זכריה 12‏:1‏-14

  • יהוה יגן על יהודה וירושלים ‏(‏1–9‏)‏

    • ירושלים,‏ ”‏אבן כבדה”‏ ‏(‏3‏)‏

  • אבל על זה אשר דקרו ‏(‏10–14‏)‏

יב  הַכְרָזָה:‏ ‏”‏דְּבַר יְהֹוָה עַל יִשְׂרָאֵל”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏אֲשֶׁר פָּרַשׂ אֶת הַשָּׁמַיִם,‏+אֲשֶׁר הִנִּיחַ אֶת יְסוֹד הָאָרֶץ,‏+וַאֲשֶׁר יָצַר אֶת רוּחַ* הָאָדָם בְּקִרְבּוֹ.‏  ‏”‏הִנֵּה אָנוֹכִי הוֹפֵךְ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְכוֹס* הַגּוֹרֶמֶת לְכָל הָעַמִּים סָבִיב לְהִתְנוֹדֵד;‏ וְיִהְיֶה מָצוֹר עַל יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם.‏+  בַּיּוֹם הַהוּא אֶהֱפֹךְ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְאֶבֶן כְּבֵדָה* לְכָל הָעַמִּים.‏ כָּל הַמְּרִימִים אוֹתָהּ אָכֵן יִפָּצְעוּ קָשׁוֹת;‏+ וְיֵאָסְפוּ נֶגְדָּהּ כָּל אֻמּוֹת הָאָרֶץ.‏+  בַּיּוֹם הַהוּא”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ”‏אַכֶּה כָּל סוּס בְּבֶהָלָה וְאֶת רוֹכְבוֹ בְּשִׁגָּעוֹן.‏ וְעַל בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת עֵינַי,‏ אַךְ כָּל סוּס בָּעַמִּים אַכֶּה בְּעִוָּרוֹן.‏  וְאַלּוּפֵי* יְהוּדָה יֹאמְרוּ בְּלִבָּם,‏ ’‏יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם הֵם עֹז לִי בִּיהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם’‏.‏+  בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱשֶׂה אֶת אַלּוּפֵי יְהוּדָה כְּסִיר אֵשׁ בְּתוֹךְ עֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּשׁוּרַת שִׁבּוֹלִים קְצוּרוֹת,‏+ וְהֵם יֹאכְלוּ מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל אֶת כָּל הָעַמִּים סָבִיב;‏+ וִירוּשָׁלַיִם שׁוּב תְּיֻשַּׁב בִּמְקוֹמָהּ,‏* בִּירוּשָׁלַיִם.‏+  ‏”‏וִיהֹוָה יוֹשִׁיעַ אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה,‏ לְמַעַן לֹא תִּגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית דָּוִד וְתִפְאֶרֶת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם עַל יְהוּדָה.‏  בַּיּוֹם הַהוּא יָגֵן יְהֹוָה עַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם;‏+ וְהַנִּכְשָׁל* בְּקִרְבָּם בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה כְּדָוִד,‏ וּבֵית דָּוִד כֶּאֱלֹהִים,‏ כְּמַלְאַךְ יְהֹוָה הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם.‏+  וּבַיּוֹם הַהוּא אֶהְיֶה נָחוּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הָאֻמּוֹת הַבָּאוֹת נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם.‏+ 10  ‏”‏אֶשְׁפֹּךְ עַל בֵּית דָּוִד וְעַל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים,‏ וְהֵם יַבִּיטוּ אֶל זֶה אֲשֶׁר דָּקְרוּ,‏+ וְיִתְאַבְּלוּ עָלָיו כְּמִתְאַבְּלִים עַל בֵּן יָחִיד;‏ וְהֵם יִתְעַצְּבוּ מָרוֹת עָלָיו כְּמִתְעַצְּבִים עַל בֵּן בְּכוֹר.‏ 11  בַּיּוֹם הַהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה הָאֵבֶל בִּירוּשָׁלַיִם,‏ כָּאֵבֶל בַּהֲדַד־רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן.‏+ 12  וְהָאָרֶץ תִּתְאַבֵּל,‏ כָּל מִשְׁפָּחָה לְבַד;‏ מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִד לְבַד,‏ וּנְשֵׁיהֶם לְבַד;‏ מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן+ לְבַד,‏ וּנְשֵׁיהֶם לְבַד;‏ 13  מִשְׁפַּחַת בֵּית לֵוִי+ לְבַד,‏ וּנְשֵׁיהֶם לְבַד;‏ מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִים+ לְבַד,‏ וּנְשֵׁיהֶם לְבַד;‏ 14  וְכָל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת,‏ כָּל מִשְׁפָּחָה לְבַד,‏ וּנְשֵׁיהֶם לְבַד.‏

הערות שוליים

או ”‏נשימת”‏.‏
או ”‏לקערה”‏.‏
או ”‏מכבידה”‏.‏
אלוף היה ראש שבט.‏
או ”‏במקומה הראוי”‏.‏
או ”‏החלש ביותר”‏.‏