ויקרא 10‏:1‏-20

  • אש מאת יהוה הורגת את נדב ואביהוא ‏(‏1–7‏)‏

  • חוקים לכוהנים לגבי אכילה ושתייה ‏(‏8–20‏)‏

י  אַחֲרֵי כֵן לָקְחוּ בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא+ אִישׁ אִישׁ אֶת מַחְתָּתוֹ וְשָׂמוּ בָּהֶן אֵשׁ,‏ וְעָלֶיהָ שָׂמוּ קְטֹרֶת.‏+ וְהֵם הֵחֵלּוּ לְהַקְרִיב לִפְנֵי יְהֹוָה אֵשׁ זָרָה,‏*+ אֲשֶׁר לֹא צִוָּה עֲלֵיהֶם.‏  וְאֵשׁ יָצְאָה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וְאָכְלָה אוֹתָם,‏+ וְהֵם מֵתוּ לִפְנֵי יְהֹוָה.‏+  אָמַר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן:‏ ”‏זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה,‏ ’‏בְּקֶרֶב הַקְּרוֹבִים אֵלַי אֶתְקַדֵּשׁ,‏+ וְלִפְנֵי כָּל הָעָם אֲכֻבַּד’‏”‏.‏ וְאַהֲרֹן הֶחְרִישׁ.‏  וּמֹשֶׁה קָרָא לְמִישָׁאֵל וּלְאֶלְצָפָן,‏ בְּנֵי עֻזִּיאֵל,‏+ דּוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן,‏ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏גְּשׁוּ הֵנָּה וּשְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה”‏.‏  לְפִיכָךְ הֵם נִגְּשׁוּ וְנָשְׂאוּ אוֹתָם בְּכֻתּוֹנוֹתֵיהֶם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה.‏  וּמֹשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הָאֲחֵרִים אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר:‏ ”‏אַל תִּפְרְעוּ אֶת שְׂעַר רֹאשְׁכֶם,‏ וְאֶת בִּגְדֵיכֶם לֹא תִּקְרְעוּ,‏+ פֶּן תָּמוּתוּ וּפֶן יִזְעַם אֱלֹהִים עַל כָּל הָעֵדָה.‏ אֲחֵיכֶם מִקֶּרֶב כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר הָרַג יְהֹוָה בָּאֵשׁ.‏  לֹא תֵּצְאוּ מִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד פֶּן תָּמוּתוּ,‏ כִּי שֶׁמֶן הַמְּשִׁיחָה שֶׁל יְהֹוָה עֲלֵיכֶם”‏.‏+ וְהֵם עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה.‏  וִיהֹוָה אָמַר אֶל אַהֲרֹן:‏  ‏”‏אַל תִּשְׁתֶּה יַיִן אוֹ שֵׁכָר,‏ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ,‏ בְּהִכָּנֶסְכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד,‏+ פֶּן תָּמוּתוּ.‏ זוֹהִי חֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם.‏ 10  כָּךְ הוּא כְּדֵי לְהַבְדִּיל בֵּין הַדָּבָר הַקָּדוֹשׁ וּבֵין הַמְּחֻלָּל וּבֵין הַדָּבָר הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר,‏+ 11  וּלְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֵּר אֲלֵיהֶם יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה”‏.‏+ 12  וּמֹשֶׁה דִּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר,‏ בָּנָיו הַנּוֹתָרִים,‏ וְאָמַר:‏ ”‏קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה שֶׁנּוֹתְרָה מִקָּרְבְּנוֹת יְהֹוָה הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ וְאִכְלוּ אוֹתָהּ כְּמַצּוֹת לְיַד הַמִּזְבֵּחַ,‏+ כִּי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים* הִיא.‏+ 13  אִכְלוּ אוֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ,‏+ כִּי הִיא מְנָתְךָ וּמְנַת בָּנֶיךָ מִקָּרְבְּנוֹת יְהֹוָה הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ,‏ כִּי כָּךְ צֻוֵּיתִי.‏ 14  וְגַם אֶת חֲזֵה קָרְבַּן הַתְּנוּפָה וְאֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה+ תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר,‏ אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ,‏+ כִּי אֵלֶּה נִתְּנוּ כִּמְנָתְךָ וְכִמְנַת בָּנֶיךָ מִזִּבְחֵי הַשְּׁלָמִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 15  הֵם יָבִיאוּ אֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאֶת חֲזֵה קָרְבַּן הַתְּנוּפָה יַחַד עִם קָרְבְּנוֹת הַשֻּׁמָּן הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ,‏ כְּדֵי לְהָנִיף הֵנָּה וָהֵנָּה אֶת קָרְבַּן הַתְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה;‏ וְהוּא יִהְיֶה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ לִמְנַתְכֶם הַקְּבוּעָה,‏+ כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה”‏.‏ 16  וּמֹשֶׁה חִפֵּשׂ נִמְרָצוֹת אֶת הַתַּיִשׁ שֶׁל קָרְבַּן הַחַטָּאת,‏+ וְגִלָּה שֶׁהוּא נִשְׂרַף.‏ לָכֵן זָעַם עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר,‏ בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִים,‏ וְאָמַר:‏ 17  ‏”‏מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ?‏+ הֲרֵי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים* הוּא,‏ וְאוֹתוֹ הוּא נָתַן לָכֶם כְּדֵי שֶׁתִּשְּׂאוּ אֶת עֲווֹן הָעֵדָה וּתְכַפְּרוּ עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהֹוָה!‏ 18  הֵן לֹא הֻכְנַס דָּמוֹ פְּנִימָה אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ.‏+ הֲיִיתֶם חַיָּבִים לֶאֱכֹל אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ,‏ כְּפִי שֶׁצֻּוֵּיתִי”‏.‏ 19  הֵשִׁיב אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה:‏ ”‏הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ הֵם אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת שֶׁלָּהֶם וְאֶת עוֹלָתָם לִפְנֵי יְהֹוָה,‏+ וּבְכָל זֹאת דְּבָרִים אֵלֶּה קָרוּ לִי.‏ אִלּוּ אָכַלְתִּי אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת הַיּוֹם,‏ הַאִם הָיָה זֶה טוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה?‏”‏ 20  כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת מֹשֶׁה,‏ נָחָה דַּעְתּוֹ.‏

הערות שוליים

או ”‏בלתי מורשית”‏.‏
או ”‏קדושה מאוד”‏.‏
או ”‏קדוש מאוד”‏.‏