זכריה 9‏:1‏-17

  • משפט אלוהים על האומות שמסביב ‏(‏1–8‏)‏

  • ביאת המלך של ציון ‏(‏9,‏ 10‏)‏

    • מלך עניו רוכב על חמור ‏(‏9‏)‏

  • עמו של יהוה ישוחרר ‏(‏11–17‏)‏

ט  הַכְרָזָה:‏ ‏”‏דְּבַר יְהֹוָה נֶגֶד אֶרֶץ חַדְרָךְ,‏וְדַמֶּשֶׂק הִיא מַטְּרָתוֹ*+‏— כִּי עֵין יְהֹוָה הִיא עַל בְּנֵי הָאָדָם+וְעַל כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל —‏   וְנֶגֶד חֲמָת,‏+ הַגּוֹבֶלֶת בָּהּ,‏וְנֶגֶד צוֹר+ וְצִידוֹן,‏+ כִּי הֵן כֹּה חֲכָמוֹת.‏+   צוֹר בָּנְתָה לָהּ מָצוֹר.‏* צָבְרָה כֶּסֶף כְּעָפָרוְזָהָב כְּבֹץ בָּרְחוֹבוֹת.‏+   הִנֵּה יִקַּח יְהֹוָה אֶת נְכָסֶיהָ,‏וְיַכֶּה אֶל תּוֹךְ הַיָּם* אֶת צְבָאָהּ;‏+וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל.‏+   אַשְׁקְלוֹן תִּרְאֶה זֹאת וְתִירָא;‏עַזָּה תִּתְיַסֵּר עַד מְאוֹד,‏וְגַם עֶקְרוֹן,‏ כִּי הֻכְלְמָה תִּקְוָתָהּ.‏ מֶלֶךְ יֹאבַד מֵעַזָּה,‏וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תְּיֻשַּׁב.‏+   וּמַמְזֵר יִתְיַשֵּׁב בְּאַשְׁדּוֹד,‏וְאַכְרִית אֶת גַּאֲוַת הַפְּלִשְׁתִּים.‏+   אָסִיר אֶת דָּמָיו מִפִּיווְאֶת שִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו,‏וְהוּא יִשָּׁאֵר לֶאֱלֹהֵינוּ;‏וְיִהְיֶה כְּאַלּוּף* בִּיהוּדָה,‏+וְעֶקְרוֹן תִּהְיֶה כִּיבוּסִי.‏+   אֶחֱנֶה כְּמֻצָּב* לְמַעַן בֵּיתִי,‏+כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יָשׁוּב;‏וְלֹא יַעֲבֹר עוֹד נוֹגֵשׂ,‏*+כִּי כָּעֵת רָאִיתִי זֹאת* בְּעֵינַי.‏   גִּילִי מְאוֹד,‏ בַּת צִיּוֹן.‏ הָרִיעִי בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן,‏ בַּת יְרוּשָׁלַיִם.‏ הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא אֵלַיִךְ.‏+ צַדִּיק הוּא וְעִמּוֹ יְשׁוּעָה,‏*עָנָו+ וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר,‏עַל עַיִר בֶּן אָתוֹן.‏+ 10  אַכְרִית אֶת מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה מֵאֶפְרַיִםוְאֶת הַסּוּס מִיְּרוּשָׁלַיִם.‏ קֶשֶׁת הַמִּלְחָמָה תִּכָּרֵת.‏ וְהוּא יַכְרִיז שָׁלוֹם לָאֻמּוֹת;‏+שִׁלְטוֹנוֹ יִהְיֶה מִיָּם עַד יָםוּמִן הַנָּהָר* עַד קְצוֹת הָאָרֶץ.‏+ 11  וְאַתְּ,‏ בְּדַם בְּרִיתֵךְאֲשַׁלֵּחַ אֶת אֲסִירַיִךְ מִן הַבּוֹר אֲשֶׁר אֵין בּוֹ מַיִם.‏+ 12  שׁוּבוּ אֶל הַמִּבְצָר,‏ אֲסִירִים בַּעֲלֵי תִּקְוָה.‏+ הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,‏‏’‏אֲשַׁלֵּם לָךְ חֵלֶק כָּפוּל.‏+ 13  כִּי אֶדְרֹךְ לִי אֶת יְהוּדָה כְּקֶשֶׁת.‏ וְאֶת הַקֶּשֶׁת אֶמָּלֵא בְּאֶפְרַיִם,‏*וַאֲעוֹרֵר אֶת בָּנַיִךְ,‏ צִיּוֹן,‏נֶגֶד בָּנַיִךְ,‏ יָוָן,‏וְאֶעֱשֵׂךְ כְּחַרְבּוֹ שֶׁל לוֹחֵם’‏.‏ 14  יְהֹוָה יֵרָאֶה מֵעֲלֵיהֶם,‏וְיֵצֵא חִצּוֹ כְּבָרָק.‏ וַאֲדֹנָי יְהֹוָה בַּשּׁוֹפָר יִתְקַע,‏+וְיִצְעַד עִם סַעֲרוֹת הַדָּרוֹם.‏ 15  יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם,‏וְהֵם יֹאכְלוּ וְיַכְנִיעוּ אֶת אַבְנֵי הַקֶּלַע.‏+ הֵם יִשְׁתּוּ וְיֶהֱמוּ,‏ כְּמוֹ מִיַּיִן;‏וְהֵם יִמָּלְאוּ כִּקְעָרָה,‏כְּפִנּוֹת הַמִּזְבֵּחַ.‏+ 16  יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם בַּיּוֹם הַהוּאכְּצֹאן עַמּוֹ;‏+כִּי הֵם יִהְיוּ כְּאַבְנֵי חֵן בְּכֶתֶר,‏* מְנַצְנְצוֹת עַל אַדְמָתוֹ.‏+ 17  כִּי מָה רַב טוּבוֹ,‏+וּמָה רַב יָפְיוֹ!‏ דָּגָן יְחַזֵּק אֶת הַבַּחוּרִים,‏*וְיַיִן חָדָשׁ אֶת הַבְּתוּלוֹת”‏.‏+

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏מנוחתו”‏.‏
או ”‏סוללה”‏.‏
או אולי ”‏בים”‏.‏
אלוף היה ראש שבט.‏
ככל הנראה את סבלות עמו.‏
או ”‏עושק;‏ מדכא”‏.‏
או ”‏כשומר”‏.‏
או ”‏ומנצח;‏ ונושע”‏.‏
כלומר,‏ נהר פרת.‏
כלומר,‏ לשים כחץ בקשת.‏
או ”‏נזר”‏.‏
או ”‏יגרום לבחורים לשגשג;‏ להצליח”‏.‏