דברי הימים ב׳ 27:1-9
-
יותם, מלך יהודה (1–9)
כז בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה יוֹתָם+ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם. שֵׁם אִמּוֹ הָיָה יְרוּשָׁה בַּת צָדוֹק.+
2 הוּא הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה, כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו,+ אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא פָּלַשׁ אֶל הֵיכַל יְהֹוָה.+ אַךְ הָעָם עֲדַיִן הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם.
3 הוּא בָּנָה אֶת הַשַּׁעַר הָעֶלְיוֹן שֶׁל בֵּית יְהֹוָה,+ וּבָנָה רַבּוֹת בְּחוֹמַת הָעֹפֶל.+
4 הוּא גַּם בָּנָה עָרִים+ בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל יְהוּדָה,+ וּבָנָה מְקוֹמוֹת מְבֻצָּרִים+ וּמִגְדָּלִים+ בָּאֲזוֹרִים הַמְּיֹעָרִים.
5 הוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן+ וּלְבַסּוֹף גָּבַר עֲלֵיהֶם, וּבְנֵי עַמּוֹן נָתְנוּ לוֹ בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכְּרֵי* כֶּסֶף, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּר* חִטָּה וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּר שְׂעוֹרָה. בְּנֵי עַמּוֹן שִׁלְּמוּ לוֹ זֹאת גַּם בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית.+
6 וְיוֹתָם הִמְשִׁיךְ לְהִתְחַזֵּק, כִּי כּוֹנֵן* אֶת דְּרָכָיו לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו.
7 וְיֶתֶר תּוֹלְדוֹת יוֹתָם, כָּל מִלְחֲמוֹתָיו וּדְרָכָיו, כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.+
8 בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.+
9 וְיוֹתָם שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו, וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד.+ וְאָחָז בְּנוֹ מָלַךְ תַּחְתָּיו.+
