חבקוק 2‏:1‏-20

  • ‏”‏אֶצְפֶּה כדי לראות מה הוא ידבר”‏ ‏(‏1‏)‏

  • תשובתו של יהוה לנביא ‏(‏2–20‏)‏

    • ‏’‏חכה לחזון’‏ ‏(‏3‏)‏

    • הצדיק יחיה בזכות נאמנות ‏(‏4‏)‏

    • חמש קריאות ”‏הוי”‏ נגד הכשדים ‏(‏6–20‏)‏

      • הידע על יהוה ימלא את הארץ ‏(‏14‏)‏

ב  עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד,‏+וְאֶתְיַצֵּב עַל הַמִּבְצָר.‏* אֶצְפֶּה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה הוּא יְדַבֵּר בְּאֶמְצָעוּתִיוּמָה אָשִׁיב אַחֲרֵי שֶׁאֲקַבֵּל תּוֹכָחָה.‏   וִיהֹוָה עָנָה לִי:‏ ‏”‏כְּתֹב אֶת הֶחָזוֹן וַחֲקֹק אוֹתוֹ בְּבֵרוּר עַל לוּחוֹת,‏+כְּדֵי שֶׁהַקּוֹרֵא בּוֹ יִקְרָא בְּקַלּוּת.‏*+   כִּי עוֹד הֶחָזוֹן לְמוֹעֲדוֹ,‏וּמְמַהֵר הוּא אֶל קִצּוֹ,‏* וְלֹא יְכַזֵּב.‏ אִם יִתְמַהְמֵהַּ,‏* חַכֵּה לוֹ!‏*+ כִּי בּוֹא יָבוֹא;‏לֹא יְאַחֵר!‏   הִנֵּה הַגַּאַוְתָן;‏*אֵין הוּא יָשָׁר בְּקִרְבּוֹ.‏ אַךְ הַצַּדִּיק יִחְיֶה בִּזְכוּת נֶאֱמָנוּתוֹ.‏*+   אָכֵן,‏ מִכֵּיוָן שֶׁבּוֹגְדָנִי הַיַּיִן,‏לֹא יַשִּׂיג הַגֶּבֶר הַיָּהִיר אֶת מַטְּרָתוֹ.‏ הוּא מַגְדִּיל כַּשְּׁאוֹל* אֶת תַּאֲבוֹנוֹ;‏*וְהוּא כַּמָּוֶת,‏ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׂבֹּעַ.‏ הוּא מַמְשִׁיךְ לֶאֱסֹף אֵלָיו אֶת כָּל הָאֻמּוֹתוּלְקַבֵּץ אֵלָיו אֶת כָּל הָעַמִּים.‏+   הַאִם כָּל אֵלֶּה לֹא יִשְּׂאוּ מָשָׁל,‏ רֶמֶז וְחִידוֹת נֶגְדּוֹ?‏+ הֵם יֹאמְרוּ:‏ ‏’‏הוֹי לַצּוֹבֵר אֶת אֲשֶׁר אֵינוֹ שֶׁלּוֹ‏— עַד מָתַי?‏ —‏וּמַגְדִּיל אַף יוֹתֵר אֶת חוֹבוֹ שֶׁלּוֹ!‏   הַאִם לֹא לְפֶתַע יָקוּמוּ נוֹשֶׁיךָ?‏ הֵם יָקִיצוּ וִיזַעְזְעוּךָ,‏וְתִהְיֶה לָהֶם לְבִזָּה.‏+   מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה בָּזַזְתָּ אֻמּוֹת רַבּוֹת,‏יִבְזְזוּךָ כָּל יֶתֶר הָעַמִּים,‏+עַל כִּי שָׁפַכְתָּ דַּם אֲנָשִׁיםוּבְשֶׁל אַלִּימוּתְךָ כְּלַפֵּי הָאָרֶץ,‏כְּלַפֵּי הֶעָרִים וּכְלַפֵּי כָּל יוֹשְׁבֵיהֶן.‏+   הוֹי לַבּוֹצֵעַ בֶּצַע רַע לְמַעַן בֵּיתוֹ,‏כְּדֵי לָשִׂים בַּמָּרוֹם קִנּוֹ,‏לְהִנָּצֵל מֵאֲחִיזַת הָרָעָה!‏ 10  זָמַמְתָּ בּוּשָׁה נֶגֶד בֵּיתְךָ.‏ בְּהַשְׁמִידְךָ עַמִּים רַבִּים הִנְּךָ חוֹטֵא נֶגֶד עַצְמְךָ.‏*+ 11  כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק,‏וְקוֹרָה מֵחֶלְקֵי הָעֵץ תַּעֲנֶה לָהּ.‏ 12  הוֹי לַבּוֹנֶה עִיר בִּשְׁפִיכוּת דָּמִיםוּמְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה!‏ 13  הִנֵּה,‏ הֲלֹא מֵאֵת יְהֹוָה צְבָאוֹת יַעַמְלוּ הָעַמִּים לְהָזִין אֶת הָאֵשׁ,‏וְהַלְּאֻמִּים יִתְעַיְּפוּ לָרִיק?‏+ 14  כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ יֶדַע עַל כְּבוֹד יְהֹוָהכַּמַּיִם הַמְּכַסִּים אֶת הַיָּם.‏+ 15  הוֹי לַמַּשְׁקֶה אֶת רֵעָיו,‏וְהַמּוֹסִיף לְכָךְ חֵמָה וְכַעַס,‏ כְּדֵי לְשַׁכְּרָם,‏וְזֹאת עַל מְנַת לְהַבִּיט עַל מַעֲרֻמֵּיהֶם!‏ 16  אַתָּה תֻּלְעַט בְּקָלוֹן וְלֹא בְּכָבוֹד.‏ גַּם אַתָּה — שְׁתֵה וַחֲשֹׂף אֶת עֲרֵלוּתְךָ.‏* הַכּוֹס אֲשֶׁר בְּיַד יְמִינוֹ שֶׁל יְהֹוָה תִּסֹּב אֵלֶיךָ,‏+וְחֶרְפָּה תְּכַסֶּה אֶת כְּבוֹדְךָ;‏ 17  כִּי הָאַלִּימוּת כְּלַפֵּי לְבָנוֹן תְּכַסְּךָ,‏וְהַהֶרֶס אֲשֶׁר הִבְהִיל אֶת הַבְּהֵמוֹת יָבוֹא עָלֶיךָ,‏עַל כִּי שָׁפַכְתָּ דַּם אֲנָשִׁיםוּבְשֶׁל אַלִּימוּתְךָ כְּלַפֵּי הָאָרֶץ,‏כְּלַפֵּי הֶעָרִים וּכְלַפֵּי כָּל יוֹשְׁבֵיהֶן.‏+ 18  מָה מוֹעִיל פֶּסֶלאֲשֶׁר יוֹצְרוֹ פִּסֵּל אוֹתוֹ?‏ מָה מוֹעִיל צֶלֶם מַתֶּכֶת* וּמוֹרֵה שְׁקָרִים,‏אַף כִּי בּוֹטֵחַ בּוֹ יוֹצְרוֹוְעוֹשֶׂה אֱלִילִים חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת וְאִלְּמִים?‏+ 19  הוֹי לָאוֹמֵר לַחֲתִיכַת עֵץ,‏ ”‏הָקִיצִי!‏”‏ אוֹ לְאֶבֶן דּוֹמֶמֶת,‏ ”‏עוּרִי!‏ הַדְרִיכִי אוֹתָנוּ!‏”‏ הִנֵּה הִיא מְצֻפָּה זָהָב וְכֶסֶף,‏+וְכָל נְשִׁימָה אֵין בְּקִרְבָּהּ.‏+ 20  אַךְ יְהֹוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ.‏+ הַחְרִישׁוּ מִפָּנָיו,‏ כָּל הָאָרֶץ!‏’‏”‏+

הערות שוליים

או ”‏הסוללה”‏.‏
או ”‏בשטף”‏.‏
או ”‏התגשמותו”‏.‏
או ”‏אם נראה כי הוא מתמהמה”‏.‏
או ”‏צפה לו בשקיקה!‏”‏
או ”‏הנה גבהה נפשו”‏.‏
או אולי ”‏אמונתו”‏.‏
או ”‏כקבר”‏,‏ כלומר הקבר המשותף של בני האדם.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
או ”‏נגד נפשך”‏.‏
או אולי ”‏שתה והתנודד”‏.‏
או ”‏צלם יצוק”‏.‏