יוחנן א׳ 4:1-21
ד אֲהוּבַי, אַל תַּאֲמִינוּ לְכָל מֶסֶר רוּחָנִי,*+ אֶלָּא בַּחֲנוּ אֶת הַמְּסָרִים* אִם מֵאֱלֹהִים הֵם,+ כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ לָעוֹלָם.+
2 בָּזֹאת תֵּדְעוּ שֶׁהַמֶּסֶר הוּא מֵאֵת אֱלֹהִים: כָּל מֶסֶר וּבוֹ הוֹדָאָה שֶׁיֵּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בָּא בַּבָּשָׂר, מֵאֱלֹהִים הוּא.+
3 אֲבָל כָּל מֶסֶר שֶׁאֵין בּוֹ הוֹדָאָה בְּיֵשׁוּעַ, אֵינוֹ מֵאֱלֹהִים.+ בְּנוֹסָף, זֶהוּ הַמֶּסֶר שֶׁל צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ; שְׁמַעְתֶּם כִּי מֶסֶר זֶה יָבוֹא,+ וְכָעֵת הוּא כְּבָר בָּעוֹלָם.+
4 יְלָדַי הַיְּקָרִים, מֵאֱלֹהִים אַתֶּם וְנִצַּחְתֶּם אוֹתָם*+ מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אֲשֶׁר מְאֻחָד אִתְּכֶם+ גָּדוֹל מִזֶּה אֲשֶׁר מְאֻחָד עִם הָעוֹלָם.+
5 הֵם מִן הָעוֹלָם,+ וְלָכֵן הֵם מְדַבְּרִים אֶת הַדְּבָרִים הַנּוֹבְעִים מִן הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם שׁוֹמֵעַ לָהֶם.+
6 אֲנַחְנוּ מֵאֱלֹהִים. הַמַּכִּיר אֶת אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ לָנוּ;+ מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מֵאֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָנוּ.+ כָּךְ אָנוּ מַבְחִינִים בֵּין מֶסֶר הָאֱמֶת לְבֵין מֶסֶר הָרְמִיָּה.+
7 אֲהוּבַי, הָבָה נַמְשִׁיךְ לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,+ כִּי הָאַהֲבָה מֵאֱלֹהִים הִיא, וְכָל מִי שֶׁאוֹהֵב נוֹלַד מֵאֱלֹהִים וּמַכִּיר אֶת אֱלֹהִים.+
8 מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֵינוֹ מַכִּיר אֶת אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה.+
9 בָּזֹאת גִּלָּה לָנוּ אֱלֹהִים אֶת אַהֲבָתוֹ, בָּעֻבְדָּה שֶׁשָּׁלַח אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ*+ אֶל הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ חַיִּים בְּאֶמְצָעוּתוֹ.+
10 זוֹהִי הָאַהֲבָה, לֹא שֶׁאֲנַחְנוּ אָהַבְנוּ אֶת אֱלֹהִים, אֶלָּא שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָנוּ וְשָׁלַח אֶת בְּנוֹ לִהְיוֹת קָרְבַּן רִצּוּי*+ עַל חֲטָאֵינוּ.+
11 אֲהוּבַי, אִם כָּךְ אָהַב אוֹתָנוּ אֱלֹהִים, גַּם אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.+
12 אִישׁ לֹא רָאָה אֶת אֱלֹהִים מֵעוֹלָם.+ אִם אָנוּ מַמְשִׁיכִים לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה, אֱלֹהִים עִמָּנוּ וְאַהֲבָתוֹ נִשְׁלֶמֶת בָּנוּ.+
13 בָּזֹאת אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ מְאֻחָדִים אִתּוֹ וְשֶׁהוּא מְאֻחָד אִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נָתַן לָנוּ אֶת רוּחוֹ.
14 וַאֲנַחְנוּ עַצְמֵנוּ רָאִינוּ וַהֲרֵינוּ מְעִידִים שֶׁהָאָב שָׁלַח אֶת בְּנוֹ כְּמוֹשִׁיעַ הָעוֹלָם.+
15 כָּל הַמּוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא בֶּן אֱלֹהִים,+ אֱלֹהִים מְאֻחָד אִתּוֹ וְהוּא מְאֻחָד עִם אֱלֹהִים.+
16 וַאֲנַחְנוּ הִתְוַדַּעְנוּ לָאַהֲבָה שֶׁאָהַב אוֹתָנוּ אֱלֹהִים וְהֶאֱמַנּוּ בָּהּ.+
אֱלֹהִים הוּא אַהֲבָה,+ וְהַמּוֹסִיף לְהִתְהַלֵּךְ בָּאַהֲבָה מְאֻחָד עִם אֱלֹהִים וֶאֱלֹהִים מְאֻחָד אִתּוֹ.+
17 בְּדֶרֶךְ זוֹ נִשְׁלְמָה בָּנוּ הָאַהֲבָה כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן*+ בְּיוֹם הַדִּין, שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנַחְנוּ כְּמוֹ הַמָּשִׁיחַ.
18 אֵין פַּחַד בָּאַהֲבָה.+ אַדְּרַבָּה, הָאַהֲבָה הַשְּׁלֵמָה מְגָרֶשֶׁת אֶת הַפַּחַד, שֶׁכֵּן הַפַּחַד כּוֹבֵל אוֹתָנוּ. וּמִי שֶׁמְּפַחֵד אֵין אַהֲבָתוֹ שְׁלֵמָה.+
19 אָנוּ אוֹהֲבִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָנוּ תְּחִלָּה.+
20 אִם מִישֶׁהוּ יֹאמַר, ”אֲנִי אוֹהֵב אֶת אֱלֹהִים”, וְהוּא שׂוֹנֵא אֶת אָחִיו, שַׁקְרָן הוּא.+ כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אֶת אָחִיו+ שֶׁאוֹתוֹ הוּא רוֹאֶה אֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת אֱלֹהִים שֶׁאוֹתוֹ אֵין הוּא רוֹאֶה.+
21 וְאֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ קִבַּלְנוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁהָאוֹהֵב אֶת אֱלֹהִים יֹאהַב גַּם אֶת אָחִיו.+
