זכריה 7‏:1‏-14

  • יהוה מגנה צום שאינו נובע מהלב ‏(‏1–14‏)‏

    • ‏”‏האם באמת צמתם למעני?‏”‏ ‏(‏5‏)‏

    • ‏’‏צדק,‏ חסד ורחמים עשו זה עם זה’‏ ‏(‏9‏)‏

ז  וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל זְכַרְיָה+ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי,‏ כְּלוֹמַר חֹדֶשׁ כִּסְלֵו.‏*  וְאַנְשֵׁי בֵּית אֵל שָׁלְחוּ אֶת שַׂרְאֶצֶר וְאֶת רֶגֶם מֶלֶךְ וְאֶת אֲנָשָׁיו לְהִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה,‏*  בְּאָמְרָם אֶל כֹּהֲנֵי בֵּית* יְהֹוָה צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים:‏ ”‏הַאִם עָלַי לִבְכּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי+ וּלְהִנָּזֵר מֵאֹכֶל,‏ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי שָׁנִים כֹּה רַבּוֹת?‏”‏  וּדְבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים,‏ ’‏כַּאֲשֶׁר צַמְתֶּם וְקוֹנַנְתֶּם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי+ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים שָׁנָה,‏+ הַאִם בֶּאֱמֶת צַמְתֶּם לְמַעֲנִי?‏  וְכַאֲשֶׁר אֲכַלְתֶּם וּשְׁתִיתֶם,‏ הַאִם לֹא לְמַעַנְכֶם אֲכַלְתֶּם וּלְמַעַנְכֶם שְׁתִיתֶם?‏  הַאֵינְכֶם צְרִיכִים לְצַיֵּת לַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִכְרִיז יְהֹוָה בְּיַד הַנְּבִיאִים הַקּוֹדְמִים,‏+ כַּאֲשֶׁר הָיוּ יְרוּשָׁלַיִם וְהֶעָרִים סְבִיבָהּ מְיֻשָּׁבוֹת וּשְׁלֵווֹת וְכַאֲשֶׁר הָיוּ הַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה מְיֻשָּׁבִים?‏’‏”‏  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֶל זְכַרְיָה בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏מִשְׁפַּט אֱמֶת* שִׁפְטוּ,‏+ וְחֶסֶד+ וְרַחֲמִים עֲשׂוּ זֶה עִם זֶה.‏ 10  וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם,‏+ זָר+ וְעָנִי+ אַל תַּעַשְׁקוּ;‏ וְאַל תִּזְמְמוּ רָעָה זֶה נֶגֶד זֶה בִּלְבַבְכֶם’‏.‏+ 11  אַךְ הֵם מֵאֲנוּ לְהַקְשִׁיב,‏+ וּבְעַקְשָׁנוּת פָּנוּ עֹרֶף*+ וְאָטְמוּ אָזְנֵיהֶם מִשְּׁמֹעַ.‏+ 12  הֵם הִקְשׁוּ אֶת לִבָּם כְּיַהֲלוֹם*+ וְלֹא צִיְּתוּ לַתּוֹרָה* וְלַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהֹוָה צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הַקּוֹדְמִים.‏+ וְלָכֵן הָיָה זַעַם גָּדוֹל מֵאֵת יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏+ 13  ‏”‏’‏כְּפִי שֶׁהֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ כַּאֲשֶׁר קָרָאתִי,‏*+ כָּךְ לֹא הִקְשַׁבְתִּי כַּאֲשֶׁר הֵם קָרְאוּ’‏,‏+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ 14  ‏’‏וּפִזַּרְתִּי אוֹתָם בְּרוּחַ סְעָרָה אֶל כָּל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר הֵם לֹא הִכִּירוּ,‏+ וְהָאָרֶץ נוֹתְרָה שׁוֹמֵמָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם,‏ וְאִישׁ לֹא עָבַר דַּרְכָּהּ אוֹ שָׁב;‏+ כִּי הֵם הָפְכוּ אֶת אֶרֶץ הַחֶמְדָּה לְדָבָר מַזְוִיעַ’‏”‏.‏

הערות שוליים

ראה נספח ב15‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לחלות [‏לרכך]‏ את פני יהוה”‏.‏
או ”‏מקדש”‏.‏
או ”‏בצדק אמיתי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וייתנו כתף סוררת”‏.‏
או אולי ”‏כאבן קשה”‏,‏ כגון אבן שמיר.‏
או ”‏להדרכה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏כאשר קרא”‏.‏