דברי הימים ב׳‏ 18‏:1‏-34

  • יהושפט כורת ברית עם אחאב ‏(‏1–11‏)‏

  • מיכיהו מנבא על תבוסה ‏(‏12–27‏)‏

  • אחאב נהרג ברמות גלעד ‏(‏28–34‏)‏

יח  לִיהוֹשָׁפָט הָיוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב,‏+ אַךְ הוּא כָּרַת בְּרִית נִשּׂוּאִין עִם אַחְאָב.‏+  לְפִיכָךְ כַּעֲבֹר שָׁנִים הוּא יָרַד אֶל אַחְאָב לְשׁוֹמְרוֹן,‏+ וְאַחְאָב זָבַח צֹאן וּבָקָר בְּשֶׁפַע עֲבוּרוֹ וַעֲבוּר הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ.‏ וְהוּא הִפְצִיר בּוֹ* לַעֲלוֹת נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד.‏+  אָמַר אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה:‏ ”‏הַאִם תֵּלֵךְ אִתִּי אֶל רָמוֹת גִּלְעָד?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ,‏ וְעַמִּי כְּעַמְּךָ וְנִתְמֹךְ בְּךָ בַּמִּלְחָמָה”‏.‏  אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏בַּקֵּשׁ נָא תְּחִלָּה אֶת דְּבַר יְהֹוָה”‏.‏+  לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קִבֵּץ אֶת הַנְּבִיאִים,‏ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ,‏ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ עָלַי לְהִמָּנַע מִכָּךְ?‏”‏ וְהֵם אָמְרוּ:‏ ”‏עֲלֵה,‏ וְהָאֱלֹהִים יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”‏.‏  וִיהוֹשָׁפָט אָמַר:‏ ”‏הַאֵין פֹּה נְבִיא יְהֹוָה?‏+ הָבָה נִשְׁאַל גַּם דַּרְכּוֹ”‏.‏+  אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לִיהוֹשָׁפָט:‏ ”‏יֵשׁ עוֹד אִישׁ אֶחָד+ אֲשֶׁר נוּכַל לִשְׁאֹל דַּרְכּוֹ אֶת פִּי יְהֹוָה;‏ אַךְ אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתוֹ,‏ כִּי הוּא אַף פַּעַם אֵינוֹ מְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים,‏ אֶלָּא תָּמִיד דְּבָרִים רָעִים.‏+ זֶהוּ מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָא”‏.‏ אַךְ יְהוֹשָׁפָט אָמַר:‏ ”‏אַל יְדַבֵּר כָּךְ הַמֶּלֶךְ”‏.‏  קָרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הֶחָצֵר וְאָמַר:‏ ”‏הָבֵא מַהֵר אֶת מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָא”‏.‏+  וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יָשְׁבוּ אִישׁ עַל כִּסְּאוֹ,‏ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי מַלְכוּת;‏ הֵם יָשְׁבוּ בַּגֹּרֶן אֲשֶׁר בְּפֶתַח שַׁעַר שׁוֹמְרוֹן,‏ וְכָל הַנְּבִיאִים הִתְנַבְּאוּ לִפְנֵיהֶם.‏ 10  אָז עָשָׂה לְעַצְמוֹ צִדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַּרְזֶל וְאָמַר:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏בְּאֵלֶּה תְּנַגֵּחַ* אֶת הָאֲרַמִּים עַד אֲשֶׁר תַּשְׁמִידֵם’‏”‏.‏ 11  וְכָךְ הִתְנַבְּאוּ כָּל שְׁאַר הַנְּבִיאִים.‏ הֵם אָמְרוּ:‏ ”‏עֲלֵה אֶל רָמוֹת גִּלְעָד וְתַצְלִיחַ;‏+ יְהֹוָה יִתֵּן אוֹתָהּ בְּיַד הַמֶּלֶךְ”‏.‏ 12  וְהַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ אָמַר לוֹ:‏ ”‏הִנֵּה הַנְּבִיאִים אוֹמְרִים פֶּה אֶחָד דְּבָרִים טוֹבִים בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ.‏ יִהְיֶה נָא דְּבָרְךָ כְּדִבְרֵיהֶם,‏+ וֶאֱמֹר דְּבָרִים טוֹבִים”‏.‏+ 13  אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר:‏ ”‏חַי יְהֹוָה,‏* כִּי מָה שֶׁיֹּאמַר אֱלֹהַי,‏ אֶת זֹאת אֹמַר”‏.‏+ 14  אָז בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ,‏ וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏מִיכָה,‏ הַאִם עָלֵינוּ לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם נֶגֶד רָמוֹת גִּלְעָד אוֹ הַאִם עָלַי לְהִמָּנַע מִכָּךְ?‏”‏ וְהוּא מִיָּד הֵשִׁיב:‏ ”‏עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ;‏ הֵם יִנָּתְנוּ בְּיַדְכֶם”‏.‏ 15  אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏כַּמָּה פְּעָמִים עָלַי לְהַשְׁבִּיעֲךָ לֹא לוֹמַר לִי דָּבָר מִלְּבַד הָאֱמֶת בְּשֵׁם יְהֹוָה?‏”‏ 16  לָכֵן הוּא אָמַר:‏ ”‏הִנְנִי רוֹאֶה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים,‏ כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה.‏+ יְהֹוָה אָמַר:‏ ’‏אֵין אָדוֹן לְאֵלֶּה.‏ יָשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם’‏”‏.‏ 17  אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט:‏ ”‏הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ,‏ ’‏הוּא לֹא יְנַבֵּא עָלַי דְּבָרִים טוֹבִים,‏ אֶלָּא רַק דְּבָרִים רָעִים’‏?‏”‏+ 18  וּמִיכָיְהוּ אָמַר:‏ ”‏לָכֵן שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה:‏ רָאִיתִי אֶת יְהֹוָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְּאוֹ+ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם+ עוֹמְדִים לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ.‏+ 19  וִיהֹוָה אָמַר,‏ ’‏מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב* מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד?‏’‏ וְזֶה אָמַר דָּבָר אֶחָד,‏ וְזֶה אָמַר דָּבָר אַחֵר.‏ 20  אָז נִגַּשׁ רוּחַ*+ וְעָמַד לִפְנֵי יְהֹוָה וְאָמַר,‏ ’‏אֲנִי אֲפַתֶּה אוֹתוֹ’‏.‏ שָׁאַל אוֹתוֹ יְהֹוָה,‏ ’‏כֵּיצַד?‏’‏ 21  וְהוּא הֵשִׁיב,‏ ’‏אֵצֵא וְאֶהְיֶה לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו’‏.‏ וְהוּא אָמַר,‏ ’‏תְּפַתֶּה אוֹתוֹ וְגַם תַּצְלִיחַ.‏ צֵא וַעֲשֵׂה כֵּן’‏.‏ 22  וְכָעֵת שָׂם יְהֹוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי נְבִיאֶיךָ הָאֵלֶּה,‏+ אַךְ יְהֹוָה הִצְהִיר כִּי אָסוֹן יָבוֹא עָלֶיךָ”‏.‏ 23  וְצִדְקִיָּהוּ+ בֶּן כְּנַעֲנָה נִגַּשׁ וְהִכָּה אֶת מִיכָיְהוּ+ עַל הַלֶּחִי+ וְאָמַר:‏ ”‏בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ עָבְרָה מִמֶּנִּי רוּחַ יְהֹוָה כְּדֵי לְדַבֵּר אִתְּךָ?‏”‏+ 24  הֵשִׁיב מִיכָיְהוּ:‏ ”‏אַתָּה תִּרְאֶה בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ תִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַפְּנִימִי בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר”‏.‏ 25  אָז אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏קְחוּ אֶת מִיכָיְהוּ וּמִסְרוּ אוֹתוֹ לִידֵי אָמוֹן שַׂר הָעִיר וְלִידֵי יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ.‏ 26  אִמְרוּ לָהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏שִׂימוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה בְּבֵית הַכֶּלֶא+ וְהַקְצִיבוּ לוֹ מְעַט לֶחֶם וּמְעַט מַיִם עַד אֲשֶׁר אֶחְזֹר בְּשָׁלוֹם”‏’‏”‏.‏ 27  אַךְ מִיכָיְהוּ אָמַר:‏ ”‏אִם אָכֵן תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם,‏ לֹא דִּבֵּר עִמִּי יְהֹוָה”‏.‏+ וְהוּא הוֹסִיף:‏ ”‏שִׁמְעוּ,‏ עַמִּים,‏ כֻּלְּכֶם”‏.‏ 28  וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלוּ אֶל רָמוֹת גִּלְעָד.‏+ 29  אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט:‏ ”‏אֲנִי אֶתְחַפֵּשׂ וְאֶכָּנֵס אֶל הַקְּרָב,‏ אַךְ אַתָּה לְבַשׁ אֶת בִּגְדֵי מַלְכוּתְךָ”‏.‏ לָכֵן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הִתְחַפֵּשׂ,‏ וְהֵם נִכְנְסוּ אֶל הַקְּרָב.‏ 30  וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה עַל מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁלּוֹ:‏ ”‏אַל תִּלָּחֲמוּ בְּאִישׁ,‏ קָטָן אוֹ גָּדוֹל,‏ אֶלָּא אַךְ וְרַק בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”‏.‏ 31  וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת אֶת יְהוֹשָׁפָט,‏ אָמְרוּ לְעַצְמָם:‏ ”‏מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא”‏.‏ לָכֵן הֵם פָּנוּ לְהִלָּחֵם בּוֹ;‏ וִיהוֹשָׁפָט הֵחֵל לִזְעֹק לְעֶזְרָה,‏+ וִיהֹוָה עָזַר לוֹ,‏ וֶאֱלֹהִים מִיָּד הֵסִיט אוֹתָם מִמֶּנּוּ.‏ 32  כַּאֲשֶׁר רָאוּ מְפַקְּדֵי הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁהוּא אֵינוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,‏ חָדְלוּ מִיָּד לִרְדֹּף אַחֲרָיו.‏ 33  אַךְ אִישׁ אֶחָד יָרָה בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ* וּפָגַע בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין חִבּוּרֵי שִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁלּוֹ.‏ עַל כֵּן הַמֶּלֶךְ אָמַר לְרַכָּבוֹ:‏ ”‏פְּנֵה לְאָחוֹר וְהוֹצֵא אוֹתִי מִן הַקְּרָב,‏* כִּי נִפְצַעְתִּי קָשׁוֹת”‏.‏+ 34  הַמִּלְחָמָה נִטְּשָׁה לְאֹרֶךְ כָּל הַיּוֹם הַהוּא,‏ וְהָיוּ צְרִיכִים לְהַעֲמִיד אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמֶּרְכָּבָה מוּל הָאֲרַמִּים עַד הָעֶרֶב;‏ וְהוּא מֵת בְּעֵת שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.‏+

הערות שוליים

או ”‏שכנע אותו”‏.‏
או ”‏תדחק”‏.‏
בקרב בני ישראל,‏ שבועה בחייו של יהוה (‏או של מישהו אחר)‏ הייתה הצהרה שכיחה שהוסיפה רצינות לנאמר.‏
או ”‏ישטה באחאב”‏.‏
או ”‏מלאך”‏.‏
או ”‏באקראי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מן המחנה”‏.‏