דברי הימים א׳‏ 29‏:1‏-30

  • תרומות עבור המקדש ‏(‏1–9‏)‏

  • תפילת דוד ‏(‏10–19‏)‏

  • העם שמח;‏ מלכות שלמה ‏(‏20–25‏)‏

  • מות דוד ‏(‏26–30‏)‏

כט  וְדָוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר לְכָל הַקָּהָל:‏ ”‏שְׁלֹמֹה בְּנִי,‏ הָאֶחָד אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים,‏+ צָעִיר וַחֲסַר נִסָּיוֹן,‏*+ וְהַמְּלָאכָה גְּדוֹלָה,‏ כִּי הַמִּקְדָּשׁ* אֵינוֹ לְאָדָם כִּי אִם לִיהֹוָה אֱלֹהִים.‏+  וַאֲנִי עָרַכְתִּי הֲכָנוֹת בְּכָל כּוֹחִי* עֲבוּר בֵּית אֱלֹהַי וְנָתַתִּי אֶת הַזָּהָב לְדִבְרֵי הַזָּהָב,‏ אֶת הַכֶּסֶף לְדִבְרֵי הַכֶּסֶף,‏ אֶת הַנְּחֹשֶׁת לְדִבְרֵי הַנְּחֹשֶׁת,‏ אֶת הַבַּרְזֶל לְדִבְרֵי הַבַּרְזֶל,‏+ אֶת הָעֵצִים לְדִבְרֵי הָעֵצִים,‏+ אַבְנֵי שֹׁהַם,‏ וַאֲבָנִים אֲשֶׁר יֻדְבְּקוּ בְּמֶלֶט,‏ אַבְנֵי פְּסֵיפָס,‏ כָּל מִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת וְכַמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל אַבְנֵי בַּהַט.‏  וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתִי לְבֵית אֱלֹהַי,‏+ יֶשְׁנוֹ גַּם אוֹצָרִי הַפְּרָטִי+ וּבוֹ זָהָב וְכֶסֶף אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְבֵית אֱלֹהַי,‏ מִלְּבַד כָּל מָה שֶׁהֵכַנְתִּי עֲבוּר הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ,‏  לְרַבּוֹת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי* זָהָב מֵאוֹפִיר+ וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶּסֶף צָרוּף לְחִפּוּי קִירוֹת הַבָּתִּים,‏  הַזָּהָב לְדִבְרֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לְדִבְרֵי הַכֶּסֶף,‏ וּלְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה עַל־יְדֵי הֶחָרָשִׁים.‏ וּמִי מִתְנַדֵּב הַיּוֹם לְהָבִיא בְּיָדוֹ מַתָּנָה לִיהֹוָה?‏”‏+  אָז הִתְנַדְּבוּ שָׂרֵי בָּתֵּי הָאָב,‏ שָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,‏ שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת+ וְשָׂרֵי מְלֶאכֶת* הַמֶּלֶךְ.‏+  וְהֵם נָתְנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב,‏ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכּוֹנִים,‏* עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי כֶּסֶף,‏ שְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף כִּכְּרֵי נְחֹשֶׁת וּמֵאָה אֶלֶף כִּכְּרֵי בַּרְזֶל.‏  וְכָל מִי שֶׁהָיוּ לוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת נָתַן אוֹתָן לְאוֹצַר בֵּית יְהֹוָה,‏ בְּהַשְׁגָּחַת יְחִיאֵל+ הַגֵּרְשֻׁנִּי.‏+  הָעָם שָׂמַח עַל שֶׁנָּתְנוּ אֶת מַתְּנוֹת הַנְּדָבָה הַלָּלוּ,‏ כִּי בְּלֵב שָׁלֵם נָתְנוּ אֶת מַתְּנוֹת הַנְּדָבָה לִיהֹוָה,‏+ וְגַם דָּוִד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה.‏ 10  אָז הִלֵּל דָּוִד אֶת יְהֹוָה לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל.‏ דָּוִד אָמַר:‏ ”‏בָּרוּךְ אַתָּה,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ,‏ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.‏* 11  לְךָ,‏ יְהֹוָה,‏ הַגְּדֻלָּה+ וְהַגְּבוּרָה+ וְהַתִּפְאֶרֶת וְהֶהָדָר וְהַהוֹד,‏*+ כִּי הַכֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֶׁלְּךָ הוּא.‏+ לְךָ,‏ יְהֹוָה,‏ הַמַּמְלָכָה.‏+ אַתָּה הוּא הַמְּרוֹמֵם עַצְמְךָ כְּרֹאשׁ לַכֹּל.‏ 12  הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִמְּךָ הֵם,‏+ וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל,‏+ וּבְיָדְךָ כּוֹחַ+ וּגְבוּרָה,‏+ וְיָדְךָ יְכוֹלָה לְהַעֲלוֹת לִגְדֻלָּה+ וּלְחַזֵּק אֶת הַכֹּל.‏+ 13  וְכָעֵת,‏ אֱלֹהֵינוּ,‏ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לְךָ וּמְהַלְּלִים אֶת שֵׁם תִּפְאַרְתְּךָ.‏* 14  ‏”‏אוּלָם מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי שֶׁנּוּכַל לָתֵת כָּךְ מַתְּנוֹת נְדָבָה?‏ כִּי הַכֹּל מִמְּךָ,‏ וְאֶת מָה שֶׁבָּא מִיָּדְךָ נָתַנּוּ לְךָ.‏ 15  כִּי תּוֹשָׁבִים זָרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וּמִתְיַשְּׁבִים,‏ כְּמוֹ כָּל אֲבוֹתֵינוּ.‏+ כִּי יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ הֵם כַּצֵּל+ — לְלֹא תִּקְוָה.‏ 16  יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,‏ כָּל הָעֹשֶׁר הַזֶּה אֲשֶׁר הֵכַנּוּ כְּדֵי לִבְנוֹת לְךָ בַּיִת לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ,‏ מִיָּדְךָ הוּא,‏ וְכֻלּוֹ שַׁיָּךְ לְךָ.‏ 17  אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב,‏ אֱלֹהַי,‏ שֶׁאַתָּה בּוֹחֵן אֶת הַלֵּב+ וּמוֹצֵא הֲנָאָה בְּיָשְׁרָה.‏*+ בְּיֹשֶׁר* לְבָבִי נָתַתִּי מֵרָצוֹן אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ וְשָׂמֵחַ אֲנִי עַד מְאוֹד לִרְאוֹת אֶת עַמְּךָ הַנִּמְצָאִים פֹּה נוֹתְנִים לְךָ מַתְּנוֹת נְדָבָה.‏ 18  יְהֹוָה,‏ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם,‏ יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵינוּ,‏ שְׁמֹר אֶת הַכַּוָּנוֹת וְהַמַּחְשָׁבוֹת הַלָּלוּ בְּלֵב עַמְּךָ לְעוֹלָם,‏ וְכַוֵּן אֶת לְבָבָם אֵלֶיךָ.‏+ 19  וְלִשְׁלֹמֹה בְּנִי תֵּן לֵב שָׁלֵם,‏*+ לְמַעַן יִשְׁמֹר אֶת מִצְווֹתֶיךָ,‏+ תִּזְכּוֹרוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְיִבְנֶה אֶת הַמִּקְדָּשׁ* אֲשֶׁר עֲבוּרוֹ עָרַכְתִּי הֲכָנוֹת”‏.‏+ 20  אָז אָמַר דָּוִד לְכָל הַקָּהָל:‏ ”‏הַלְּלוּ נָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם”‏.‏ וְכָל הַקָּהָל הִלְּלוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְקַדּוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לִיהֹוָה וְלַמֶּלֶךְ.‏ 21  וְהֵם הוֹסִיפוּ לִזְבֹּחַ לִיהֹוָה זְבָחִים וּלְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת+ לִיהֹוָה לְמָחֳרַת הַיּוֹם,‏ אֶלֶף פָּרִים צְעִירִים,‏ אֶלֶף אֵילִים,‏ אֶלֶף טְלָאִים,‏ וְנִסְכֵּיהֶם;‏+ הֵם זָבְחוּ הַרְבֵּה מְאוֹד זְבָחִים לְכָל יִשְׂרָאֵל.‏+ 22  הֵם הִמְשִׁיכוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לִפְנֵי יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה,‏+ וְהִמְלִיכוּ שֵׁנִית אֶת שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד וּמָשְׁחוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמַנְהִיג,‏+ וְכֵן גַּם אֶת צָדוֹק לְכֹהֵן.‏+ 23  וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא יְהֹוָה+ כְּמֶלֶךְ בִּמְקוֹם דָּוִד אָבִיו וְנָחַל הַצְלָחָה,‏ וְכָל יִשְׂרָאֵל נִשְׁמְעוּ לוֹ.‏ 24  כָּל הַשָּׂרִים,‏+ הַגִּבּוֹרִים+ וְגַם כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד+ נִכְנְעוּ לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.‏ 25  וִיהֹוָה רוֹמֵם אֶת שְׁלֹמֹה עַד מְאוֹד לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וְהֶעֱנִיק לוֹ הוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא הָיָה לְפָנָיו לְאַף מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.‏+ 26  וְדָוִד בֶּן יִשַׁי מָלַךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל,‏ 27  וְאֹרֶךְ שִׁלְטוֹנוֹ* עַל יִשְׂרָאֵל הָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה.‏ בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים,‏+ וּבִירוּשָׁלַיִם מָלַךְ שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנָה.‏+ 28  וְהוּא מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה,‏+ שְׂבַע יָמִים,‏* עֹשֶׁר וְכָבוֹד;‏ וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.‏+ 29  וְתוֹלְדוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ,‏ מִתְּחִלָּתָן וְעַד סוֹפָן,‏ הִנָּן כְּתוּבוֹת בְּדִבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה,‏ נָתָן+ הַנָּבִיא וְגָד+ הַחוֹזֶה,‏ 30  עִם כָּל מַלְכוּתוֹ,‏ גְּבוּרָתוֹ וְאֵרוּעֵי הַזְּמַנִּים הַקְּשׁוּרִים אֵלָיו וְאֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל כָּל הַמַּמְלָכוֹת מִסָּבִיב.‏

הערות שוליים

או ”‏עדין”‏.‏
או ”‏המצודה;‏ הארמון”‏.‏
או ”‏לא חסכתי מאמצים כדי לערוך הכנות”‏.‏
כיכר הייתה שווה ל־2.‏34 קילוגרם.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏ענייני”‏.‏
אֲדַרְכּוֹן היה מטבע זהב פרסי.‏ ראה נספח ב14‏.‏
או ”‏מעולם ועד עולם”‏.‏
או ”‏הכבוד”‏.‏
או ”‏שמך היפה”‏.‏
או ”‏תומה;‏ הגינות;‏ יושר”‏.‏
או ”‏כנות”‏.‏
או ”‏מסור לגמרי”‏.‏
או ”‏המצודה;‏ הארמון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏והימים אשר מלך”‏.‏
או ”‏חיים ארוכים”‏.‏