חגי 2‏:1‏-23

  • בית המקדש השני יתמלא בכבוד ‏(‏1–9‏)‏

    • כל האומות יורעדו ‏(‏7‏)‏

    • חמדת כל האומות יבואו ‏(‏7‏)‏

  • בנייתו מחדש של המקדש מובילה לברכות ‏(‏10–19‏)‏

    • אי־אפשר להעביר קדושה ‏(‏10–14‏)‏

  • מסר לזרובבל ‏(‏20–23‏)‏

    • ‏”‏אעשך כטבעת חותם”‏ ‏(‏23‏)‏

ב  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,‏ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה בְּיַד חַגַּי+ הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ,‏  ‏”‏שְׁאַל נָא אֶת זְרֻבָּבֶל+ בֶּן שַׁלְתִּיאֵל,‏ מוֹשֵׁל יְהוּדָה,‏+ וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ+ בֶּן יְהוֹצָדָק,‏+ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,‏ וְאֶת יֶתֶר הָעָם:‏  ‏’‏מִי נוֹתַר בָּכֶם אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת* הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הַקּוֹדֵם?‏+ כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה לָכֶם כָּעֵת?‏ הֲלֹא הוּא כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם לְעֻמָּתוֹ?‏’‏+  ‏”‏’‏וְכָעֵת הֱיֵה חָזָק,‏ זְרֻבָּבֶל’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וֶהֱיֵה חָזָק,‏ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק,‏ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל’‏.‏ ‏”‏’‏וֶהֱיוּ חֲזָקִים,‏ כָּל עַם הָאָרֶץ’‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְעִבְדוּ’‏.‏ ‏”‏’‏כִּי אֲנִי אִתְּכֶם’‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏’‏זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי לָכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם,‏+ וְרוּחִי נִשְׁאֶרֶת בְּקִרְבְּכֶם.‏*+ אַל תִּירְאוּ’‏”‏.‏+  ‏”‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏עוֹד פַּעַם אַחַת — עוֹד מְעַט — אַרְעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה’‏.‏+  ‏”‏’‏וְאַרְעִיד אֶת כָּל הָאֻמּוֹת,‏ וְיָבוֹאוּ חֶמְדַּת* כָּל הָאֻמּוֹת;‏+ וַאֲמַלֵּא אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בְּכָבוֹד’‏,‏+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏”‏’‏שֶׁלִּי הַכֶּסֶף,‏ וְשֶׁלִּי הַזָּהָב’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏”‏’‏גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ הָעֲתִידִי שֶׁל הַבַּיִת הַזֶּה מִן הַקּוֹדֵם’‏,‏+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ ‏”‏’‏וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם’‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏ 10  בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי,‏ בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְדָרְיָוֶשׁ,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל חַגַּי+ הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ:‏ 11  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים עַל הַתּוֹרָה:‏+ 12  ‏”‏אִם יִשָּׂא אִישׁ בָּשָׂר קָדוֹשׁ בְּקֵפֶל בִּגְדּוֹ,‏ וְיִגַּע בִּגְדּוֹ בְּלֶחֶם אוֹ בְּנָזִיד אוֹ בְּיַיִן אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּכָל מַאֲכָל,‏ הַאִם יַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְקָדוֹשׁ?‏”‏’‏”‏ וְהַכֹּהֲנִים עָנוּ וְאָמְרוּ:‏ ”‏לֹא!‏”‏ 13  שָׁאַל חַגַּי:‏ ”‏אִם אָדָם טָמֵא בְּשֶׁל מַגָּע עִם גּוּפָה* יִגַּע בְּאֶחָד מֵאֵלֶּה,‏ הַאִם יִטָּמֵא הַדָּבָר?‏”‏+ עָנוּ הַכֹּהֲנִים וְאָמְרוּ:‏ ”‏יִטָּמֵא”‏.‏ 14  אָמַר חַגַּי:‏ ”‏’‏כָּךְ הָעָם הַזֶּה,‏ וְכָךְ הָאֻמָּה הַזֹּאת לְפָנַי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְכָךְ כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם;‏ כָּל אֲשֶׁר הֵם מַצִּיגִים שָׁם טָמֵא’‏.‏ 15  ‏”‏’‏אַךְ כָּעֵת שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם לְכָךְ* מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה:‏ לִפְנֵי שֶׁהֻנְּחָה אֶבֶן עַל אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהֹוָה,‏+ 16  מָה הָיָה אָז?‏ כַּאֲשֶׁר בָּא אִישׁ אֶל עֲרֵמַת תְּבוּאָה וְצִפָּה לִמְצֹא עֶשְׂרִים מִדּוֹת,‏ הָיוּ רַק עֶשֶׂר;‏ וְכַאֲשֶׁר בָּא אִישׁ אֶל הַיֶּקֶב לְהוֹצִיא חֲמִשִּׁים מִדּוֹת מִן הַגַּת,‏ הָיוּ רַק עֶשְׂרִים;‏+ 17  הִכֵּיתִי אֶתְכֶם — אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם — בְּשִׁדָּפוֹן* וּבְיֵרָקוֹן*+ וּבְבָרָד,‏ אַךְ אִישׁ מִכֶּם לֹא פָּנָה אֵלַי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 18  ‏”‏’‏שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם לְכָךְ* מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה,‏ מִן הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי,‏ מִן הַיּוֹם שֶׁהֻנַּח יְסוֹד הֵיכַל יְהֹוָה;‏+ שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָךְ:‏ 19  הַאִם עֲדַיִן יֵשׁ זֶרַע בָּאָסָם?‏+ וְהַגֶּפֶן,‏ עֵץ הַתְּאֵנָה,‏ הָרִמּוֹן וְהַזַּיִת — הֲלֹא טֶרֶם נָשְׂאוּ הֵם פְּרִי?‏ מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ’‏”‏.‏+ 20  וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שֵׁנִית אֶל חַגַּי בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ+ בְּאָמְרוֹ:‏ 21  ‏”‏אֱמֹר אֶל זְרֻבָּבֶל,‏ מוֹשֵׁל יְהוּדָה,‏ ’‏אֲנִי עוֹמֵד לְהַרְעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.‏+ 22  אַחְרִיב אֶת כִּסֵּא הַמַּמְלָכוֹת וְאַשְׁמִיד אֶת חֹזֶק מַמְלְכוֹת הָאֻמּוֹת;‏+ וְאַחְרִיב אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְאֶת רוֹכְבֶיהָ,‏ וְיִפְּלוּ הַסּוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם,‏ אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו’‏”‏.‏+ 23  ‏”‏’‏בַּיּוֹם הַהוּא’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏אֶקַּח אוֹתְךָ,‏ עַבְדִּי זְרֻבָּבֶל+ בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל’‏,‏+ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְאֶעֶשְׂךָ כְּטַבַּעַת חוֹתָם,‏ כִּי בְּךָ בָּחַרְתִּי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏המקדש”‏.‏
או אולי ”‏וכאשר רוחי עמדה בקרבכם”‏.‏
או ”‏הדברים היקרים של”‏.‏
או ”‏בשל נפש”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏חשבו נא היטב על כך”‏.‏
מחלת צמחים.‏
מכת תבואה הנובעת מרוחות קדים.‏
או ”‏חשבו נא היטב על כך”‏.‏