דניאל 2‏:1‏-49

  • המלך נבוכדנאצר חולם חלום מטריד ‏(‏1–4‏)‏

  • איש מן החכמים אינו מסוגל לספר את החלום ‏(‏5–13‏)‏

  • דניאל מבקש את עזרת אלוהים ‏(‏14–18‏)‏

  • דניאל מהלל את אלוהים על גילוי הסוד ‏(‏19–23‏)‏

  • דניאל מספר את החלום למלך ‏(‏24–35‏)‏

  • פתרון החלום ‏(‏36–45‏)‏

    • אבן המלכות תנפץ את הצלם ‏(‏44,‏ 45‏)‏

  • המלך מרעיף כבוד על דניאל ‏(‏46–49‏)‏

ב  בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְמַלְכוּתוֹ חָלַם נְבוּכַדְנֶאצַּר חֲלוֹמוֹת,‏ וְרוּחוֹ נִסְעֲרָה+ עַד כִּי נָדְדָה שְׁנָתוֹ.‏  לָכֵן הַמֶּלֶךְ צִוָּה לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים,‏ לָאַשָּׁפִים,‏* לַמְּכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים* לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו.‏ וְהֵם נִכְנְסוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.‏+  אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏חֲלוֹם חָלַמְתִּי,‏ וְרוּחִי נִסְעֶרֶת כִּי בִּרְצוֹנִי לְדַעַת מָה חָלַמְתִּי”‏.‏  הֵשִׁיבוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ בַּאֲרָמִית:‏*+ ”‏הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה.‏ סַפֵּר אֶת הַחֲלוֹם לַעֲבָדֶיךָ,‏ וְנֹאמַר אֶת פִּתְרוֹנוֹ”‏.‏  הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ לַכַּשְׂדִּים:‏ ”‏זוֹ מִלָּתִי הָאַחֲרוֹנָה:‏ אִם לֹא תּוֹדִיעוּ לִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ,‏ יְבֻתְּרוּ אֵיבְרֵיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם יַהַפְכוּ לְמוֹצָאוֹת.‏*  אַךְ אִם תְּסַפְּרוּ אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ,‏ תְּקַבְּלוּ מִמֶּנִּי מַתָּנוֹת וּגְמוּל וְכָבוֹד רַב.‏+ עַל כֵּן הַגִּידוּ לִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ”‏.‏  וְהֵם עָנוּ שֵׁנִית:‏ ”‏יְסַפֵּר נָא הַמֶּלֶךְ אֶת הַחֲלוֹם לַעֲבָדָיו,‏ וְנַגִּיד לְךָ אֶת פִּתְרוֹנוֹ”‏.‏  הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁאַתֶּם מְנַסִּים לְהַרְוִיחַ זְמַן,‏ כִּי יוֹדְעִים אַתֶּם מַהִי מִלָּתִי הָאַחֲרוֹנָה.‏  אִם לֹא תּוֹדִיעוּ לִי אֶת הַחֲלוֹם,‏ עֹנֶשׁ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלְּכֶם.‏ אַךְ הִסְכַּמְתֶּם בֵּינֵיכֶם לוֹמַר לִי דְּבַר שֶׁקֶר וְכָזָב עַד אֲשֶׁר יִשְׁתַּנֶּה הַמַּצָּב.‏ עַל כֵּן הַגִּידוּ לִי אֶת הַחֲלוֹם,‏ וְאֵדַע שֶׁיְּכוֹלִים אַתֶּם לְהַסְבִּיר אֶת פִּתְרוֹנוֹ”‏.‏ 10  עָנוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אֵין אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת* אֲשֶׁר יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת דְּרִישׁוֹת הַמֶּלֶךְ,‏ כִּי אֵין מֶלֶךְ גָּדוֹל אוֹ מוֹשֵׁל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה מֵאַף חַרְטֹם,‏ אַשָּׁף* אוֹ כַּשְׂדִּי.‏ 11  קָשֶׁה הַדָּבָר אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ דּוֹרֵשׁ,‏ וְאֵין אִישׁ הַיָּכוֹל לוֹמַר זֹאת לַמֶּלֶךְ מִלְּבַד הָאֵלִים,‏ אֲשֶׁר אֵינָם שׁוֹכְנִים עִם בְּנֵי תְּמוּתָה”‏.‏* 12  אָז נִתְמַלֵּא הַמֶּלֶךְ חֵמָה גְּדוֹלָה וְצִוָּה לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל חַכְמֵי בָּבֶל.‏+ 13  כַּאֲשֶׁר יָצְאָה הַגְּזֵרָה וְעָמְדוּ לַהֲרֹג אֶת הַחֲכָמִים,‏ חִפְּשׂוּ גַּם אֶת דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו כְּדֵי לְהָרְגָם.‏ 14  בָּעֵת הַהִיא דִּבֵּר דָּנִיֵּאל בִּתְבוּנָה וּבִזְהִירוּת אֶל אַרְיוֹךְ שַׂר שׁוֹמְרֵי רֹאשׁ הַמֶּלֶךְ,‏ אֲשֶׁר יָצָא לַהֲרֹג אֶת חַכְמֵי בָּבֶל.‏ 15  הוּא שָׁאַל אֶת אַרְיוֹךְ שַׂר הַמֶּלֶךְ:‏ ”‏מַדּוּעַ יָצְאָה גְּזֵרָה כֹּה אַכְזָרִית מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ?‏”‏ וְאַרְיוֹךְ סִפֵּר לְדָנִיֵּאל עַל הַדָּבָר.‏+ 16  לָכֵן נִכְנַס דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָתֵת לוֹ זְמַן לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֶת הַפִּתְרוֹן.‏ 17  וְדָנִיֵּאל הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ וְסִפֵּר לַחֲבֵרָיו חֲנַנְיָה,‏ מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה עַל הַדָּבָר.‏ 18  הוּא בִּקֵּשׁ מֵהֶם לְהִתְפַּלֵּל לְרַחֲמִים מֵאֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם לְגַבֵּי הַסּוֹד הַזֶּה,‏ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻשְׁמְדוּ דָּנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו יַחַד עִם שְׁאַר חַכְמֵי בָּבֶל.‏ 19  וְאָז נִתְגַּלָּה הַסּוֹד לְדָנִיֵּאל בְּחָזוֹן בַּלַּיְלָה.‏+ וְדָנִיֵּאל הִלֵּל אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.‏ 20  דָּנִיֵּאל הִכְרִיז וְאָמַר:‏ ‏”‏יְבֹרַךְ שֵׁם אֱלֹהִים לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים,‏*כִּי לוֹ לְבַדּוֹ הַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה.‏+ 21  הוּא מְשַׁנֶּה עִתִּים וּזְמַנִּים,‏+מֵסִיר מְלָכִים וּמֵקִים מְלָכִים,‏+נוֹתֵן חָכְמָה לַחֲכָמִים וְיֶדַע לַנְּבוֹנִים.‏*+ 22  הוּא מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת וְנִסְתָּרוֹת,‏+הוּא יוֹדֵעַ מָה בַּחֲשֵׁכָה,‏+וְהָאוֹר שׁוֹכֵן עִמּוֹ.‏+ 23  לְךָ,‏ אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי,‏ אֲנִי מוֹדֶה וְאוֹתְךָ אֲנִי מְהַלֵּל,‏כִּי נָתַתָּ לִי חָכְמָה וּגְבוּרָה.‏ וְכָעֵת הוֹדַעְתָּ לִי אֶת אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִמְּךָ;‏אֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ הוֹדַעְתָּ לָנוּ”‏.‏+ 24  וְאָז נִכְנַס דָּנִיֵּאל אֶל אַרְיוֹךְ,‏ אֲשֶׁר אוֹתוֹ מִנָּה הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד אֶת חַכְמֵי בָּבֶל,‏+ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אַל תַּשְׁמִיד אִישׁ מֵחַכְמֵי בָּבֶל.‏ הָבֵא אוֹתִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,‏ וַאֲנִי אַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֶת הַפִּתְרוֹן”‏.‏ 25  מִהֵר אַרְיוֹךְ לְהָבִיא אֶת דָּנִיֵּאל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מָצָאתִי אִישׁ מִגּוֹלֵי יְהוּדָה+ הַיָּכוֹל לְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ אֶת הַפִּתְרוֹן”‏.‏ 26  אָמַר הַמֶּלֶךְ לְדָנִיֵּאל,‏ אֲשֶׁר שְׁמוֹ הָיָה בֵּלְטְשַׁאצַּר:‏+ ”‏הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהוֹדִיעַ לִי אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר רָאִיתִי וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ?‏”‏+ 27  הֵשִׁיב דָּנִיֵּאל לַמֶּלֶךְ:‏ ”‏אִישׁ מִן הַחֲכָמִים,‏ הָאַשָּׁפִים,‏* הַחַרְטֻמִּים וְחוֹזֵי הַכּוֹכָבִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד אֶת הַסּוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל לְגַבָּיו.‏+ 28  אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם הַמְּגַלֶּה סוֹדוֹת,‏+ וְהוּא הוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָה יִקְרֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.‏ זֶה חֲלוֹמְךָ,‏ וְאֵלֶּה חֶזְיוֹנוֹת רֹאשְׁךָ עַל מִשְׁכָּבְךָ:‏ 29  ‏”‏וְאַתָּה,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ בִּהְיוֹתְךָ עַל מִשְׁכָּבְךָ פָּנוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֶל אֲשֶׁר יִקְרֶה בֶּעָתִיד,‏ וּמְגַלֵּה הַסּוֹדוֹת הוֹדִיעַ לְךָ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה.‏ 30  וַאֲנִי,‏ סוֹד זֶה נִגְלָה לִי לֹא כִּי יֵשׁ בִּי חָכְמָה גְּדוֹלָה מִכָּל חַי,‏ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁהַפִּתְרוֹן יִוָּדַע לַמֶּלֶךְ לְמַעַן תֵּדַע אֶת מַחְשְׁבוֹת לְבָבְךָ.‏+ 31  ‏”‏אַתָּה,‏ הַמֶּלֶךְ,‏ הִתְבּוֹנַנְתָּ וְרָאִיתָ צֶלֶם* גָּדוֹל.‏ וְהַצֶּלֶם,‏ אֲשֶׁר הָיָה עֲנָק וְזָהֳרוֹ חָזָק,‏ נִצַּב לְפָנֶיךָ,‏ וּמַרְאֵהוּ הָיָה מַפְחִיד.‏ 32  רֹאשׁ הַצֶּלֶם הָיָה מִזָּהָב מְשֻׁבָּח,‏+ חָזֵהוּ וּזְרוֹעוֹתָיו הָיוּ מִכֶּסֶף,‏+ בִּטְנוֹ וִירֵכָיו הָיוּ מִנְּחֹשֶׁת,‏+ 33  שׁוֹקָיו הָיוּ מִבַּרְזֶל+ וְכַפּוֹת רַגְלָיו הָיוּ חֶלְקָן בַּרְזֶל וְחֶלְקָן חֶרֶס.‏*+ 34  וְהִמְשַׁכְתָּ לְהִתְבּוֹנֵן עַד אֲשֶׁר נֶעֶקְרָה אֶבֶן לֹא בְּיַד אָדָם וּפָגְעָה בַּצֶּלֶם בְּכַפּוֹת רַגְלָיו הָעֲשׂוּיוֹת בַּרְזֶל וְחֶרֶס וְנִפְּצָה אוֹתָן.‏+ 35  וְאָז נֻפְּצוּ יַחַד הַבַּרְזֶל,‏ הַחֶרֶס,‏ הַנְּחֹשֶׁת,‏ הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְהָיוּ כְּמוֹץ הַגֹּרֶן בַּקַּיִץ,‏ וְהָרוּחַ נָשְׂאָה אוֹתָם וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם כָּל זֵכֶר.‏ אַךְ הָאֶבֶן שֶׁפָּגְעָה בַּצֶּלֶם הָיְתָה לְהַר גָּדוֹל,‏ וְהוּא מִלֵּא אֶת כָּל הָאָרֶץ.‏ 36  ‏”‏זֶה הַחֲלוֹם,‏ וְכָעֵת נַגִּיד לַמֶּלֶךְ אֶת פִּתְרוֹנוֹ.‏ 37  אַתָּה,‏ הַמֶּלֶךְ — מֶלֶךְ הַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְךָ נָתַן אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֶת הַמַּלְכוּת,‏+ אֶת הַחֹסֶן,‏ אֶת הַכּוֹחַ וְאֶת הַכָּבוֹד,‏ 38  וַאֲשֶׁר בְּיָדְךָ נָתַן אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּכָל מְקוֹמוֹת מִשְׁכָּנָם,‏ וְכֵן גַּם אֶת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה וְאֶת עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם,‏ וְהִשְׁלִיטְךָ עַל כֻּלָּם+ — אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב.‏+ 39  ‏”‏אַךְ אַחֲרֶיךָ תָּקוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת,‏+ נְחוּתָה מִמְּךָ;‏ וְאָז מַלְכוּת אַחֶרֶת,‏ שְׁלִישִׁית,‏ עֲשׂוּיָה נְחֹשֶׁת,‏ אֲשֶׁר תִּשְׁלֹט בְּכָל הָאָרֶץ.‏+ 40  ‏”‏וְהַמַּלְכוּת הָרְבִיעִית תִּהְיֶה חֲזָקָה כְּבַרְזֶל.‏+ כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַבַּרְזֶל מְנַפֵּץ וּמְפוֹרֵר כָּל דָּבָר אַחֵר,‏ כֵּן,‏ כַּבַּרְזֶל אֲשֶׁר מְנַתֵּץ,‏ הִיא תְּנַפֵּץ וּתְנַתֵּץ אֶת כָּל אֵלֶּה.‏+ 41  ‏”‏וּכְפִי שֶׁרָאִיתָ שֶׁכַּפּוֹת הָרַגְלַיִם וְהָאֶצְבָּעוֹת חֶלְקָן חֶרֶס הַקַּדָּר וְחֶלְקָן בַּרְזֶל,‏ כָּךְ תִּהְיֶה הַמַּלְכוּת מְפֻלֶּגֶת,‏ אַךְ חֵלֶק מֵחָזְקוֹ שֶׁל הַבַּרְזֶל יִהְיֶה בָּהּ,‏ כְּפִי שֶׁרָאִיתָ אֶת הַבַּרְזֶל מְעֹרָב בַּחֵמָר.‏ 42  וּכְפִי שֶׁהָיוּ אֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם חֶלְקָן בַּרְזֶל וְחֶלְקָן חֶרֶס,‏ כָּךְ תִּהְיֶה הַמַּלְכוּת חֶלְקָהּ חֲזָקָה וְחֶלְקָהּ שְׁבִירָה.‏ 43  כְּפִי שֶׁרָאִיתָ בַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֵמָר,‏ הֵם יִתְעַרְבְּבוּ בָּאֲנָשִׁים;‏* אַךְ הֵם לֹא יִדְבְּקוּ יַחְדָּו,‏ זֶה בָּזֶה,‏ כְּפִי שֶׁבַּרְזֶל אֵינוֹ מִתְעַרְבֵּב בְּחֶרֶס.‏ 44  ‏”‏וּבִימֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה יָקִים אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מַלְכוּת+ שֶׁלֹּא תֵּחָרֵב לְעוֹלָם.‏+ וּמַלְכוּת זוֹ לֹא תַּעֲבֹר לְעַם אַחֵר.‏+ הִיא תְּנַפֵּץ אֶת כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת הָאֵלֶּה וְתָשִׂים לָהֶן קֵץ,‏+ וְהִיא לְבַדָּהּ תַּעֲמֹד לְעוֹלָם,‏+ 45  כְּפִי שֶׁרָאִיתָ שֶׁמִּן הָהָר נֶעֶקְרָה אֶבֶן לֹא בִּידֵי אָדָם,‏ וְשֶׁהִיא נִפְּצָה אֶת הַבַּרְזֶל,‏ אֶת הַנְּחֹשֶׁת,‏ אֶת הַחֶרֶס,‏ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב.‏+ הָאֵל הַגָּדוֹל הוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה בֶּעָתִיד.‏+ הַחֲלוֹם נָכוֹן,‏ וּפִתְרוֹנוֹ מְהֵימָן”‏.‏ 46  אָז נָפַל הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר אַפַּיִם אַרְצָה לִפְנֵי דָּנִיֵּאל וְהִשְׁתַּחֲוָה לוֹ.‏ וְהוּא צִוָּה לְהַגִּישׁ לוֹ מִנְחָה* וּקְטֹרֶת.‏ 47  אָמַר הַמֶּלֶךְ לְדָנִיֵּאל:‏ ”‏אָכֵן אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹן הַמְּלָכִים וּמְגַלֵּה הַסּוֹדוֹת,‏ כִּי יָכֹלְתָּ לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד הַזֶּה”‏.‏+ 48  וְהַמֶּלֶךְ רוֹמֵם אֶת דָּנִיֵּאל וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת רַבּוֹת,‏ וְהִשְׁלִיטוֹ עַל כָּל מְחוֹז בָּבֶל+ וּמִנָּה אוֹתוֹ לַסְּגָן הָרָאשִׁי הַמְּמֻנֶּה עַל כָּל חַכְמֵי בָּבֶל.‏ 49  וּלְפִי בַּקָּשַׁת דָּנִיֵּאל,‏ מִנָּה הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁדְרַךְ,‏ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ+ עַל נִהוּל עִנְיְנֵי מְחוֹז בָּבֶל,‏ אַךְ דָּנִיֵּאל שֵׁרֵת בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.‏

הערות שוליים

או ”‏מכשפים;‏ מַשְׁבִּיעֵי רוחות”‏.‏
כלומר,‏ לקבוצת מומחים בהגדת עתידות ואסטרולוגיה.‏
דנ ב׳:‏4ב עד ז׳:‏28 נכתב במקור בארמית.‏
כלומר,‏ שירותים ציבוריים.‏ או אולי ”‏מזבלות;‏ ערימות פסולת”‏.‏
או ”‏על היבשה”‏.‏
או ”‏מכשף;‏ מַשְׁבִּיעַ רוחות”‏.‏
מילולית,‏ ”‏עם בשר”‏.‏
או ”‏מעולם ועד עולם”‏.‏
או ”‏לבעלי כושר הבחנה”‏.‏
או ”‏המכשפים;‏ מַשְׁבִּיעֵי הרוחות”‏.‏
או ”‏פסל”‏.‏
או ”‏חֵמָר”‏.‏
או ”‏זרע אנשים”‏,‏ כלומר העם הפשוט.‏
או ”‏מתנה”‏.‏