טימותיאוס א׳‏ 6‏:1‏-21

  • על העבדים לכבד את אדוניהם ‏(‏1,‏ 2‏)‏

  • מורי שקר ואהבת הכסף ‏(‏3–10‏)‏

  • הנחיות לאיש האלוהים ‏(‏11–16‏)‏

  • להעשיר במעשים טובים ‏(‏17–19‏)‏

  • ‏”‏שמור את מה שהופקד בידך”‏ ‏(‏20,‏ 21‏)‏

ו  הַנִּמְצָאִים תַּחַת עֹל הָעַבְדוּת יַחְשִׁיבוּ נָא תָּמִיד אֶת אֲדוֹנֵיהֶם כִּרְאוּיִים לִמְלוֹא הַכָּבוֹד,‏+ פֶּן יֻשְׁמְצוּ שֵׁם אֱלֹהִים וְתוֹרָתוֹ.‏+  וְהָעֲבָדִים שֶׁאֲדוֹנֵיהֶם מַאֲמִינִים אַל יָקֵלּוּ בִּכְבוֹדָם עַל שׁוּם הֱיוֹתָם אַחִים.‏ אַדְּרַבָּה,‏ עֲלֵיהֶם לְשָׁרֵת בְּיֶתֶר רָצוֹן,‏ מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּהֱנִים מִשֵּׁרוּתָם הַטּוֹב מַאֲמִינִים הֵם וַאֲהוּבִים.‏ הַמְשֵׁךְ לְלַמֵּד וּלְעוֹדֵד עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.‏  מִי שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה אַחֶרֶת וְאֵינוֹ מַסְכִּים עִם הַהוֹרָאָה הַבְּרִיאָה*+ שֶׁמֵּאֵת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְגַם לֹא עִם הַהַדְרָכָה הָעוֹלָה בְּקָנֶה אֶחָד עִם מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים,‏+  אִישׁ זֶה מָלֵא גַּאֲוָה וְאֵינוֹ מֵבִין דָּבָר.‏+ הוּא בַּעַל נְטִיָּה כְּפִיָּתִית* לְוִכּוּחִים וְהִתְנַצְּחוּיוֹת עַל מִלִּים.‏+ דְּבָרִים אֵלֶּה מְבִיאִים לִידֵי קִנְאָה,‏ מְרִיבוֹת,‏ הַשְׁמָצוֹת,‏* חֲשָׁדוֹת מְרֻשָּׁעִים  וּוִכּוּחִים בִּלְתִּי פּוֹסְקִים עַל זוּטוֹת שֶׁאוֹתָם מַצִּיתִים אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם נִשְׁחַת+ וְהָאֱמֶת נֶעֱדֶרֶת מֵהֶם,‏ אֲנָשִׁים שֶׁבְּעֵינֵיהֶם מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים הִיא אֶמְצָעִי לְהַשָּׂגַת רְוָחִים.‏+  לְמַעֲשֶׂה,‏ בִּמְסִירוּת לֶאֱלֹהִים טָמוּן רֶוַח גָּדוֹל+ אִם אָנוּ שְׂמֵחִים בְּחֶלְקֵנוּ;‏*  שֶׁהֲרֵי מְאוּמָה לֹא הֵבֵאנוּ לָעוֹלָם,‏ וְגַם אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה.‏+  אִם כֵּן,‏ כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן* וּבְגָדִים,‏* נִסְתַּפֵּק נָא בָּהֶם.‏+  אֲבָל הַנְּחוּשִׁים לְהִתְעַשֵּׁר נִכְנָעִים לְפִתּוּיִים וְנוֹפְלִים בְּמַלְכֹּדֶת+ וּבְהַרְבֵּה תַּאֲווֹת אֱוִילִיּוֹת וּמַזִּיקוֹת הַמּוֹרִידוֹת אֶת הָאָדָם אֱלֵי הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן.‏+ 10  הֵן אַהֲבַת הַכֶּסֶף הִיא שֹׁרֶשׁ שֶׁל כָּל מִינֵי רָעוֹת,‏ וְיֵשׁ שֶׁפִּתְּחוּ אַהֲבָה זוֹ וְעֵקֶב כָּךְ סָטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְהָיוּ כְּמִי שֶׁדּוֹקֵר אֶת כָּל גּוּפוֹ וְגוֹרֵם לְעַצְמוֹ מַכְאוֹבִים רַבִּים.‏+ 11  אוּלָם אַתָּה,‏ אִישׁ הָאֱלֹהִים,‏ בְּרַח מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּרְדֹף צְדָקָה,‏ מְסִירוּת לֶאֱלֹהִים,‏ אֱמוּנָה,‏ אַהֲבָה,‏ כּוֹחַ עֲמִידָה וַעֲנָוָה.‏*+ 12  הֵאָבֵק אֶת הַמַּאֲבָק הַטּוֹב לְמַעַן הָאֱמוּנָה;‏ אֱחֹז בְּחָזְקָה בְּחַיֵּי הַנֶּצַח שֶׁאֲלֵיהֶם נִקְרֵאתָ וְשֶׁלְּמַעֲנָם הִצְהַרְתָּ אֶת הַהַצְהָרָה הַטּוֹבָה לִפְנֵי עֵדִים רַבִּים.‏ 13  לְעֵינֵי אֱלֹהִים,‏ הַמְּכַלְכֵּל אֶת חַיֵּי הַכֹּל,‏ וּלְעֵינֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,‏ אֲשֶׁר נָשָׂא עֵדוּת טוֹבָה לִפְנֵי פּוֹנְטְיוֹס פִּילָטוֹס,‏+ אֲנִי מוֹרֶה לְךָ 14  לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה לְלֹא רְבָב וּלְלֹא דֹּפִי עַד לְהוֹפָעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ,‏+ 15  אֲשֶׁר בְּעִתּוֹתָיו* יַרְאֶה אוֹתָהּ הַמְּאֻשָּׁר וְהָאָדוֹן רַב־הַכּוֹחַ הַיָּחִיד.‏ הוּא מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים,‏+ 16  לוֹ לְבַדּוֹ הָאַלְמָוֶת,‏+ וְהוּא שׁוֹכֵן בְּאוֹר שֶׁלֹּא נִתָּן לִקְרֹב אֵלָיו;‏+ אָדָם לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְגַם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹתוֹ.‏+ לוֹ הַכָּבוֹד וְהָעֹז הַנִּצְחִי.‏ אָמֵן.‏ 17  הוֹרֵה* לַעֲשִׁירֵי הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הַנּוֹכְחִי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת יְהִירִים* וְלֹא לִתְלוֹת אֶת תִּקְוָתָם בָּעֹשֶׁר שֶׁאֵין בּוֹ בִּטָּחוֹן,‏+ אֶלָּא בֶּאֱלֹהִים הַמַּעֲנִיק לָנוּ בְּשֶׁפַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁמֵּהֶם אָנוּ נֶהֱנִים.‏+ 18  אֱמֹר לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב,‏ לְהַעֲשִׁיר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים,‏ לִהְיוֹת נְדִיבִים וּנְכוֹנִים לָתֵת,‏+ 19  וְכָךְ לֶאֱצֹר לְעַצְמָם אוֹצָר בָּטוּחַ — יְסוֹד טוֹב לֶעָתִיד+ — כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם אֲחִיזָה אֵיתָנָה בַּחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.‏+ 20  טִימוֹתֵיאוֹס,‏ שְׁמֹר אֶת מָה שֶׁהֻפְקַד בְּיָדְךָ+ וְסוּר מִדִּבּוּרִים רֵיקִים מִתֹּכֶן וּמְחַלְּלֵי קֹדֶשׁ וּמִן הַסְּתִירוֹת הַטְּמוּנוֹת בְּמָה שֶׁבְּכָזָב מְכֻנֶּה ”‏יֶדַע”‏.‏+ 21  יֵשׁ שֶׁהִתְרַבְרְבוּ בְּיֶדַע זֶה,‏ וְעֵקֶב כָּךְ סָטוּ מִן הָאֱמוּנָה.‏ הַחֶסֶד יִהְיֶה נָא עִמָּכֶם.‏

הערות שוליים

או ”‏המועילה”‏.‏
או ”‏דחף חולני”‏.‏
או ”‏דיבור פוגעני”‏.‏
מילולית,‏ ”‏כשהיא מלווה בהסתפקות עצמית”‏.‏
או ”‏אמצעי מחיה;‏ פרנסה”‏.‏
או אולי ”‏וקורת גג”‏.‏ מילולית,‏ ”‏כסות”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
המילה היוונית המתורגמת כאן כ”‏עיתותיו”‏ משמעה פרק זמן שנקבע מראש או פרק זמן מוגדר.‏
או ”‏שלא להתנשא”‏.‏
או ”‏העידן”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏צווה”‏.‏