דניאל 10:1-21
י בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְכוֹרֶשׁ+ מֶלֶךְ פָּרָס נִתְּנָה הִתְגַּלּוּת לְדָנִיֵּאל, אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר;+ וֶאֱמֶת הָיָה הַמֶּסֶר, וְהוּא הָיָה עַל אוֹדוֹת עִמּוּת גָּדוֹל. וְהוּא הֵבִין אֶת הַמֶּסֶר וְנִתְּנָה לוֹ הֲבָנָה בַּאֲשֶׁר לַדָּבָר שֶׁרָאָה.
2 בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי, דָּנִיֵּאל, הָיִיתִי מִתְאַבֵּל+ שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים.
3 מַאֲכָלִים דְּשֵׁנִים לֹא אָכַלְתִּי, וּבָשָׂר וְיַיִן לֹא בָּאוּ אֶל פִּי, וְלֹא מָשַׁחְתִּי אֶת גּוּפִי בְּשֶׁמֶן שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שְׁלֵמִים.
4 בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בִּהְיוֹתִי עַל גְּדַת הַנָּהָר הַגָּדוֹל, הַחִדֶּקֶל,+
5 נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי וְהִנֵּה אִישׁ לָבוּשׁ פִּשְׁתָּן,+ וּסְבִיב מָתְנָיו חֲגוֹרַת זָהָב מֵאוּפָז.
6 גּוּפוֹ הָיָה כְּתַרְשִׁישׁ,+ פָּנָיו נִרְאוּ כְּבָרָק, עֵינָיו הָיוּ כְּלַפִּידֵי אֵשׁ, זְרוֹעוֹתָיו וְכַפּוֹת רַגְלָיו הָיוּ כְּעֵין נְחֹשֶׁת מְמֹרֶקֶת,+ וְקוֹל דְּבָרָיו הָיָה כְּקוֹל הָמוֹן.
7 רַק אֲנִי, דָּנִיֵּאל, רָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה;* הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאֶה.+ אֲבָל רְעָדָה גְּדוֹלָה אָחֲזָה בָּהֶם, וְהֵם בָּרְחוּ וְהִסְתַּתְּרוּ.
8 וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, וְכַאֲשֶׁר רָאִיתִי אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, לֹא נִשְׁאַר בִּי כּוֹחַ, וְהוֹדִי* סָר מִמֶּנִּי וְאִבַּדְתִּי אֶת כָּל כּוֹחִי.+
9 וְאָז שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דְּבָרָיו; אַךְ כְּשָׁמְעִי אוֹתוֹ מְדַבֵּר, נִרְדַּמְתִּי עַל פָּנַי אַרְצָה.+
10 וְהִנֵּה יָד נָגְעָה בִּי+ וְהֵנִיעָה אוֹתִי לְהִתְרוֹמֵם עַל בִּרְכַּי וְכַפּוֹת יָדַי.
11 וְהוּא אָמַר לִי:
”דָּנִיֵּאל, אִישׁ יָקָר מְאוֹד,*+ שִׂים לֵב לַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד לוֹמַר לְךָ. כָּעֵת עֲמֹד בִּמְקוֹמְךָ, כִּי נִשְׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ”.
וְכַאֲשֶׁר אָמַר לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, עָמַדְתִּי וְרָעַדְתִּי.
12 וְהוּא אָמַר לִי: ”אַל תִּירָא,+ דָּנִיֵּאל. דְּבָרֶיךָ נִשְׁמְעוּ מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִכָּנַע לִפְנֵי אֱלֹהֶיךָ, וַאֲנִי בָּאתִי בְּשֶׁל דְּבָרֶיךָ.+
13 אַךְ שַׂר+ מַלְכוּת פָּרָס עָמַד נֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְאָז מִיכָאֵל,*+ אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשׁוֹנִים בְּמַעֲלָה,* בָּא לְעֶזְרָתִי; וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם לְיַד מַלְכֵי פָּרָס.
14 בָּאתִי לַעֲזֹר לְךָ לְהָבִין מָה יִקְרֶה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,+ כִּי זֶה חָזוֹן לַיָּמִים הָעֲתִידִים לָבוֹא”.+
15 וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִפְנֵיתִי אֶת פָּנַי אַרְצָה וְנֶאֱלַמְתִּי דֹּם.
16 וְאֶחָד שֶׁנִּרְאָה כְּאָדָם נָגַע בִּשְׂפָתַי,+ וּפָתַחְתִּי אֶת פִּי וְאָמַרְתִּי לָעוֹמֵד מוּלִי: ”אֲדוֹנִי, אֲנִי רוֹעֵד בִּגְלַל הַמַּרְאֶה, וְאֵין בִּי כּוֹחַ.+
17 לָכֵן כֵּיצַד יוּכַל עֶבֶד אֲדוֹנִי לְדַבֵּר עִם אֲדוֹנִי?+ כִּי כָּעֵת אֵין בִּי כּוֹחַ, וְלֹא נִשְׁאֲרָה בִּי נְשִׁימָה”.*+
18 וְזֶה שֶׁנִּרְאָה כְּאָדָם נָגַע בִּי שׁוּב וְחִזֵּק אוֹתִי.+
19 וְהוּא אָמַר: ”אַל תִּירָא,+ אִישׁ יָקָר מְאוֹד.*+ שָׁלוֹם יִהְיֶה עִמְּךָ.+ הֱיֵה חָזָק, כֵּן, הֱיֵה חָזָק”. וּכְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי וְאָמַרְתִּי: ”יְדַבֵּר אֲדוֹנִי, כִּי חִזַּקְתָּ אוֹתִי”.
20 וְהוּא אָמַר: ”הַאִם אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה בָּאתִי אֵלֶיךָ? כָּעֵת אָשׁוּב לְהִלָּחֵם עִם שַׂר פָּרָס.+ וּבְצֵאתִי יָבוֹא שַׂר יָוָן.
21 אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בְּכִתְבֵי הָאֱמֶת. וְאֵין אֶחָד הַתּוֹמֵךְ בִּי בְּחָזְקָה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי אִם מִיכָאֵל,+ שַׂרְכֶם.+
