טימותיאוס ב׳‏ 2‏:1‏-26

  • הפקד את המסר בידי אנשים כשירים ‏(‏1–7‏)‏

  • עמידה בסבל למען הבשורה הטובה ‏(‏8–13‏)‏

  • עשה שימוש נכון בדבר אלוהים ‏(‏14–19‏)‏

  • ברח מתאוות הנעורים ‏(‏20–22‏)‏

  • איך להתמודד עם מתנגדים ‏(‏23–26‏)‏

ב  עַל כֵּן,‏ בְּנִי,‏+ הַמְשֵׁךְ לְהִתְחַזֵּק בְּאֶמְצָעוּת הַחֶסֶד אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ;‏  וְאֶת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי וְשֶׁנִּתְמְכוּ עַל־יְדֵי עֵדִים רַבִּים+ הַפְקֵד בִּידֵי אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים,‏ וְכָךְ יִהְיוּ הֵם כְּשִׁירִים דַּיָּם לְלַמֵּד אֲחֵרִים.‏  הֱיֵה מוּכָן לִסְבֹּל קְשָׁיִים+ כְּחַיָּל טוֹב+ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.‏  אִישׁ הַמְּשָׁרֵת כְּחַיָּל אֵינוֹ מִתְעָרֵב* בְּעִנְיְנֵי הַמִּסְחָר* שֶׁל הַחַיִּים,‏ וְזֹאת כְּדֵי לִהְיוֹת רָצוּי בְּעֵינֵי מִי שֶׁגִּיֵּס אוֹתוֹ.‏  כְּמוֹ כֵן,‏ מִי שֶׁמִּתְחָרֶה בַּמִּשְׂחָקִים הָאַתְלֵטִיִּים לֹא יִזְכֶּה בַּכֶּתֶר אִם לֹא יִתְחָרֶה לְפִי הַכְּלָלִים.‏+  הַחַקְלַאי הֶעָמֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹטֵל מִן הַפְּרִי.‏  הַרְהֵר תָּמִיד בְּמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר;‏ הָאָדוֹן יַעֲנִיק לְךָ הֲבָנָה* בַּכֹּל.‏  זְכֹר שֶׁיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּקַם מִן הַמֵּתִים+ וְהָיָה מִזֶּרַע* דָּוִד,‏+ עַל־פִּי הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁאֲנִי מַכְרִיז,‏+  אֲשֶׁר לְמַעֲנָהּ אֲנִי סוֹבֵל וְנָתוּן בְּמַאֲסָר כְּפוֹשֵׁעַ.‏+ אַךְ דְּבַר אֱלֹהִים אֵינוֹ אָסוּר בִּכְבָלִים.‏+ 10  מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי מַמְשִׁיךְ לִסְבֹּל הַכֹּל לְמַעַן הַבְּחִירִים,‏+ כְּדֵי שֶׁגַּם הֵם יַשִּׂיגוּ אֶת הַיְּשׁוּעָה שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וְיִזְכּוּ לְכָבוֹד נִצְחִי.‏ 11  הַמִּלִּים הַבָּאוֹת מְהֵימָנוֹת:‏ אִם מַתְנוּ יַחַד גַּם נִחְיֶה יַחַד;‏+ 12  אִם נַמְשִׁיךְ לְהַחְזִיק מַעֲמָד גַּם נִמְלֹךְ יַחַד;‏+ אִם נִתְכַּחֵשׁ גַּם הוּא יִתְכַּחֵשׁ לָנוּ;‏+ 13  אִם לֹא נִהְיֶה נֶאֱמָנִים,‏ הוּא יִשָּׁאֵר נֶאֱמָן שֶׁכֵּן אֵין הוּא יָכוֹל לְהִתְכַּחֵשׁ לְעַצְמוֹ.‏ 14  הוֹסֵף לְהַזְכִּיר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּלְהוֹרוֹת* לָהֶם לִפְנֵי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא לָרִיב עַל מִלִּים,‏ דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת שֶׁכֵּן מַזִּיק הוּא לְמִי שֶׁמַּקְשִׁיבִים.‏* 15  עֲשֵׂה כָּל מַאֲמָץ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי אֱלֹהִים כְּאָדָם רָצוּי,‏ פּוֹעֵל שֶׁאֵין לוֹ בְּמָה לְהִתְבַּיֵּשׁ,‏ הָעוֹשֶׂה שִׁמּוּשׁ נָכוֹן בִּדְבַר הָאֱמֶת.‏+ 16  דְּחֵה דִּבּוּרִים רֵיקִים מִתֹּכֶן וּמְחַלְּלֵי קֹדֶשׁ,‏+ כִּי הֵם יוֹבִילוּ לְרֶשַׁע הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר,‏ 17  וְדִבְרֵיהֶם יִתְפַּשְּׁטוּ כְּנֶמֶק.‏ עִמָּם נִמְנִים הִימֵנֵאוּס וּפִילִיטוֹס.‏+ 18  הֵם סָטוּ מִן הָאֱמֶת בְּאָמְרָם שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים כְּבָר הָיְתָה,‏+ וְהֵם מְמוֹטְטִים אֶת אֱמוּנָתָם שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים.‏ 19  עַל אַף זֹאת,‏ הַיְּסוֹד הֶחָזָק שֶׁהִנִּיחַ אֱלֹהִים עוֹמֵד אֵיתָן,‏ וְעָלָיו הַחוֹתָם,‏ ”‏מַכִּיר יְהֹוָה* אֶת הַשַּׁיָּכִים לוֹ”‏,‏+ וְגַם ”‏יָסוּר מֵעַוְלָה כָּל הַקּוֹרֵא בְּשֵׁם יְהֹוָה”‏.‏*+ 20  בְּבַיִת גָּדוֹל אֵין רַק כְּלֵי זָהָב וְכֶסֶף אֶלָּא גַּם כְּלֵי עֵץ וְחֶרֶס;‏ יֵשׁ כֵּלִים לְשִׁמּוּשׁ מְכֻבָּד וְיֵשׁ לְשִׁמּוּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ כָּבוֹד.‏ 21  לְפִיכָךְ מִי שֶׁיִּתְרַחֵק מִן הָאַחֲרוֹנִים יִהְיֶה כְּלִי לְשִׁמּוּשׁ מְכֻבָּד,‏ כְּלִי מְקֻדָּשׁ הַמּוֹעִיל לִבְעָלָיו וּמוּכָן לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב.‏ 22  אִם כֵּן,‏ בְּרַח מִתַּאֲווֹת הַנְּעוּרִים וּרְדֹף צְדָקָה,‏ אֱמוּנָה,‏ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם יַחַד עִם כָּל הַקּוֹרְאִים אֶל הָאָדוֹן בְּלֵב טָהוֹר.‏ 23  זֹאת וְעוֹד,‏ דְּחֵה וִכּוּחִים אֱוִילִיִּים וְנִבְעָרִים;‏+ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם גּוֹרְמִים לִמְרִיבוֹת.‏ 24  הֲרֵי עֶבֶד הָאָדוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לָרִיב,‏ אֶלָּא לְהִתְנַהֵג בַּעֲדִינוּת* עִם כָּל אָדָם,‏+ לִהְיוֹת כָּשִׁיר לְלַמֵּד,‏ לִשְׁמֹר עַל אִפּוּק לְנֹכַח יַחַס פּוֹגֵעַ+ 25  וּלְלַמֵּד בַּעֲנָוָה* אֶת הַמִּתְנַגְּדִים.‏+ אוּלַי אֱלֹהִים יְאַפְשֵׁר לָהֶם לְהִתְחָרֵט,‏* וְכָךְ יַגִּיעוּ לִידִיעָה מְדֻיֶּקֶת שֶׁל הָאֱמֶת+ 26  וְיִתְפַּכְּחוּ וְיִמָּלְטוּ מִמַּלְכֹּדֶת הַשָּׂטָן,‏* בַּהֲבִינָם כִּי נִלְכְּדוּ עַל־יָדָיו חַיִּים לְשֵׁם עֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ.‏+

הערות שוליים

מילולית,‏ ”‏אינו מסתבך”‏.‏
או אולי ”‏בפעילויות היומיומיות”‏.‏
או ”‏כושר הבחנה”‏.‏
או ”‏צאצא של”‏.‏
מילולית,‏ ”‏להעיד ביסודיות”‏.‏
או ”‏הורס הוא את המקשיבים”‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
או ”‏בהתחשבות;‏ בטקט”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏לשנות את גישתם”‏.‏
ביוונית,‏ דיאבולוס,‏ מילה שפירושה ”‏משמיץ”‏.‏