ויקרא 25‏:1‏-55

  • שנת השבת ‏(‏1–7‏)‏

  • שנת היובל ‏(‏8–22‏)‏

  • השבת רכוש ‏(‏23–34‏)‏

  • איך לנהוג בעניים ‏(‏35–38‏)‏

  • חוקים לגבי עבדות ‏(‏39–55‏)‏

כה  וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי וְאָמַר:‏  ‏”‏דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ לְבַסּוֹף אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם,‏+ תִּשְׁמֹר הָאָרֶץ שַׁבָּת לִיהֹוָה.‏+  שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת שָׂדְךָ,‏ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר אֶת כַּרְמְךָ,‏ וְתֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ.‏+  אַךְ הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית הִיא שַׁבָּת אֲשֶׁר תִּהְיֶה בָּהּ מְנוּחָה מֻחְלֶטֶת* לָאָרֶץ,‏ שַׁבָּת לִיהֹוָה.‏ אֶת שָׂדְךָ לֹא תִּזְרַע וְאֶת כַּרְמְךָ לֹא תִּזְמֹר.‏  לֹא תִּקְצֹר אֶת מָה שֶׁגָּדַל מֵאֵלָיו מִן הַדָּגָן הַנּוֹתָר לְאַחַר הַקָּצִיר,‏ וְלֹא תִּבְצֹר אֶת עִנְבֵי גַּפְנְךָ אֲשֶׁר לֹא נִזְמְרָה.‏ שָׁנָה שֶׁל מְנוּחָה מֻחְלֶטֶת* תִּהְיֶה לָאָרֶץ.‏  אַךְ תּוּכְלוּ לֶאֱכֹל אֶת הַמָּזוֹן הַגָּדֵל בָּאָרֶץ בְּמֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת שֶׁלָּהּ;‏ אַתָּה,‏ עַבְדְּךָ,‏ אֲמָתְךָ,‏ שְׂכִירְךָ וְהַתּוֹשָׁבִים הַזָּרִים הַגָּרִים עִמְּךָ תּוּכְלוּ לֶאֱכֹל אוֹתוֹ,‏  וְכֵן גַּם הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ.‏ כָּל תְּבוּאַת הָאָרֶץ תִּהְיֶה לְמַאֲכָל.‏  ‏”‏’‏וְתִסְפֹּר שֶׁבַע שְׁנוֹת שַׁבָּת,‏ שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע שָׁנִים,‏ וִימֵי שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשַּׁבָּת יִסְתַּכְּמוּ בְּאַרְבָּעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה.‏  וְאָז תַּשְׁמִיעַ תְּרוּעַת שׁוֹפָר חֲזָקָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,‏ בַּעֲשָׂרָה לַחֹדֶשׁ;‏ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים+ תַּשְׁמִיעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם.‏ 10  קַדְּשׁוּ אֶת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וְקִרְאוּ דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ.‏+ יוֹבֵל הִיא תִּהְיֶה לָכֶם,‏ וְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם יָשׁוּב אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אִישׁ מִכֶּם יָשׁוּב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ.‏+ 11  יוֹבֵל תִּהְיֶה לָכֶם שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים.‏ לֹא תִּזְרְעוּ וְלֹא תִּקְצְרוּ אֶת מָה שֶׁגָּדַל מֵאֵלָיו מִן הַדָּגָן הַנּוֹתָר וְלֹא תִּבְצְרוּ אֶת עִנְבֵי הַגְּפָנִים שֶׁלֹּא נִזְמְרוּ.‏+ 12  כִּי יוֹבֵל הִיא.‏ קֹדֶשׁ תִּהְיֶה הִיא לָכֶם.‏ אַךְ וְרַק אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁתָּנִיב הָאָרֶץ מֵאֵלֶיהָ תֹּאכְלוּ.‏+ 13  ‏”‏’‏בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשׁוּבוּ אִישׁ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ.‏+ 14  אִם תִּמְכְּרוּ דְּבַר מָה לַעֲמִיתֵיכֶם אוֹ אִם תִּקְנוּ דְּבַר מָה מִיָּדָם,‏ לֹא תְּנַצְּלוּ אִישׁ אֶת אָחִיו.‏+ 15  בְּהִתְחַשֵּׁב בְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים לְאַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתְךָ,‏ וְהוּא יִמְכֹּר לְךָ לְפִי מִסְפַּר שְׁנוֹת הַתְּבוּאָה הַנּוֹתָרוֹת.‏+ 16  אִם שָׁנִים רַבּוֹת נוֹתְרוּ,‏ רַשַּׁאי הוּא לְהַעֲלוֹת אֶת מְחִיר הַקְּנִיָּה,‏ וְאִם שָׁנִים מְעַטּוֹת נוֹתְרוּ,‏ עָלָיו לְהוֹרִיד אֶת מְחִיר הַקְּנִיָּה,‏ כִּי אֶת מִסְפַּר הַתְּבוּאוֹת מוֹכֵר הוּא לְךָ.‏ 17  לֹא תְּנַצְּלוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ,‏+ וְעָלֶיךָ לִירֹא מִפְּנֵי אֱלֹהֶיךָ,‏+ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.‏+ 18  אִם תַּעֲשׂוּ אֶת חֻקּוֹתַי וְתִשְׁמְרוּ אֶת מִשְׁפָּטַי,‏ תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ לָבֶטַח.‏+ 19  הָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת פִּרְיָהּ,‏+ וְתֹאכְלוּ לָשֹׂבַע וְתֵשְׁבוּ בָּהּ לָבֶטַח.‏+ 20  ‏”‏’‏אוּלָם אִם תֹּאמְרוּ:‏ ”‏מָה נֹאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית אִם לֹא נוּכַל לִזְרֹעַ אוֹ לֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ?‏”‏+ 21  אֲצַוֶּה לָכֶם אֶת בִּרְכָתִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית,‏ וְהָאָרֶץ תָּנִיב דֵּי תְּבוּאָה לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים.‏+ 22  וְתִזְרְעוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית וְתֹאכְלוּ מִן הַתְּבוּאָה הַיְּשָׁנָה עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית.‏ עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ מִן הַתְּבוּאָה הַיְּשָׁנָה.‏ 23  ‏”‏’‏וְהָאָרֶץ לֹא תִּמָּכֵר לִצְמִיתוּת,‏+ כִּי שֶׁלִּי הָאָרֶץ.‏+ כִּי תּוֹשָׁבִים זָרִים וּמִתְיַשְּׁבִים אַתֶּם בְּעֵינַי.‏+ 24  בְּכָל רַחֲבֵי אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם עֲלֵיכֶם לְהַעֲנִיק אֶת הַזְּכוּת לִקְנוֹת בַּחֲזָרָה* אֶת הָאָרֶץ.‏ 25  ‏”‏’‏אִם יֵעָשֶׂה אָחִיךָ עָנִי וְיֵאָלֵץ לִמְכֹּר חֵלֶק מֵאֲחֻזָּתוֹ,‏ יָבוֹא גּוֹאֵל הַקָּרוֹב אֵלָיו וְיִקְנֶה בַּחֲזָרָה אֶת מָה שֶׁמָּכַר אָחִיו.‏+ 26  וְאִם אֵין לָאִישׁ גּוֹאֵל אַךְ תַּשִּׂיג יָדוֹ לִגְאֹל אֶת מִמְכָּרוֹ,‏ 27  עָלָיו לְחַשֵּׁב אֶת עֶרְכּוֹ לְפִי הַשָּׁנִים מֵאָז מָכַר אוֹתוֹ וּלְהָשִׁיב אֶת הַהֶפְרֵשׁ לָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ מָכַר אוֹתוֹ.‏ וְאָז יוּכַל לָשׁוּב לַאֲחֻזָּתוֹ.‏+ 28  ‏”‏’‏אַךְ אִם לֹא תַּשִּׂיג יָדוֹ לַהֲשִׁיבוֹ מִמֶּנּוּ,‏ יִשָּׁאֵר מִמְכָּרוֹ אֵצֶל הַקּוֹנֶה עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל;‏+ וְהוּא יַחְזֹר לְיָדָיו בַּיּוֹבֵל,‏ וְהָאִישׁ יָשׁוּב אֶל אֲחֻזָּתוֹ.‏+ 29  ‏”‏’‏וְאִם אִישׁ יִמְכֹּר בַּיִת בְּעִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה,‏ זְכוּתוֹ לִגְאֹל תִּהְיֶה תְּקֵפָה עַד תֹּם הַשָּׁנָה מֵעֵת הַשְׁלָמַת הַמְּכִירָה;‏ זְכוּתוֹ לִגְאֹל+ תִּהְיֶה תְּקֵפָה לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה.‏ 30  אַךְ אִם לֹא יִקָּנֶה בַּחֲזָרָה מִקֵּץ שָׁנָה שְׁלֵמָה אַחַת,‏ יִהְיֶה הַבַּיִת בְּתוֹךְ הָעִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה שַׁיָּךְ לִצְמִיתוּת לְקוֹנֵהוּ לְדוֹרוֹתָיו.‏ הוּא לֹא יְשֻׁחְרַר בַּיּוֹבֵל.‏ 31  אַךְ בָּתֵּי הַיִּשּׁוּבִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חוֹמָה סְבִיבָם יֵחָשְׁבוּ חֵלֶק מִשְּׂדֵה הָאָרֶץ.‏ זְכוּת הַגְּאֻלָּה תַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת תְּקֵפָה עֲבוּרָם,‏ וְיֵשׁ לְשַׁחְרְרָם בַּיּוֹבֵל.‏ 32  ‏”‏’‏וּבַאֲשֶׁר לְבָתֵּי הַלְּוִיִּים בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם,‏+ תִּהְיֶה לַלְּוִיִּים זְכוּת עוֹלָם לִגְאֹל אוֹתָם.‏ 33  כַּאֲשֶׁר לֹא נִקְנֵית בַּחֲזָרָה אֲחֻזַּת הַלְּוִיִּים,‏ הַבַּיִת הַנִּמְכָּר בָּעִיר הַשַּׁיֶּכֶת לָהֶם יְשֻׁחְרַר גַּם הוּא בַּיּוֹבֵל,‏+ כִּי בָּתֵּי עָרֵי הַלְּוִיִּים הֵם אֲחֻזָּתָם בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏+ 34  כְּמוֹ כֵן,‏ שְׂדֵה אַדְמַת הַמִּרְעֶה+ סְבִיב עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר,‏ כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם.‏ 35  ‏”‏’‏אִם אָחִיךָ הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבָתְךָ יֵעָשֶׂה עָנִי וְלֹא יוּכַל לְקַיֵּם אֶת עַצְמוֹ,‏ עָלֶיךָ לְכַלְכְּלוֹ+ כְּפִי שֶׁתַּעֲשֶׂה עֲבוּר תּוֹשָׁב זָר וּמִתְיַשֵּׁב,‏+ לְמַעַן יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת עִמְּךָ.‏ 36  לֹא תִּקַּח מִמֶּנּוּ רִבִּית וְלֹא תָּפִיק מִמֶּנּוּ רְוָחִים.‏*+ עָלֶיךָ לִירֹא מִפְּנֵי אֱלֹהֶיךָ,‏+ וְאָחִיךָ יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת עִמְּךָ.‏ 37  לֹא תַּלְוֶה לוֹ אֶת כַּסְפְּךָ בְּרִבִּית+ וְלֹא תִּתֵּן אֶת מְזוֹנְךָ כְּדֵי לְהָפִיק רֶוַח.‏ 38  אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם,‏ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם+ לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן,‏ כְּדֵי לִהְיוֹת לָכֶם לֶאֱלֹהִים.‏+ 39  ‏”‏’‏אִם אָחִיךָ הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבָתְךָ יֵעָשֶׂה עָנִי וְיֵאָלֵץ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְךָ,‏+ לֹא תִּכְפֶּה עָלָיו עֲבוֹדַת עֶבֶד.‏+ 40  יֵשׁ לִנְהֹג בּוֹ כְּשָׂכִיר,‏+ כְּמִתְיַשֵּׁב.‏ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל יַעֲבֹד עִמְּךָ.‏ 41  אָז יַעֲזֹב אוֹתְךָ,‏ הוּא וִילָדָיו* עִמּוֹ,‏ וְיָשׁוּב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ.‏ הוּא יָשׁוּב אֶל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו.‏+ 42  כִּי עֲבָדַי הֵם,‏ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏+ אַל לָהֶם לִמְכֹּר אֶת עַצְמָם כְּפִי שֶׁנִּמְכָּר עֶבֶד.‏ 43  לֹא תִּתְאַכְזֵר אֵלָיו,‏+ וְעָלֶיךָ לִירֹא מִפְּנֵי אֱלֹהֶיךָ.‏+ 44  עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ יִהְיוּ לְךָ מִן הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבְכֶם,‏ מֵהֶן תִּקְנוּ עֶבֶד אוֹ אָמָה.‏ 45  וְגַם מִבְּנֵי הַמִּתְיַשְּׁבִים הַזָּרִים הַשּׁוֹכְנִים עִמָּכֶם,‏+ מֵהֶם וּמִמִּשְׁפְּחוֹתֵיהֶם הַנּוֹלָדוֹת לָהֶם בְּאַרְצְכֶם תִּקְנוּ עֲבָדִים,‏ וְהֵם יִהְיוּ לִרְכוּשְׁכֶם.‏ 46  תּוּכְלוּ לְהַעֲבִירָם בִּירֻשָּׁה לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת כִּרְכוּשׁ קָבוּעַ.‏ תּוּכְלוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּעוֹבְדִים,‏ אַךְ אֶל אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תִּתְאַכְזְרוּ.‏+ 47  ‏”‏’‏אַךְ אִם תּוֹשָׁב זָר אוֹ מִתְיַשֵּׁב בְּקִרְבְּךָ נַעֲשֶׂה עָשִׁיר וְאָחִיךָ נַעֲשֶׂה עָנִי בְּקִרְבָתוֹ וְנֶאֱלָץ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לַתּוֹשָׁב הַזָּר אוֹ לַמִּתְיַשֵּׁב הַחַי בְּקִרְבְּךָ,‏ אוֹ לְבֶן מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַתּוֹשָׁב הַזָּר,‏ 48  תַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת לוֹ זְכוּת הַגְּאֻלָּה לְאַחַר שֶׁמָּכַר אֶת עַצְמוֹ.‏ אֶחָד מֵאֶחָיו יוּכַל לִקְנוֹתוֹ בַּחֲזָרָה,‏+ 49  אוֹ דּוֹדוֹ אוֹ בֶּן דּוֹדוֹ יוּכְלוּ לִקְנוֹתוֹ בַּחֲזָרָה,‏ אוֹ כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר* מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יוּכַל לִקְנוֹתוֹ בַּחֲזָרָה.‏ ‏”‏’‏אוֹ אִם הוּא עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה עָשִׁיר,‏ גַּם הוּא יוּכַל לִגְאֹל אֶת עַצְמוֹ.‏+ 50  עָלָיו לְחַשֵּׁב עִם קוֹנֵהוּ אֶת הַזְּמַן מִן הַשָּׁנָה שֶׁבָּהּ מָכַר אֶת עַצְמוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל,‏+ וְכֶסֶף מְכִירָתוֹ יַקְבִּיל לְמִסְפַּר הַשָּׁנִים.‏+ יְמֵי עֲבוֹדָתוֹ בְּמַהֲלַךְ זְמַן זֶה יֻעַרְכוּ לְפִי תַּעֲרִיף שֶׁל שָׂכִיר.‏+ 51  אִם נוֹתְרוּ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת,‏ עָלָיו לְשַׁלֵּם אֶת מְחִיר גְּאֻלָּתוֹ בְּהֶתְאֵם לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת.‏ 52  אַךְ אִם רַק מְעַט שָׁנִים נוֹתְרוּ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל,‏ עָלָיו לְחַשֵּׁב לְעַצְמוֹ וּלְשַׁלֵּם אֶת מְחִיר גְּאֻלָּתוֹ בְּהֶתְאֵם לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת.‏ 53  עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ לְשָׁרְתוֹ שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה כְּשָׂכִיר;‏ וְעָלֶיךָ לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁהוּא לֹא יִתְאַכְזֵר אֵלָיו.‏+ 54  אוּלָם אִם לֹא יוּכַל לִגְאֹל אֶת עַצְמוֹ בַּתְּנָאִים הָאֵלֶּה,‏ יֵצֵא לַחָפְשִׁי בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל,‏+ הוּא וִילָדָיו* עִמּוֹ.‏ 55  ‏”‏’‏כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם עֲבָדַי.‏ עֲבָדַי הֵם,‏ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.‏+ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏שבת שבתון”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שנת שבתון”‏.‏
או ”‏לגאול”‏.‏
או ”‏תגבה ממנו ריבית קצוצה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בניו”‏.‏
או ”‏בן משפחה קרוב”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בניו”‏.‏