זכריה 8‏:1‏-23

  • יהוה נותן לציון שלום ואמת ‏(‏1–23‏)‏

    • ירושלים,‏ ”‏עיר האמת”‏ ‏(‏3‏)‏

    • ‏”‏דברו אמת איש עם רעהו”‏ ‏(‏16‏)‏

    • הצומות יהפכו לחגים ‏(‏18,‏ 19‏)‏

    • ‏’‏הבה נלך לבקש את יהוה’‏ ‏(‏21‏)‏

    • עשרה אנשים מחזיקים בכנף בגדו של יהודי ‏(‏23‏)‏

ח  וּדְבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏אֲקַנֵּא לְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה,‏+ וּבְחֵמָה גְּדוֹלָה אֲקַנֵּא לָהּ’‏”‏.‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏אָשׁוּב אֶל צִיּוֹן+ וְאֶשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם;‏+ וִירוּשָׁלַיִם תִּקָּרֵא עִיר הָאֱמֶת,‏*+ וְהַר יְהֹוָה צְבָאוֹת יִקָּרֵא הַר הַקֹּדֶשׁ’‏”‏.‏+  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בְּכִכְּרוֹת יְרוּשָׁלַיִם,‏ אִישׁ אִישׁ וּמַקְּלוֹ בְּיָדוֹ בְּשֶׁל גִּילוֹ הַמְּבֻגָּר.‏*+  וְכִכְּרוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת אֲשֶׁר יְשַׂחֲקוּ שָׁם’‏”‏.‏+  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏אַף כִּי יִפָּלֵא* הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם,‏ הַאִם גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא הַדָּבָר?‏’‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב.‏*+  וַאֲבִיאֵם וְהֵם יִשְׁכְּנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם;‏+ וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעַם,‏ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֶאֱלֹהִים+ בֶּאֱמֶת* וּבִצְדָקָה’‏”‏.‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏יִהְיוּ יְדֵיכֶם חֲזָקוֹת,‏*+ אַתֶּם הַשּׁוֹמְעִים כָּעֵת אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּי הַנְּבִיאִים,‏+ אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ בַּיּוֹם שֶׁהֻנַּח יְסוֹד בֵּית יְהֹוָה צְבָאוֹת לִבְנִיַּת הַהֵיכָל.‏ 10  כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם לֹא שֻׁלַּם שְׂכַר הָאָדָם אוֹ שְׂכַר הַבְּהֵמָה;‏+ וְהָיָה מְסֻכָּן לָבוֹא וְלָלֶכֶת בִּגְלַל הַצּוֹרֵר,‏ כִּי הִפְנֵיתִי כָּל אָדָם אִישׁ נֶגֶד רֵעֵהוּ’‏.‏ 11  ‏”‏’‏אַךְ כָּעֵת לֹא אֶנְהַג בִּשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה כְּמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים’‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ 12  ‏’‏כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם יִזָּרַע;‏ הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ,‏+ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ אֶת טַלָּם;‏ וְאַנְחִיל לִשְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל אֵלֶּה.‏+ 13  וּכְפִי שֶׁהֲיִיתֶם לִקְלָלָה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת,‏+ בֵּית יְהוּדָה וּבֵית יִשְׂרָאֵל,‏ כָּךְ אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם,‏ וְתִהְיוּ לִבְרָכָה.‏+ אַל תִּירְאוּ!‏+ יִהְיוּ יְדֵיכֶם חֲזָקוֹת’‏.‏*+ 14  ‏”‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏”‏כְּפִי שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהָבִיא רָעָה עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֲבוֹתֵיכֶם עוֹרְרוּ אֶת זַעֲמִי”‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ”‏וְלֹא הִתְחָרַטְתִּי,‏+ 15  כָּךְ בָּעֵת הַזֹּאת הֶחְלַטְתִּי לְהֵיטִיב עִם יְרוּשָׁלַיִם וְעִם בֵּית יְהוּדָה.‏+ אַל תִּירְאוּ!‏”‏’‏+ 16  ‏”‏’‏אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת:‏ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ עִם רֵעֵהוּ,‏+ וּמִשְׁפְּטֵי אֱמֶת וְשָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.‏+ 17  אַל תִּזְמְמוּ רָעָה זֶה נֶגֶד זֶה בִּלְבַבְכֶם,‏+ וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר+ אַל תֹּאהֲבוּ;‏ כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲנִי שׂוֹנֵא’‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה”‏.‏ 18  וּדְבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 19  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏צוֹם הַחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי,‏+ צוֹם הַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי,‏+ צוֹם הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי+ וְצוֹם הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי+ יִהְיוּ מוֹעֲדִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה לְבֵית יְהוּדָה — חַגִּים לִשְׂמֹחַ בָּהֶם.‏+ לָכֵן אֶהֱבוּ אֱמֶת וְשָׁלוֹם’‏.‏ 20  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏עוֹד יָבוֹאוּ עַמִּים וְיוֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת;‏ 21  וְיֵלְכוּ יוֹשְׁבֵי עִיר אַחַת אֶל יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת וְיֹאמְרוּ:‏ ”‏הָבָה נֵלֵךְ לְהִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה* וּלְבַקֵּשׁ אֶת יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ גַּם אֲנִי הוֹלֵךְ”‏.‏+ 22  וְיָבוֹאוּ עַמִּים רַבִּים וְאֻמּוֹת עֲצוּמוֹת לְבַקֵּשׁ אֶת יְהֹוָה צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלַיִם+ וּלְהִתְחַנֵּן אֶל יְהֹוָה’‏.‏* 23  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏בַּיָּמִים הָהֵם יַחְזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכָּל לְשׁוֹנוֹת הָאֻמּוֹת,‏+ כֵּן,‏ הֵם יַחְזִיקוּ הֵיטֵב בִּכְנַף בִּגְדּוֹ שֶׁל אִישׁ יְהוּדִי וְיֹאמְרוּ:‏ ”‏נֵלֵךְ נָא עִמָּכֶם,‏+ כִּי שָׁמַעְנוּ שֶׁאֱלֹהִים עִמָּכֶם”‏’‏”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏הנאמנות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מרוב ימים”‏.‏
או ”‏ייבצר;‏ יהיה קשה מדי”‏.‏
או ”‏מארץ הזריחה ומארץ שקיעת השמש”‏.‏
או ”‏בנאמנות”‏.‏
או ”‏היו אמיצים”‏.‏
או ”‏היו אמיצים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לחלות [‏לרכך]‏ את פני יהוה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לחלות [‏לרכך]‏ את פני יהוה”‏.‏