זכריה 11:1-17
יא ”פְּתַח דְּלָתֶיךָ, לְבָנוֹן,לְמַעַן תֹּאכַל אֵשׁ אֶת אֲרָזֶיךָ.
2 הִתְאַבֵּל, הָעַרְעָר, כִּי נָפַל הָאֶרֶז;נִשְׁמְדוּ הָעֵצִים הָאַדִּירִים!
הִתְאַבְּלוּ, אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן,כִּי יָרַד הַיַּעַר הֶעָבֹת!
3 הַקְשִׁיבוּ! יִלְלַת הָרוֹעִים,כִּי נִשְׁמַד הֲדָרָם.
הַקְשִׁיבוּ! שַׁאֲגַת כְּפִירִים,*כִּי נִשְׁמַד הַסֹּבֶךְ אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ הַיַּרְדֵּן.
4 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהַי, ’רְעֵה אֶת הַצֹּאן הַמְּיֹעָד לַטֶּבַח,+
5 אֲשֶׁר קוֹנֵיהֶם שׁוֹחֲטִים אוֹתָם+ וְאֵינָם נֶחְשָׁבִים אֲשֵׁמִים. וְהַמּוֹכְרִים אוֹתָם+ אוֹמְרִים, ”בָּרוּךְ יְהֹוָה, כִּי אֶתְעַשֵּׁר”. וְרוֹעֵיהֶם אֵינָם חוֹמְלִים עֲלֵיהֶם’.+
6 ”’כִּי לֹא אֶחְמֹל עוֹד עַל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ’, מַכְרִיז יְהֹוָה. ’לָכֵן אַפִּיל כָּל אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ וּבְיַד מַלְכּוֹ; וְהֵם יִכְתְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, וְלֹא אַצִּילֵם מִיָּדָם’”.
7 וְהִתְחַלְתִּי לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן הַמְּיֹעָד לַטֶּבַח,+ לְמַעַנְכֶם, הַסּוֹבְלִים בְּקֶרֶב הַצֹּאן. וְלָקַחְתִּי שְׁנֵי מַקְּלוֹת, וְלָאֶחָד קָרָאתִי נֹעַם וְלָאַחֵר קָרָאתִי אִחוּד,*+ וְהִתְחַלְתִּי לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן.
8 וְגֵרַשְׁתִּי שְׁלוֹשָׁה רוֹעִים בְּחֹדֶשׁ אֶחָד, כִּי קָצְרָה נַפְשִׁי* בָּהֶם, וְגַם הֵם תִּעֲבוּ אוֹתִי.*
9 וְאָמַרְתִּי: ”לֹא אוֹסִיף לִרְעוֹת אֶתְכֶם. הָעוֹמֵד לָמוּת יָמוּת, וְהַגּוֹוֵעַ יִגְוַע. וְהַנִּשְׁאָרִים יֹאכְלוּ זֶה אֶת בְּשַׂר זֶה”.
10 וְלָקַחְתִּי אֶת מַקְּלִי, אֶת נֹעַם,+ וְגָדַעְתִּי אוֹתוֹ, וְהֵפַרְתִּי בָּזֹאת אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי עִם כָּל הָעַמִּים.
11 וְהִיא הוּפְרָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְהַסּוֹבְלִים בְּקֶרֶב הַצֹּאן הַמִּתְבּוֹנְנִים בִּי יָדְעוּ כִּי דְּבַר יְהֹוָה הוּא.
12 וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ”אִם טוֹב בְּעֵינֵיכֶם, תְּנוּ לִי אֶת שְׂכָרִי; אַךְ אִם לֹא, אַל תִּתְּנוּ אוֹתוֹ”. וְהֵם שִׁלְּמוּ* אֶת שְׂכָרִי, שְׁלוֹשִׁים יְחִידוֹת כֶּסֶף.+
13 אָמַר אֵלַי יְהֹוָה: ”הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל בֵּית הָאוֹצָר — אֶת הָעֵרֶךְ הַמְּפֹאָר שֶׁהָיָה לִי בְּעֵינֵיהֶם”.+ לָכֵן לָקַחְתִּי אֶת שְׁלוֹשִׁים יְחִידוֹת הַכֶּסֶף וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתָן אֶל בֵּית הָאוֹצָר בְּבֵית יְהֹוָה.+
14 וְאָז גָּדַעְתִּי אֶת מַקְּלִי הַשֵּׁנִי, אֶת הָאִחוּד,+ וְהֵפַרְתִּי בָּזֹאת אֶת הָאַחֲוָה בֵּין יְהוּדָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל.+
15 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”קַח כָּעֵת אֶת כֵּלָיו שֶׁל רוֹעֶה חֲסַר תּוֹעֶלֶת.+
16 כִּי הִנְנִי מֵנִיחַ לְרוֹעֶה לָקוּם בָּאָרֶץ. בַּכְּבָשִׂים הַגּוֹוְעִים לֹא יְטַפֵּל;+ אֶת הַצָּעִיר לֹא יְחַפֵּשׂ וְאֶת הַפָּצוּעַ לֹא יְרַפֵּא,+ וְאֶת הַמְּסֻגָּלִים לַעֲמֹד לֹא יְכַלְכֵּל. תַּחַת זֹאת, הוּא טוֹרֵף אֶת בְּשַׂר הַשָּׁמֵן+ וּמְפָרֵק אֶת פַּרְסוֹת הַכְּבָשִׂים.+
17 הוֹי לְרוֹעִי חֲסַר הַתּוֹעֶלֶת,+ הָעוֹזֵב אֶת הַצֹּאן!+
חֶרֶב תַּכֶּה אֶת זְרוֹעוֹ וְאֶת עֵינוֹ הַיְּמָנִית.
זְרוֹעוֹ תִּיבַשׁ כָּלִיל,וְעֵינוֹ הַיְּמָנִית תִּתְעַוֵּר כָּלִיל”.*
