יוחנן 11‏:1‏-57

  • מותו של אלעזר ‏(‏1–16‏)‏

  • ישוע מנחם את מרתא ואת מרים ‏(‏17–37‏)‏

  • ישוע מקים את אלעזר לתחייה ‏(‏38–44‏)‏

  • מזימה להרוג את ישוע ‏(‏45–57‏)‏

יא  אִישׁ אֶחָד,‏ אֶלְעָזָר שְׁמוֹ,‏ נָפַל לְמִשְׁכָּב;‏ הוּא הִתְגּוֹרֵר בְּבֵית עַנְיָה,‏ כְּפָרָן שֶׁל מִרְיָם וְשֶׁל מָרְתָא אֲחוֹתָהּ.‏+  מִרְיָם הִיא שֶׁמָּשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ;‏+ אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה.‏  שָׁלְחוּ אַחְיוֹתָיו לְהוֹדִיעַ לְיֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ רְאֵה!‏ חֲבֵרְךָ הָאָהוּב* חוֹלֶה”‏.‏  שָׁמַע זֹאת יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏מַחֲלָה זוֹ לֹא תִּסְתַּיֵּם בְּמָוֶת אֶלָּא תָּבִיא כָּבוֹד לֶאֱלֹהִים,‏+ כְּדֵי שֶׁבֶּן אֱלֹהִים יְכֻבַּד בְּאֶמְצָעוּתָהּ”‏.‏  יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר.‏  עִם זֹאת,‏ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שֶׁאֶלְעָזָר חוֹלֶה,‏ נִשְׁאַר עוֹד יוֹמַיִם בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה.‏  לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לְתַלְמִידָיו:‏ ”‏בּוֹאוּ נַחְזֹר לִיהוּדָה”‏.‏  אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים:‏ ”‏רַבִּי,‏+ הֲרֵי לֹא מִזְּמַן רָצוּ הָאֲנָשִׁים בִּיהוּדָה לִסְקֹל אוֹתְךָ,‏+ וְעַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?‏”‏  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הֲרֵי יֵשׁ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת שֶׁל אוֹר יוֹם.‏+ הַמִּתְהַלֵּךְ בְּאוֹר הַיּוֹם אֵינוֹ נִתְקָל בְּמִכְשׁוֹל,‏ כִּי הוּא רוֹאֶה אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה.‏ 10  אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל,‏ כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ”‏.‏ 11  אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף:‏ ”‏אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם,‏+ אֲבָל אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם לְהָעִיר אוֹתוֹ”‏.‏ 12  אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ אִם הוּא יָשֵׁן,‏ אֲזַי יַחְלִים”‏.‏ 13  יֵשׁוּעַ לְמַעֲשֶׂה דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ,‏ אַךְ הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לִמְנוּחַת הַשֵּׁנָה.‏ 14  אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ מְפֹרָשׁוֹת:‏ ”‏אֶלְעָזָר מֵת,‏+ 15  וַאֲנִי שָׂמֵחַ בִּשְׁבִילְכֶם שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם,‏ וְזֹאת כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ.‏ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו”‏.‏ 16  תּוֹמָא,‏ שֶׁנִּקְרָא ”‏הַתְּאוֹם”‏,‏ אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים:‏ ”‏נֵלֵךְ גַּם אֲנַחְנוּ,‏ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ”‏.‏+ 17  כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ,‏ נוֹדַע לוֹ שֶׁאֶלְעָזָר כְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים בַּקֶּבֶר.‏ 18  בֵּית עַנְיָה הָיְתָה קְרוֹבָה לִירוּשָׁלַיִם,‏ מֶרְחָק שֶׁל כִּשְׁלוֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים.‏* 19  וִיהוּדִים רַבִּים בָּאוּ לְנַחֵם אֶת מָרְתָא וְאֶת מִרְיָם עַל מוֹת אֲחִיהֶן.‏ 20  מָרְתָא שָׁמְעָה שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא וְיָצְאָה לִקְרָאתוֹ,‏ וְאִלּוּ מִרְיָם+ יָשְׁבָה בַּבַּיִת.‏ 21  אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ לוּ הָיִיתָ פֹּה,‏ אָחִי לֹא הָיָה מֵת.‏ 22  וּבְכָל זֹאת אֲנִי יוֹדַעַת גַּם עַכְשָׁו שֶׁכָּל מָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים,‏ אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ”‏.‏ 23  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אָחִיךְ יָקוּם”‏.‏ 24  אָמְרָה לוֹ מָרְתָא:‏ ”‏אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים+ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן”‏.‏ 25  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים.‏+ הַמְּגַלֶּה אֱמוּנָה בִּי,‏ יָשׁוּב לִחְיוֹת גַּם אִם יָמוּת;‏ 26  וְכָל מִי שֶׁחַי וּמְגַלֶּה אֱמוּנָה בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם.‏+ הַאִם אַתְּ מַאֲמִינָה בָּזֶה?‏”‏ 27  אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏כֵּן,‏ אֲדוֹנִי,‏ אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן אֱלֹהִים,‏ הַבָּא אֶל הָעוֹלָם”‏.‏ 28  לְאַחַר שֶׁאָמְרָה זֹאת,‏ הָלְכָה לִקְרֹא לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ בִּיחִידוּת:‏ ”‏מוֹרֵנוּ+ הִגִּיעַ וְהוּא קוֹרֵא לָךְ”‏.‏ 29  כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה זֹאת,‏ קָמָה מַהֵר וְהָלְכָה אֵלָיו.‏ 30  יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס אֶל הַכְּפָר,‏ אֶלָּא הָיָה עֲדַיִן בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ פָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא.‏ 31  הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ עִם מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ,‏ כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ קָמָה מַהֵר וְיוֹצֵאת הַחוּצָה,‏ הָלְכוּ בְּעִקְבוֹתֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא בְּדַרְכָּהּ אֶל הַקֶּבֶר+ לִבְכּוֹת שָׁם.‏ 32  כְּשֶׁהִגִּיעָה מִרְיָם אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה יֵשׁוּעַ וְרָאֲתָה אוֹתוֹ,‏ נָפְלָה לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ לוּ הָיִיתָ פֹּה,‏ אָחִי לֹא הָיָה מֵת”‏.‏ 33  כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ בּוֹכָה וְאֶת הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם,‏ נֶאֱנַח יֵשׁוּעַ מֵעֹמֶק לִבּוֹ* וְנִסְעֲרָה רוּחוֹ.‏ 34  שָׁאַל אוֹתָם:‏ ”‏אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?‏”‏ הֵשִׁיבוּ לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנֵנוּ,‏ בּוֹא וּרְאֵה”‏.‏ 35  דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו שֶׁל יֵשׁוּעַ.‏+ 36  אָמְרוּ הַיְּהוּדִים בִּתְגוּבָה:‏ ”‏רְאוּ כַּמָּה אָהַב* אוֹתוֹ”‏!‏ 37  אֶלָּא שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם אָמְרוּ:‏ ”‏הַאִם זֶה שֶׁפָּקַח אֶת עֵינֵי הָעִוֵּר+ לֹא יָכוֹל הָיָה לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה?‏”‏ 38  יֵשׁוּעַ נֶאֱנַח שׁוּב עֲמֻקּוֹת וּבָא אֶל הַקֶּבֶר.‏ הָיְתָה זוֹ לְמַעֲשֶׂה מְעָרָה שֶׁאֶבֶן חָסְמָה אֶת פִּתְחָהּ.‏ 39  אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן”‏.‏ אָמְרָה לוֹ מָרְתָא,‏ אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ גּוּפָתוֹ וַדַּאי כְּבָר מַעֲלָה רֵיחַ,‏ כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים”‏.‏ 40  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד אֱלֹהִים?‏”‏+ 41  הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן.‏ אָז נָשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה+ וְאָמַר:‏ ”‏אָבִי,‏ אֲנִי מוֹדֶה לְךָ שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אוֹתִי.‏ 42  אָמְנָם אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אוֹתִי;‏ אַךְ לְמַעַן הֶהָמוֹן הָעוֹמֵד מִסָּבִיב דִּבַּרְתִּי,‏ כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ שֶׁאַתָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתִי”‏.‏+ 43  לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:‏ ”‏אֶלְעָזָר,‏ צֵא הַחוּצָה!‏”‏+ 44  הָאִישׁ שֶׁהָיָה מֵת יָצָא כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּבַד.‏ אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הַתִּירוּ אוֹתוֹ וּתְנוּ לוֹ לָלֶכֶת”‏.‏ 45  רַבִּים מִן הַיְּהוּדִים שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם וְרָאוּ מָה עָשָׂה הֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בּוֹ,‏+ 46  אַךְ חֶלְקָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מָה עָשָׂה יֵשׁוּעַ.‏ 47  כִּנְּסוּ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין וְאָמְרוּ:‏ ”‏מָה נַעֲשֶׂה?‏ הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים.‏+ 48  אִם נָנִיחַ לוֹ לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ,‏ כֻּלָּם יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיִקְּחוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ* וְאֶת אֻמָּתֵנוּ”‏.‏ 49  אֶחָד מֵהֶם,‏ קַיָּפָא+ שְׁמוֹ,‏ שֶׁהָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה,‏ אָמַר לָהֶם:‏ ”‏אֵינְכֶם יוֹדְעִים דָּבָר,‏ 50  וְאַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁמּוּטָב לָכֶם שֶׁאִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם בִּמְקוֹם שֶׁתֹּאבַד הָאֻמָּה כֻּלָּהּ”‏.‏ 51  אוּלָם לֹא מִטַּעַם עַצְמוֹ אָמַר זֹאת;‏ אֶלָּא בְּשֶׁל הֱיוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִבָּא שֶׁיֵּשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה,‏ 52  וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה,‏ אֶלָּא גַּם כְּדֵי לְאַחֵד אֶת יַלְדֵי אֱלֹהִים הַפְּזוּרִים.‏ 53  מֵאוֹתוֹ יוֹם הֵחֵלּוּ לְהִתְיַעֵץ בֵּינֵיהֶם אֵיךְ לְהָרְגוֹ.‏ 54  לָכֵן יֵשׁוּעַ חָדַל לְהִתְהַלֵּךְ בַּגָּלוּי בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים וְהָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר הַסָּמוּךְ לַמִּדְבָּר,‏ לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם,‏+ וְשָׁם נִשְׁאַר עִם תַּלְמִידָיו.‏ 55  בְּהִתְקָרֵב הַפֶּסַח,‏+ מֵחַגֵּי הַיְּהוּדִים,‏ עָלוּ רַבִּים מֵרַחֲבֵי הָאָרֶץ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר.‏ 56  הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ,‏ וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה:‏ ”‏מָה דַּעְתְּךָ?‏ הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא יָבוֹא לַחַג?‏”‏ 57  אַךְ הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים וְהַפְּרוּשִׁים צִוּוּ שֶׁכָּל הַיּוֹדֵעַ הֵיכָן יֵשׁוּעַ,‏ חַיָּב לְדַוֵּחַ עַל כָּךְ,‏ וְזֹאת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִתְפֹּס* אוֹתוֹ.‏

הערות שוליים

ביוונית,‏ פילאו.‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏
מילולית,‏ ”‏בערך 15 סטדיות”‏.‏ ראה נספח ב14‏.‏
מילולית,‏ ”‏ברוח”‏.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏
כלומר,‏ בית המקדש.‏
או ”‏לעצור;‏ לאסור”‏.‏