דברי הימים א׳‏ 22‏:1‏-19

  • ההכנות שעורך דוד לבניית המקדש ‏(‏1–5‏)‏

  • הוראותיו של דוד לשלמה ‏(‏6–16‏)‏

  • השרים מצוּוים לעזור לשלמה ‏(‏17–19‏)‏

כב  אָז אָמַר דָּוִד:‏ ”‏זֶה הוּא בֵּית יְהֹוָה הָאֱלֹהִים,‏ וְזֶה מִזְבֵּחַ לְעוֹלָה עֲבוּר יִשְׂרָאֵל”‏.‏+  וְדָוִד הוֹרָה לְכַנֵּס אֶת הַתּוֹשָׁבִים הַזָּרִים+ אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִנָּה אוֹתָם לִהְיוֹת חוֹצְבֵי אֲבָנִים כְּדֵי לַחְצֹב וּלְסַתֵּת אֲבָנִים לִבְנִיַּת בֵּית הָאֱלֹהִים.‏+  דָּוִד גַּם הֵכִין בַּרְזֶל בְּכַמּוּת גְּדוֹלָה לַהֲכָנַת מַסְמְרִים לְדַלְתוֹת הַשְּׁעָרִים וְלַהֲכָנַת מַחְבְּרִים,‏ וּנְחֹשֶׁת כֹּה רַבָּה שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לִשְׁקֹל אוֹתָהּ,‏+  וְגַם עֲצֵי אֲרָזִים+ לְאֵין־סְפֹר,‏ כִּי הַצִּידוֹנִים+ וְהַצּוֹרִים+ הֵבִיאוּ כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל עֲצֵי אֲרָזִים לְדָוִד.‏  וְדָוִד אָמַר:‏ ”‏שְׁלֹמֹה בְּנִי צָעִיר וַחֲסַר נִסָּיוֹן,‏*+ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יֵשׁ לִבְנוֹת לִיהֹוָה יִהְיֶה מְפֹאָר עַד מְאוֹד,‏+ וּתְהִלָּתוֹ וְיָפְיוֹ+ יִהְיוּ יְדוּעִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת.‏+ עַל כֵּן אֶעֱרֹךְ הֲכָנוֹת לְמַעֲנוֹ”‏.‏ לְפִיכָךְ דָּוִד הֵכִין כַּמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל חֳמָרִים לִפְנֵי מוֹתוֹ.‏  בְּנוֹסָף לְכָךְ,‏ הוּא קָרָא לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ וְהוֹרָה לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת לִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.‏  אָמַר דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ:‏ ”‏אֲנִי,‏ לִבִּי חָפַץ לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהַי.‏+  אַךְ דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי:‏ ’‏דָּם רַב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת נִלְחַמְתָּ.‏ לֹא תִּבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי,‏+ כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנַי.‏  הִנֵּה בֵּן יִוָּלֵד לְךָ+ אֲשֶׁר יִהְיֶה אִישׁ שָׁלוֹם,‏* וְאֶתֵּן לוֹ מְנוּחָה מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב,‏+ כִּי שְׁלֹמֹה*+ יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וְשֶׁקֶט אֶתֵּן לְיִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.‏+ 10  הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי.‏+ הוּא יִהְיֶה לִי לְבֵן וַאֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לְאָב.‏+ אֲבַסֵּס אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם’‏.‏+ 11  ‏”‏עַתָּה,‏ בְּנִי,‏ יִהְיֶה נָא יְהֹוָה עִמְּךָ וְתַצְלִיחַ וְתִבְנֶה אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏ כְּפִי שֶׁדִּבֵּר לְגַבֶּיךָ.‏+ 12  רַק יִתֵּן נָא לְךָ יְהֹוָה תְּבוּנָה וַהֲבָנָה+ כַּאֲשֶׁר יַעֲנִיק לְךָ סַמְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל,‏ לְמַעַן תִּשְׁמֹר אֶת תּוֹרַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.‏+ 13  אָז תַּצְלִיחַ אִם תִּשְׁמֹר בִּקְפִידָה אֶת הַחֻקִּים+ וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה לִמְסֹר לְיִשְׂרָאֵל.‏+ הֱיֵה אַמִּיץ וְחָזָק.‏ אַל תִּירָא וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה.‏+ 14  הִנֵּה עָשִׂיתִי מַאֲמַצִּים כַּבִּירִים לְהָכִין לְבֵית יְהֹוָה מֵאָה אֶלֶף כִּכְּרֵי* זָהָב וּמִילְיוֹן כִּכְּרֵי כֶּסֶף וְכַמֻּיּוֹת כֹּה גְּדוֹלוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל+ שֶׁלֹּא נִתָּן לִשְׁקֹל אוֹתָן,‏ וְהֵכַנְתִּי עֵצִים וַאֲבָנִים,‏+ אַךְ אַתָּה תּוֹסִיף עֲלֵיהֶם.‏ 15  וְעִמְּךָ מִסְפָּר רַב שֶׁל פּוֹעֲלִים — חוֹצְבֵי אֲבָנִים,‏ חָרָשֵׁי אֶבֶן+ וְעֵץ וְכָל מִינֵי אַנְשֵׁי מְלָאכָה מְיֻמָּנִים.‏+ 16  הַזָּהָב,‏ הַכֶּסֶף,‏ הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל רַבִּים מִסְּפֹר.‏+ קוּם וְהַתְחֵל בַּמְּלָאכָה,‏ וְיִהְיֶה יְהֹוָה עִמְּךָ”‏.‏+ 17  וְדָוִד צִוָּה עַל כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲזֹר לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ:‏ 18  ‏”‏הֲלֹא יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עִמָּכֶם,‏ וְהַאִם לֹא נָתַן לָכֶם מְנוּחָה מִסָּבִיב?‏ כִּי הוּא נָתַן בְּיָדִי אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ,‏ וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְלִפְנֵי עַמּוֹ.‏ 19  כָּעֵת הַחְלִיטוּ בְּכָל לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם* לְבַקֵּשׁ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם,‏+ וְהַתְחִילוּ לִבְנוֹת אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה הָאֱלֹהִים,‏+ כְּדֵי לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וְאֶת כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָאֱלֹהִים+ אֶל הַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם יְהֹוָה”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏עדין”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מנוחה”‏.‏
מלשון ”‏שלום”‏.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏ ראה נספח ב14‏.‏
ראה מונחון‏.‏