דברי הימים א׳ 16:1-43
טז וְהֵם הִכְנִיסוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְהִצִּיבוּ אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד;+ וְהֵם הִקְרִיבוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.+
2 כַּאֲשֶׁר סִיֵּם דָּוִד לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹלוֹת+ וְאֶת הַשְּׁלָמִים,+ בֵּרֵךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם יְהֹוָה.
3 וְהוּא גַּם חִלֵּק לְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, לְכָל אִישׁ וְאִשָּׁה, כִּכַּר לֶחֶם, עוּגַת תְּמָרִים וְעוּגַת צִמּוּקִים.
4 אָז מִנָּה כַּמָּה מִן הַלְּוִיִּים לְשָׁרֵת לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה,+ לָתֵת כָּבוֹד,* הוֹדָיָה וְהַלֵּל לִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
5 אָסָף+ הָיָה הָרֹאשׁ, וְהַמִּשְׁנֶה לוֹ הָיָה זְכַרְיָה; יְעִיאֵל, שְׁמִירָמוֹת, יְחִיאֵל, מַתִּתְיָה, אֱלִיאָב, בְּנָיָהוּ, עֹבֵד־אֱדֹם וִיעִיאֵל+ נִגְּנוּ בִּכְלֵי מֵיתָר וּבִנְבָלִים;+ וְאָסָף נִגֵּן בַּמְּצִלְתַּיִם,+
6 וּבְנָיָהוּ וְיַחֲזִיאֵל הַכֹּהֲנִים תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת תָּמִיד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים.
7 בַּיּוֹם הַהוּא תָּרַם דָּוִד לָרִאשׁוֹנָה שִׁיר הוֹדָיָה לִיהֹוָה בְּיַד אָסָף+ וְאֶחָיו:
8 ”הוֹדוּ לִיהֹוָה,+ קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ,הוֹדִיעוּ בָּעַמִּים עַל פְּעָלָיו!+
9 שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ תְּהִלּוֹת,*+הַרְהֲרוּ* בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו.+
10 הִתְפָּאֲרוּ בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ.+
יִשְׂמַח לֵב מְבַקְּשֵׁי יְהֹוָה.+
11 דִּרְשׁוּ אֶת יְהֹוָה+ וְעֻזּוֹ.
בַּקְּשׁוּ פָּנָיו* תָּמִיד.+
12 זִכְרוּ אֶת הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה,+אֶת מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִּיו,
13 זֶרַע* יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ,+בְּנֵי יַעֲקֹב, בְּחִירָיו.+
14 הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.+
בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו.+
15 זִכְרוּ לְעוֹלָם אֶת בְּרִיתוֹ,אֶת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הִבְטִיחַ,* לְאֶלֶף דּוֹרוֹת,+
16 אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת עִם אַבְרָהָם,+וְאֶת שְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק,+
17 אֲשֶׁר קָבַע כְּחֹק לְיַעֲקֹב+וְכִבְרִית עוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל,
18 בְּאָמְרוֹ, ’לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן+כְּחֶלְקַת נַחֲלַתְכֶם’.+
19 הָיָה זֶה בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר,מְעַטִּים מְאוֹד, וְזָרִים הֲיִיתֶם בָּאָרֶץ.+
20 הֵם הִתְהַלְּכוּ מֵאֻמָּה אֶל אֻמָּה,מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.+
21 הוּא לֹא הֵנִיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם,+אֶלָּא הוֹכִיחַ בִּגְלָלָם מְלָכִים,+
22 בְּאָמְרוֹ, ’אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחַי,וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ’.+
23 שִׁירוּ לִיהֹוָה, כָּל הָאָרֶץ!
בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ!+
24 סַפְּרוּ בָּאֻמּוֹת עַל כְּבוֹדוֹ,בְּכָל הָעַמִּים עַל נִפְלְאוֹתָיו.
25 כִּי גָּדוֹל יְהֹוָה וְרָאוּי עַד מְאוֹד לְהַלֵּל.
מְעוֹרֵר יִרְאָה הוּא יוֹתֵר מִכָּל שְׁאַר הָאֵלִים.+
26 כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים הֵם אֱלִילִים חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת,+אַךְ יְהֹוָה עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם.+
27 הוֹד* וְהָדָר לְפָנָיו;+עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ.+
28 תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הָרָאוּי לוֹ, מִשְׁפְּחוֹת הָעַמִּים,תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הָרָאוּי לוֹ בְּשֶׁל כְּבוֹדוֹ וְעֻזּוֹ.+
29 תְּנוּ לִיהֹוָה אֶת הַכָּבוֹד הָרָאוּי לִשְׁמוֹ;+הָבִיאוּ מִנְחָה* וּבוֹאוּ לְפָנָיו.+
הִשְׁתַּחֲווּ לִיהֹוָה* בִּלְבוּשׁ קֹדֶשׁ.*+
30 רַעֲדוּ מִלְּפָנָיו, כָּל הָאָרֶץ!
הַתֵּבֵל* מְבֻסֶּסֶת, בַּל תִּמּוֹט.*+
31 יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם, וְתָגֵל הָאָרֶץ;+הַכְרִיזוּ בָּאֻמּוֹת: ’יְהֹוָה מָלַךְ!’+
32 יִרְעַם הַיָּם וּמְלוֹאוֹ;יַעַלְצוּ הַשָּׂדוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּם.
33 אָז יָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה עֲצֵי הַיַּעַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה,כִּי בָּא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ.
34 הוֹדוּ לִיהֹוָה, כִּי טוֹב הוּא;+לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.+
35 וְאִמְרוּ, ’הוֹשִׁיעֵנוּ, אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתֵנוּ,+קַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הָאֻמּוֹת,לְמַעַן נוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ+וּנְהַלֶּלְךָ בְּשִׂמְחָה.*+
36 בָּרוּךְ יְהֹוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים’”.*
וְכָל הָעָם אָמְרוּ, ”אָמֵן!”* וְהִלְּלוּ אֶת יְהֹוָה.
37 אַחֲרֵי כֵן הִשְׁאִיר שָׁם דָּוִד אֶת אָסָף+ וְאֶת אֶחָיו לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לְשָׁרֵת תָּמִיד לִפְנֵי הָאָרוֹן,+ לְפִי הַנֹּהַג הַיּוֹמְיוֹמִי.+
38 עֹבֵד־אֱדֹם וְאֶחָיו, שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנֶה מִסְפָּרָם, וְעֹבֵד־אֱדֹם, בֶּן יְדִיתוּן, וְחֹסָה הָיוּ שׁוֹעֲרִים;
39 וְצָדוֹק+ הַכֹּהֵן וְהַכֹּהֲנִים הַשֻּׁתָּפִים לוֹ הָיוּ לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן+
40 לְהַעֲלוֹת דֶּרֶךְ קֶבַע עוֹלוֹת לִיהֹוָה עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, בֹּקֶר וָעֶרֶב, וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהֹוָה אֲשֶׁר צִוָּה עַל יִשְׂרָאֵל.+
41 עִמָּם הָיוּ הֵימָן וִידוּתוּן+ וּשְׁאַר הַנִּבְחָרִים אֲשֶׁר נָקְבוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם לְהוֹדוֹת לִיהֹוָה,+ כִּי ”לְעוֹלָם חַסְדּוֹ”;+
42 וְעִמָּם הָיוּ הֵימָן+ וִידוּתוּן לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת וּלְנַגֵּן בַּמְּצִלְתַּיִם וּבַכֵּלִים אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ כְּדֵי לְהַלֵּל אֶת* הָאֱלֹהִים; וּבְנֵי יְדוּתוּן+ הָיוּ בַּשַּׁעַר.
43 אָז הָלְכוּ כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ, וְדָוִד הָלַךְ לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”להזכיר”, כלומר לזכור.
^ או ”נגנו לו”.
^ או אולי ”דברו; שוחחו על”.
^ או ”נוכחותו”.
^ או ”צאצאי”.
^ נה״מ, ”דבר ציווה”.
^ או ”כבוד”.
^ או ”מתנה”.
^ או אולי ”בשל הדר קדושתו”.
^ או ”עבדו את יהוה”.
^ או ”הארץ הפורייה”.
^ או ”לא ניתן להזיזה”.
^ או ”נשמח בתהילתך”.
^ או ”מעולם ועד עולם”.
^ או ”כן יהי!”
^ או ”ובכלי שיר”.
