יוחנן 10:1-42
י ”אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס אֶל מִכְלָא הַצֹּאן דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר, אֶלָּא מְטַפֵּס וְנִכְנָס אֵלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר, גַּנָּב הוּא וְשׁוֹדֵד.+
2 הַנִּכְנָס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רוֹעֵה הַצֹּאן.+
3 שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הַשַּׁעַר,+ וְהַכְּבָשִׂים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ.+ הוּא קוֹרֵא לִכְבָשָׂיו בְּשֵׁם וּמוֹלִיךְ אוֹתָם הַחוּצָה.
4 לְאַחַר שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת כָּל הַשַּׁיָּכִים לוֹ, הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהַכְּבָשִׂים הוֹלְכִים אַחֲרָיו, כִּי הֵם מַכִּירִים אֶת קוֹלוֹ.
5 אַחֲרֵי זָר לֹא יֵלְכוּ, אֶלָּא יִבְרְחוּ מִמֶּנּוּ, כִּי הֵם אֵינָם מַכִּירִים אֶת קוֹלָם שֶׁל זָרִים”.
6 יֵשׁוּעַ הִצִּיג לָהֶם אֶת הַהַקְבָּלָה הַזֹּאת, אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו.
7 לָכֵן הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר: ”אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֲנִי הוּא שַׁעַר הַצֹּאן.+
8 כָּל מִי שֶׁבָּאוּ וְנִסּוּ לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמִי, גַּנָּבִים וְשׁוֹדְדִים הֵם; אֲבָל הַכְּבָשִׂים לֹא הִקְשִׁיבוּ לָהֶם.
9 אֲנִי הַשַּׁעַר; מִי שֶׁיִּכָּנֵס דַּרְכִּי יִוָּשַׁע, וְהוּא יִכָּנֵס וְיֵצֵא וְיִמְצָא מִרְעֶה.+
10 אֵין הַגַּנָּב בָּא אֶלָּא כְּדֵי לִגְנֹב וְלַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד.+ אֲנִי בָּאתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם חַיִּים, וּבְשֶׁפַע.
11 אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב.*+ הָרוֹעֶה הַטּוֹב מוֹסֵר אֶת חַיָּיו* בְּעַד הַצֹּאן.+
12 הַשָּׂכִיר, שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹעֵה צֹאן וְשֶׁהַכְּבָשִׂים אֵינָם שַׁיָּכִים לוֹ, כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַזְּאֵב מִתְקָרֵב, נוֹטֵשׁ אֶת הַכְּבָשִׂים וּבוֹרֵחַ — וְהַזְּאֵב חוֹטֵף וּמְפַזֵּר אוֹתָם —
13 מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׂכִיר וְאֵין הוּא דּוֹאֵג לַצֹּאן.
14 אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב.* אֲנִי מַכִּיר אֶת כְּבָשַׂי וּכְבָשַׂי מַכִּירִים אוֹתִי,+
15 כְּפִי שֶׁהָאָב מַכִּיר אוֹתִי וַאֲנִי מַכִּיר אֶת הָאָב;+ וַאֲנִי מוֹסֵר אֶת חַיַּי* בְּעַד הַצֹּאן.+
16 ”יֵשׁ לִי כְּבָשִׂים אֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵינָם מִן הַמִּכְלָא הַזֶּה;+ עָלַי לֶאֱסֹף גַּם אוֹתָם. הֵם יַקְשִׁיבוּ לְקוֹלִי וְכֻלָּם יִהְיוּ לְעֵדֶר אֶחָד תַּחַת רוֹעֶה אֶחָד.+
17 מִשּׁוּם כָּךְ הָאָב אוֹהֵב אוֹתִי,+ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מוֹסֵר אֶת חַיַּי*+ עַל מְנַת שֶׁאֲקַבֵּל אוֹתָם בַּחֲזָרָה.
18 אִישׁ אֵינוֹ נוֹטֵל אוֹתָם* מִמֶּנִּי, אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹסֵר אוֹתָם מֵרְצוֹנִי הַחָפְשִׁי. יֵשׁ לִי הַסַּמְכוּת לִמְסֹר אוֹתָם וְיֵשׁ לִי הַסַּמְכוּת לְקַבְּלָם בַּחֲזָרָה.+ אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי מֵאֵת אָבִי”.
19 בְּשֶׁל דְּבָרָיו אֵלֶּה שׁוּב הִתְעוֹרְרָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַיְּהוּדִים.+
20 רַבִּים מֵהֶם אָמְרוּ: ”יֵשׁ בּוֹ שֵׁד וְהוּא מְשֻׁגָּע. מַדּוּעַ אַתֶּם מַקְשִׁיבִים לוֹ?”
21 אֲחֵרִים אָמְרוּ: ”לֹא כָּךְ מְדַבֵּר אָדָם אֲחוּז שֵׁד. הַאִם שֵׁד יָכוֹל לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוְּרִים?”
22 בְּאוֹתָהּ עֵת חָגְגוּ בִּירוּשָׁלַיִם אֶת חַג הַחֲנֻכָּה. הָיָה זֶה חֹרֶף,
23 וְיֵשׁוּעַ הִתְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאַכְסַדְרַת שְׁלֹמֹה.+
24 הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”עַד מָתַי תַּחְזִיק אוֹתָנוּ* בְּמֶתַח? אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ אֱמֹר זֹאת בִּמְפֹרָשׁ”.
25 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אָמַרְתִּי לָכֶם, אַךְ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים. הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי הֵם הַמְּעִידִים עָלַי.+
26 אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם כְּבָשַׂי.+
27 כְּבָשַׂי מַקְשִׁיבִים לְקוֹלִי, וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָם וְהֵם הוֹלְכִים אַחֲרַי.+
28 אֲנִי אֶתֵּן לָהֶם חַיֵּי עוֹלָם,+ וְהֵם לֹא יֹאבְדוּ לְעוֹלָם וְאִישׁ לֹא יַחְטֹף אוֹתָם מִיָּדִי.+
29 מָה שֶׁנָּתַן לִי אָבִי גָּדוֹל מִכָּל דָּבָר אַחֵר, וְאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְטֹף אוֹתָם מִיְּדֵי הָאָב.+
30 אֲנִי וְהָאָב אֶחָד* אֲנַחְנוּ”.+
31 שׁוּב הֵרִימוּ הַיְּהוּדִים אֲבָנִים כְּדֵי לִסְקֹל אוֹתוֹ.
32 בִּתְגוּבָה אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”עָשִׂיתִי בְּמִצְוַת הָאָב הַרְבֵּה מַעֲשִׂים טוֹבִים לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם. עַל אֵיזֶה מֵהֶם אַתֶּם רוֹצִים לִסְקֹל אוֹתִי?”
33 הֵשִׁיבוּ לוֹ הַיְּהוּדִים: ”לֹא עַל מַעֲשֶׂה טוֹב נִסְקֹל אוֹתְךָ אֶלָּא עַל גִּדּוּף;*+ שֶׁכֵּן עַל אַף הֱיוֹתְךָ אָדָם אַתָּה מִתְיַמֵּר לִהְיוֹת אֵל”.
34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”הַאִם לֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם, ’אֲנִי אָמַרְתִּי: ”אֱלֹהִים* אַתֶּם”’?+
35 אִם הוּא קָרָא ’אֱלֹהִים’+ לְאֵלֶּה שֶׁאוֹתָם דְּבַר אֱלֹהִים מְגַנֶּה — וְאֶת הַכָּתוּב אִי־אֶפְשָׁר לְבַטֵּל —
36 הַאִם אַתֶּם אוֹמְרִים לִי, לָזֶה אֲשֶׁר הָאָב קִדֵּשׁ וְשָׁלַח אֶל הָעוֹלָם, ’מְגַדֵּף* אַתָּה’ עַל שֶׁאָמַרְתִּי ’בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי’?+
37 אִם אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂי אָבִי, אַל תַּאֲמִינוּ לִי.
38 אֲבָל אִם אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָם, אַף שֶׁאֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי, הַאֲמִינוּ לַמַּעֲשִׂים+ כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ וְגַם תֵּדְעוּ תָּמִיד שֶׁהָאָב מְאֻחָד אִתִּי וַאֲנִי מְאֻחָד עִם הָאָב”.+
39 מִשּׁוּם כָּךְ נִסּוּ שׁוּב לִתְפֹּס אוֹתוֹ, אַךְ הוּא חָמַק מִיָּדָם.
40 הוּא הָלַךְ שׁוּב אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִטְבִּיל יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה,+ וְנִשְׁאַר שָׁם.
41 רַבִּים בָּאוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: ”יוֹחָנָן לֹא עָשָׂה שׁוּם אוֹת, אַךְ כָּל מָה שֶׁאָמַר יוֹחָנָן עַל הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה אֱמֶת”.+
42 וְרַבִּים שָׁם הֶאֱמִינוּ בּוֹ.
