ההתגלות ליוחנן 2‏:1‏-29

  • מסרים לאפסוס ‏(‏1–7‏)‏‏,‏ לזמירנה ‏(‏8–11‏)‏‏,‏ לפרגמוס ‏(‏12–17‏)‏‏,‏ לתיאטירה ‏(‏18–29‏)‏

ב  ‏”‏אֶל מַלְאַךְ+ הַקְּהִלָּה בְּאֶפֶסוֹס+ כְּתֹב:‏ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר הָאוֹחֵז בְּשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים בְּיַד יְמִינוֹ וְהַמִּתְהַלֵּךְ בֵּין שֶׁבַע מְנוֹרוֹת הַזָּהָב:‏+  ‏’‏אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת עֲמָלְךָ וְאֶת עֲמִידָתְךָ הָאֵיתָנָה וְשֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לָשֵׂאת אֲנָשִׁים רָעִים וְשֶׁבָּחַנְתָּ אֶת הָאוֹמְרִים שֶׁהֵם שְׁלִיחִים,‏+ אַךְ אֵינָם,‏ וְנוֹכַחְתָּ שֶׁשַּׁקְרָנִים הֵם.‏  אַתָּה גַּם עוֹמֵד אֵיתָן וְהִתְמַדְתָּ לְמַעַן שְׁמִי+ וְלֹא הִתְעַיַּפְתָּ.‏+  אוּלָם יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ:‏ עָזַבְתָּ אֶת הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה לְךָ בַּהַתְחָלָה.‏  ‏”‏’‏לָכֵן זְכֹר מִנַּיִן נָפַלְתָּ וַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה+ וַעֲשֵׂה אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ בַּתְּחִלָּה,‏ שֶׁאִם לֹא כֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאָסִיר אֶת מְנוֹרָתְךָ+ מִמְּקוֹמָהּ — אִם לֹא תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.‏+  אַךְ זֶה יֵאָמֵר לִזְכוּתְךָ:‏ אַתָּה שׂוֹנֵא אֶת מַעֲשֶׂיהָ שֶׁל כַּת נִיקוֹלַאוּס,‏+ שֶׁאוֹתָם גַּם אֲנִי שׂוֹנֵא.‏  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ,‏ יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת:‏+ לַמְּנַצֵּחַ+ אֶתֵּן לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַחַיִּים,‏+ אֲשֶׁר בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל אֱלֹהִים’‏.‏  ‏”‏אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בִּזְמִירְנָה כְּתֹב:‏ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר ’‏הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן’‏,‏+ אֲשֶׁר מֵת וְשָׁב לַחַיִּים:‏+  ‏’‏אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת צָרָתְךָ וְאֶת עָנְיְךָ — אֶלָּא שֶׁעָשִׁיר אַתָּה+ — וְאֶת גִּדּוּפָם* שֶׁל מִי שֶׁמְּכַנִּים אֶת עַצְמָם יְהוּדִים אַךְ אֵינָם כָּאֵלֶּה בֶּאֱמֶת,‏ וּלְמַעֲשֶׂה בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁל הַשָּׂטָן הֵם.‏+ 10  אַל תִּפְחַד מִפְּנֵי מָה שֶׁאַתָּה עָתִיד לִסְבֹּל.‏+ הִנֵּה הַשָּׂטָן* יוֹסִיף לְהַשְׁלִיךְ כַּמָּה מִכֶּם לְבֵית הַסֹּהַר כְּדֵי שֶׁתְּנֻסּוּ עַד תֹּם,‏ וְתִהְיֶה לָכֶם צָרָה בְּמֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים.‏ הֱיֵה נֶאֱמָן עַד מָוֶת,‏ וְאֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּתֶר הַחַיִּים.‏+ 11  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ,‏ יִשְׁמַע נָא+ אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת:‏ הַמְּנַצֵּחַ+ לֹא יִנָּזֵק עַל־יְדֵי הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי’‏.‏+ 12  ‏”‏אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּפֶּרְגָּמוֹס כְּתֹב:‏ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר זֶה אֲשֶׁר לוֹ חֶרֶב הַפִּיפִיּוֹת* הַחַדָּה וְהָאֲרֻכָּה:‏+ 13  ‏’‏אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן מְקוֹם מוֹשָׁבְךָ,‏ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שׁוֹכֵן כֵּס מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן;‏ לַמְרוֹת זֹאת,‏ אַתָּה דָּבֵק בִּשְׁמִי,‏+ וְלֹא הִתְכַּחַשְׁתָּ לֶאֱמוּנָתְךָ בִּי+ גַּם בִּימֵי אַנְטִיפַּס,‏ עֵדִי הַנֶּאֱמָן,‏+ אֲשֶׁר נֶהֱרַג+ אֶצְלְכֶם בִּמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן.‏ 14  ‏”‏’‏אַךְ יֵשׁ לִי כַּמָּה טְעָנוֹת נֶגְדְּךָ:‏ יֵשׁ אֶצְלְךָ אֲנָשִׁים הַמַּחְזִיקִים בְּתוֹרַת בִּלְעָם,‏+ אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת בָּלָק+ לָשִׂים מִכְשׁוֹל לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — לֶאֱכֹל זְבָחִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים וְלִזְנוֹת.‏*+ 15  כְּמוֹ כֵן,‏ יֵשׁ אֶצְלְךָ גַּם אֲנָשִׁים הַמַּחְזִיקִים בְּתוֹרָתָהּ שֶׁל כַּת נִיקוֹלַאוּס.‏+ 16  לָכֵן חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה,‏ שֶׁאִם לֹא כֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ בִּמְהֵרָה וְאֶלָּחֵם בָּהֶם בַּחֶרֶב הָאֲרֻכָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּי.‏+ 17  ‏”‏’‏מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ,‏ יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת:‏+ לַמְּנַצֵּחַ+ אֶתֵּן מִן הַמָּן הַגָּנוּז+ וְאֶתֵּן לוֹ אֶבֶן* לְבָנָה,‏ וְעַל הָאֶבֶן כָּתוּב שֵׁם חָדָשׁ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר מִלְּבַד הַמְּקַבֵּל’‏.‏ 18  ‏”‏אֶל מַלְאַךְ הַקְּהִלָּה בְּתִיאָטִירָה+ כְּתֹב:‏ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר בֶּן אֱלֹהִים,‏ אֲשֶׁר עֵינָיו כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ+ וְכַפּוֹת רַגְלָיו כִּנְחֹשֶׁת טְהוֹרָה:‏+ 19  ‏’‏אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַעֲשֶׂיךָ וְאֶת אַהֲבָתְךָ וְאֶת אֱמוּנָתְךָ וְאֶת שֵׁרוּתְךָ וְאֶת עֲמִידָתְךָ הָאֵיתָנָה,‏ וְשֶׁמַּעֲשֶׂיךָ הָאַחֲרוֹנִים רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים.‏ 20  ‏”‏’‏עִם זֹאת,‏ יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ:‏ אַתָּה נוֹהֵג בְּסוֹבְלָנוּת עִם הָאִשָּׁה אִיזֶבֶל,‏+ הַמְּכַנָּה אֶת עַצְמָהּ נְבִיאָה,‏ וּמְלַמֶּדֶת וּמַדִּיחָה אֶת עֲבָדַי לִזְנוֹת*+ וְלֶאֱכֹל זְבָחִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים.‏ 21  נָתַתִּי לָהּ זְמַן לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה,‏ אַךְ הִיא אֵינָהּ מוּכָנָה לָשׁוּב מִתַּזְנוּתָהּ.‏* 22  הִנְנִי עוֹמֵד לְהַשְׁלִיכָהּ לְמִטַּת חֹלִי,‏ וְאֶת הַנּוֹאֲפִים עִמָּהּ אַשְׁלִיךְ לְצָרָה גְּדוֹלָה אִם לֹא יָשׁוּבוּ מִמַּעֲשֶׂיהָ.‏ 23  וְאֶהֱרֹג אֶת יְלָדֶיהָ בְּמַגֵּפָה קַטְלָנִית,‏ וְכָךְ יֵדְעוּ כָּל הַקְּהִלּוֹת שֶׁאֲנִי הוּא הַבּוֹחֵן כְּלָיוֹת* וָלֵב,‏ וַאֲשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ וָאִישׁ מִכֶּם עַל־פִּי מַעֲשָׂיו.‏+ 24  ‏”‏’‏אוּלָם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם — לִשְׁאַר הַנִּמְצָאִים בְּתִיאָטִירָה,‏ לְכָל מִי שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים עַל־פִּי תּוֹרָה זוֹ וַאֲשֶׁר לֹא לָמְדוּ אֶת מָה שֶׁקָּרוּי ”‏עֲמֻקּוֹת הַשָּׂטָן”‏:‏+ אֵינֶנִּי מֵטִיל עֲלֵיכֶם כָּל מַעֲמָסָה אַחֶרֶת.‏ 25  מִכָּל מָקוֹם,‏ דִּבְקוּ בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם עַד בּוֹאִי.‏+ 26  וְלַמְּנַצֵּחַ וְלַמְּקַיֵּם אֶת מַעֲשַׂי עַד הַסּוֹף אֶתֵּן סַמְכוּת עַל הָאֻמּוֹת,‏+ 27  וְהוּא יִרְעֶה אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל+ כְּדֵי שֶׁיִּתְנַפְּצוּ לִרְסִיסִים כִּכְלֵי חֶרֶס,‏ כְּפִי שֶׁגַּם לִי נִתְּנָה סַמְכוּת מֵאֵת אָבִי.‏ 28  וַאֲנִי אֶתֵּן לוֹ אֶת כּוֹכַב הַבֹּקֶר.‏+ 29  מִי שֶׁאֹזֶן לוֹ,‏ יִשְׁמַע נָא אֶת מָה שֶׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת’‏.‏

הערות שוליים

ראה מונחון‏.‏
ביוונית,‏ דיאבולוס,‏ מילה שפירושה ”‏משמיץ”‏.‏
חרב בעלת להב חד משני צידיו.‏
ראה ערך ”‏זנות”‏ במונחון‏.‏
או ”‏חלוק אבן;‏ אבן קטנה”‏.‏
ראה ערך ”‏זנות”‏ במונחון‏.‏
ביוונית,‏ פּוֹרְנִיאָה.‏ ראה ערך ”‏זנות”‏ במונחון‏.‏
או ”‏את המחשבות הכמוסות ביותר;‏ הרגשות הכמוסים ביותר”‏.‏