דברים 24‏:1‏-22

  • נישואין וגירושין ‏(‏1–5‏)‏

  • כבוד לחיים ‏(‏6–9‏)‏

  • דאגה לעניים ‏(‏10–18‏)‏

  • חוקים לגבי הנותר מן הקציר או היבול ‏(‏19–22‏)‏

כד  ‏”‏אִם אִישׁ יִשָּׂא אִשָּׁה וְהִיא לֹא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָּהּ דָּבָר מְגֻנֶּה,‏* עָלָיו לִכְתֹּב לָהּ תְּעוּדַת גֵּרוּשִׁין,‏+ לָתֵת אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וּלְשַׁלֵּחַ אוֹתָהּ מִבֵּיתוֹ.‏+  אַחֲרֵי שֶׁתַּעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ,‏ הִיא תּוּכַל לָלֶכֶת וּלְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר.‏+  אִם יִשְׂנָא אוֹתָהּ* הָאִישׁ הָאַחֵר וְיִכְתֹּב לָהּ תְּעוּדַת גֵּרוּשִׁין וְיִתֵּן אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וִישַׁלֵּחַ אוֹתָהּ מִבֵּיתוֹ,‏ אוֹ אִם יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֵר אֲשֶׁר לָקַח אוֹתָהּ לְאִשָּׁה,‏  לֹא יוּכַל בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלֵּחַ אוֹתָהּ לָקַחַת אוֹתָהּ שׁוּב לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי שֶׁנִּטְמְאָה,‏ כִּי דָּבָר מְתֹעָב הוּא בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏ לֹא תַּכְנִיס חֵטְא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כְּנַחֲלָה.‏  ‏”‏אִם אִישׁ זֶה עַתָּה נָשָׂא אִשָּׁה,‏ לֹא יְשָׁרֵת בַּצָּבָא וְלֹא יוּטְלוּ עָלָיו חוֹבוֹת אֲחֵרוֹת.‏ פָּטוּר יִהְיֶה לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה אַחַת וְיִשָּׁאֵר בְּבֵיתוֹ וִישַׂמֵּחַ אֶת אִשְׁתּוֹ.‏+  ‏”‏אִישׁ לֹא יִקַּח רֵחַיִם אוֹ אֶת אֶבֶן הָרֵחַיִם הָעֶלְיוֹנָה כְּעֵרָבוֹן לְהַלְוָאָה,‏*+ שֶׁכֵּן כָּךְ הוּא לוֹקֵחַ אֶת מִחְיָתוֹ* שֶׁל הָאָדָם כְּעֵרָבוֹן.‏  ‏”‏אִם יִמָּצֵא שֶׁאִישׁ חָטַף אֶת אֶחָד* מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֵּר בּוֹ וּמָכַר אוֹתוֹ,‏+ יוּמַת הַחוֹטֵף.‏+ בַּעֵר אֶת הָרַע מִקִּרְבְּךָ.‏+  ‏”‏אִם תִּהְיֶה הִתְפָּרְצוּת שֶׁל צָרַעַת,‏* הִשָּׁמֵר מְאוֹד לַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ לָכֶם הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי.‏+ הִשָּׁמֵר לַעֲשׂוֹת בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִי עֲלֵיהֶם.‏  זְכֹר אֶת מָה שֶׁעָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם.‏+ 10  ‏”‏אִם תִּתֵּן הַלְוָאָה כָּלְשֶׁהִי לְרֵעֲךָ,‏+ לֹא תִּכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ כְּדֵי לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת מָה שֶׁהִצִּיעַ לָתֵת כְּעֵרָבוֹן.‏ 11  בַּחוּץ תַּעֲמֹד,‏ וְהָאִישׁ אֲשֶׁר קִבֵּל אֶת הַהַלְוָאָה יוֹצִיא אֵלֶיךָ הַחוּצָה אֶת מָה שֶׁהוּא נוֹתֵן כְּעֵרָבוֹן.‏ 12  וְאִם הָאִישׁ עָנִי,‏ לֹא תֵּלֵךְ לִישֹׁן כַּאֲשֶׁר עֶרְבוֹנוֹ עֲדַיִן בִּרְשׁוּתְךָ.‏+ 13  הַקְפֵּד לְהָשִׁיב לוֹ אֶת עֶרְבוֹנוֹ עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,‏ וְהוּא יֵלֵךְ לִישֹׁן בְּבִגְדּוֹ+ וִיבָרֵךְ אוֹתְךָ;‏ וְהַדָּבָר יִהְיֶה לְךָ לִצְדָקָה לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.‏ 14  ‏”‏לֹא תַּעֲשֹׁק שָׂכִיר אֲשֶׁר הוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן,‏ אִם אֶחָד מֵאַחֶיךָ הוּא וְאִם תּוֹשָׁב זָר בְּאַרְצְךָ,‏ בְּעָרֶיךָ.‏*+ 15  בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם תִּתֵּן לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ,‏+ לִפְנֵי שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,‏ כִּי עָנִי הוּא וְחַיָּיו* תְּלוּיִים בִּשְׂכָרוֹ.‏ אַחֶרֶת יִתְלוֹנֵן עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה,‏ וְיִהְיֶה בְּךָ חֵטְא.‏+ 16  ‏”‏לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת בִּגְלַל יַלְדֵיהֶם,‏ וְלֹא יוּמְתוּ יְלָדִים בִּגְלַל אֲבוֹתֵיהֶם.‏+ אִישׁ אִישׁ יוּמַת בִּגְלַל חֶטְאוֹ שֶׁלּוֹ.‏+ 17  ‏”‏לֹא תַּטֶּה מִשְׁפַּט תּוֹשָׁב זָר אוֹ יָתוֹם,‏+ וְלֹא תִּקַּח בֶּגֶד אַלְמָנָה כְּעֵרָבוֹן לְהַלְוָאָה.‏*+ 18  זְכֹר כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם,‏ וִיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ פָּדָה אוֹתְךָ מִשָּׁם.‏+ מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.‏ 19  ‏”‏כַּאֲשֶׁר תִּקְצֹר אֶת קְצִירְךָ בְּשָׂדְךָ וְתִשְׁכַּח עֹמֶר בַּשָּׂדֶה,‏ לֹא תָּשׁוּב לָקַחַת אוֹתוֹ.‏ יֵשׁ לְהַשְׁאִירוֹ עֲבוּר הַתּוֹשָׁב הַזָּר,‏ הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה,‏+ לַמַּעַן יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.‏+ 20  ‏”‏כַּאֲשֶׁר תַּחְבֹּט אֶת עֵץ הַזַּיִת שֶׁלְּךָ,‏ לֹא תָּשׁוּב וְתַעֲשֶׂה כֵּן בַּעֲנָפָיו.‏ אֶת הַנּוֹתָר יֵשׁ לְהַשְׁאִיר עֲבוּר הַתּוֹשָׁב הַזָּר,‏ הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה.‏+ 21  ‏”‏כַּאֲשֶׁר תִּבְצֹר אֶת כַּרְמְךָ,‏ לֹא תָּשׁוּב כְּדֵי לִבְצֹר אֶת מָה שֶׁנּוֹתָר.‏ יֵשׁ לְהַשְׁאִירוֹ עֲבוּר הַתּוֹשָׁב הַזָּר,‏ הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה.‏ 22  זְכֹר כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏ מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מְצַוֶּה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ערוות דבר”‏.‏
או ”‏ימאס בה;‏ ידחה אותה”‏.‏
או ”‏כמשכון”‏.‏
או ”‏לוקח את חייו;‏ לוקח את נפשו”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
למילה המקראית ”‏צרעת”‏ משמעות רחבה והיא יכולה להקיף מגוון מחלות עור מידבקות.‏ היא יכולה גם לכלול נגעים מסוימים המופיעים בבגדים ובבתים.‏
נה״מ,‏ ”‏בשעריך”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
או ”‏כמשכון”‏.‏