי הַשִּׁפְחָה אֶלָּא יַלְדֵי הָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה.‏

הערות שוליים

או ”‏לא ירקתם לעברי”‏.‏
מילולית,‏ ”‏לפי הבשר”‏.‏
או ”‏דברים אלה מהווים דרמה סמלית”‏.‏
מילולית,‏ ”‏לפי הבשר”‏.‏