יוחנן 12‏:1‏-50

  • מרים יוצקת שמן על רגלי ישוע ‏(‏1–11‏)‏

  • כניסת הניצחון של ישוע ‏(‏12–19‏)‏

  • ישוע מנבא את מותו ‏(‏20–37‏)‏

  • חוסר אמונתם של היהודים מגשים נבואה ‏(‏38–43‏)‏

  • ישוע בא להושיע את העולם ‏(‏44–50‏)‏

יב  שִׁשָּׁה יָמִים לִפְנֵי הַפֶּסַח הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ לְבֵית עַנְיָה,‏ מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל אֶלְעָזָר,‏+ אֲשֶׁר אוֹתוֹ הֵקִים יֵשׁוּעַ מִן הַמֵּתִים.‏  שָׁם עָרְכוּ לוֹ סְעוּדַת עֶרֶב,‏ וּמָרְתָא שֵׁרְתָה אוֹתָם.‏+ בֵּין הַסּוֹעֲדִים* אִתּוֹ הָיָה אֶלְעָזָר.‏  אָז לָקְחָה מִרְיָם שֶׁמֶן בֹּשֶׂם יָקָר מְאוֹד,‏ עָשׂוּי נֵרְדְּ טָהוֹר,‏ שֶׁשָּׁקַל כִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת גְּרָם,‏* מָשְׁחָה אֶת רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ.‏ הַבַּיִת הִתְמַלֵּא בְּנִיחוֹחַ שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם.‏+  אָמַר יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת,‏+ אֶחָד מִתַּלְמִידָיו,‏ אֲשֶׁר עָמַד לִמְסֹר אוֹתוֹ:‏  ‏”‏מַדּוּעַ לֹא נִמְכַּר שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם הַזֶּה בִּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר?‏* אֶת הַכֶּסֶף אֶפְשָׁר הָיָה לָתֵת לָעֲנִיִּים”‏.‏  אַךְ הוּא אָמַר זֹאת לֹא מִדַּאֲגָתוֹ לָעֲנִיִּים אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיָה גַּנָּב;‏ הַקֻּפָּה הָיְתָה אֶצְלוֹ,‏ וְהוּא הָיָה גּוֹנֵב אֶת הַכֶּסֶף שֶׁשָּׂמוּ בָּהּ.‏  אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הָנַח לָהּ,‏ כְּדֵי שֶׁתְּקַיֵּם אֶת הַמִּנְהָג הַזֶּה לִקְרַאת יוֹם קְבוּרָתִי.‏+  הֲרֵי הָעֲנִיִּים תָּמִיד אִתְּכֶם,‏+ אֲבָל אֲנִי לֹא תָּמִיד אֶהְיֶה אִתְּכֶם”‏.‏+  בֵּינְתַיִם שָׁמְעוּ הֲמוֹנֵי יְהוּדִים שֶׁיֵּשׁוּעַ שָׁם,‏ וְהֵם בָּאוּ לֹא רַק בִּגְלַל יֵשׁוּעַ אֶלָּא גַּם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אֶלְעָזָר אֲשֶׁר אוֹתוֹ הֵקִים מִן הַמֵּתִים.‏+ 10  אָז הִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם הַכֹּהֲנִים הָרָאשִׁיִּים אֵיךְ לַהֲרֹג גַּם אֶת אֶלְעָזָר,‏ 11  כִּי בִּגְלָלוֹ הָלְכוּ לְשָׁם יְהוּדִים רַבִּים וְהֵחֵלּוּ לְהַאֲמִין בְּיֵשׁוּעַ.‏+ 12  לְמָחֳרָת שָׁמְעוּ הֲמוֹנֵי הָעָם שֶׁבָּאוּ לַחַג כִּי יֵשׁוּעַ הָיָה בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלַיִם.‏ 13  הֵם לָקְחוּ כַּפּוֹת תְּמָרִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ,‏ וְאָז קָרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל:‏ ”‏הוֹשַׁע נָא!‏ בָּרוּךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה!‏”‏*+ 14  יֵשׁוּעַ מָצָא עַיִר וְיָשַׁב עָלָיו,‏+ כַּכָּתוּב:‏ 15  ‏”‏אַל תִּפְחֲדִי,‏ בַּת צִיּוֹן.‏ הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא רָכוּב עַל עַיִר”‏.‏+ 16  בַּתְּחִלָּה לֹא הֵבִינוּ תַּלְמִידָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ אַךְ לְאַחַר שֶׁזָּכָה יֵשׁוּעַ בְּתִפְאַרְתּוֹ+ נִזְכְּרוּ שֶׁזֶּה מָה שֶׁנִּכְתַּב עָלָיו וְשֶׁכָּךְ עָשׂוּ לוֹ.‏+ 17  הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁקָּרָא לְאֶלְעָזָר לָצֵאת מִן הַקֶּבֶר+ וֶהֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים הוֹסִיפוּ לְהָעִיד עָלָיו.‏+ 18  גַּם מִסִּבָּה זוֹ יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ הֲמוֹן הָעָם,‏ שֶׁכֵּן שָׁמְעוּ כִּי עָשָׂה אֶת הָאוֹת הַזֶּה.‏ 19  אָמְרוּ הַפְּרוּשִׁים זֶה לָזֶה:‏ ”‏אַתֶּם רוֹאִים,‏ כָּל מַאֲמַצֵּינוּ כָּשְׁלוּ.‏ הִנֵּה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נוֹהֶה אַחֲרָיו”‏.‏+ 20  בֵּין הָעוֹלִים לַחְגֹּג אֶת הַחַג הָיוּ גַּם יְוָנִים.‏ 21  הֵם נִגְּשׁוּ אֶל פִילִיפּוֹס,‏+ שֶׁהָיָה מִבֵּית צַיְדָא שֶׁבַּגָּלִיל,‏ וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת יֵשׁוּעַ”‏.‏ 22  הָלַךְ פִילִיפּוֹס וְאָמַר זֹאת לְאַנְדְּרֵי,‏ וְאַנְדְּרֵי וּפִילִיפּוֹס הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ.‏ 23  הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁבָּהּ יְפֹאַר בֶּן הָאָדָם.‏+ 24  אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ אִם גַּרְגִּיר חִטָּה לֹא יִפֹּל עַל הָאֲדָמָה וְיָמוּת,‏ הוּא יִשָּׁאֵר גַּרְגִּיר בּוֹדֵד;‏ אַךְ אִם יָמוּת,‏+ יַעֲשֶׂה פְּרִי רַב.‏ 25  הָאוֹהֵב* אֶת חַיָּיו* יְאַבֵּד אוֹתָם,‏ אַךְ הַשּׂוֹנֵא אֶת חַיָּיו*+ בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁמֹר אוֹתָם לְחַיֵּי עוֹלָם.‏+ 26  הָרוֹצֶה לְשָׁרֵת אוֹתִי שֶׁיֵּלֵךְ אַחֲרַי,‏ וְהֵיכָן שֶׁאֶהְיֶה,‏ שָׁם יִהְיֶה גַּם מְשָׁרְתִי.‏+ וּמִי שֶׁיְּשָׁרֵת אוֹתִי,‏ הָאָב יְכַבֵּד אוֹתוֹ.‏ 27  כָּעֵת אֲנִי נִסְעָר,‏*+ וּמָה אֹמַר?‏ אָבִי,‏ הַצִּילֵנִי מִן הַשָּׁעָה הַזֹּאת.‏+ אַךְ לְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי לַשָּׁעָה הַזֹּאת.‏ 28  אָבִי,‏ פָּאֵר אֶת שִׁמְךָ!‏”‏ אָז יָצָא קוֹל+ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר:‏ ”‏פֵּאַרְתִּי וְשׁוּב אֲפָאֵר”‏.‏+ 29  אֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן שֶׁעָמְדוּ בְּקִרְבַת מָקוֹם וְשָׁמְעוּ זֹאת אָמְרוּ שֶׁהָיָה זֶה רַעַם.‏ אֲחֵרִים אָמְרוּ:‏ ”‏מַלְאָךְ דִּבֵּר אֵלָיו”‏.‏ 30  בִּתְגוּבָה אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”‏לֹא לְמַעֲנִי הָיָה הַקּוֹל הַזֶּה אֶלָּא לְמַעַנְכֶם.‏ 31  כָּעֵת נִשְׁפָּט הָעוֹלָם הַזֶּה,‏ וְשַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה+ יְגֹרַשׁ.‏+ 32  וַאֲנִי,‏ לְאַחַר שֶׁאוּרַם מִן הָאָרֶץ,‏+ אֶמְשֹׁךְ אֵלַי אֲנָשִׁים מִכָּל הַסּוּגִים”‏.‏ 33  לְמַעֲשֶׂה,‏ הוּא אָמַר זֹאת בִּרְמִיזָה עַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ עָמַד לָמוּת.‏+ 34  אָמְרוּ לוֹ הַהֲמוֹנִים:‏ ”‏שָׁמַעְנוּ מִן הַתּוֹרָה שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִשָּׁאֵר לְעוֹלָם.‏+ אֵיךְ זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁבֶּן הָאָדָם יוּרַם?‏+ מִיהוּ בֶּן הָאָדָם הַזֶּה?‏”‏ 35  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הָאוֹר יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם עוֹד זְמַן קָצָר בִּלְבַד.‏ הִתְהַלְּכוּ כָּל עוֹד הָאוֹר אִתְּכֶם,‏ פֶּן יִגְבַּר עֲלֵיכֶם הַחֹשֶׁךְ.‏ הַמִּתְהַלֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הוּא הוֹלֵךְ.‏+ 36  כָּל עוֹד הָאוֹר אִתְּכֶם,‏ גַּלּוּ אֱמוּנָה בָּאוֹר כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ לִבְנֵי הָאוֹר”‏.‏+ לְאַחַר שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ הָלַךְ וְהִסְתַּתֵּר מֵהֶם.‏ 37  אַף שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹת רַבִּים מְאוֹד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם,‏ הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ,‏ 38  וְכָךְ הִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֲשֶׁר אָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה,‏* מִי הֶאֱמִין לְמָה שֶׁהִשְׁמַעְנוּ?‏*+ וּזְרוֹעַ יְהֹוָה* לְמִי נִגְלְתָה?‏”‏+ 39  וּכְפִי שֶׁעוֹד אָמַר יְשַׁעְיָהוּ,‏ הֵם לֹא יָכְלוּ לְהַאֲמִין כִּי 40  ‏”‏אֶת עֵינֵיהֶם עִוֵּר וְאֶת לִבָּם הִקְשָׁה,‏ לְמַעַן לֹא יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא יָבִינוּ בִּלְבָבָם וְלֹא יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם וַאֲנִי לֹא אֲרַפֵּא אוֹתָם”‏.‏+ 41  יְשַׁעְיָהוּ אָמַר זֹאת כִּי רָאָה אֶת כְּבוֹדוֹ,‏ וְעָלָיו דִּבֵּר.‏+ 42  עִם זֹאת,‏ רַבִּים מִמַּנְהִיגֵי הָעָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ,‏+ אַךְ לֹא הִצְהִירוּ עַל כָּךְ בְּגָלוּי בִּגְלַל הַפְּרוּשִׁים,‏ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיְּגֹרְשׁוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת;‏+ 43  שֶׁכֵּן אָהֲבוּ לְקַבֵּל כָּבוֹד מֵאֵת בְּנֵי אָדָם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מֵאֵת אֱלֹהִים.‏+ 44  אוּלָם יֵשׁוּעַ קָרָא וְאָמַר:‏ ”‏הַמַּאֲמִין בִּי,‏ לֹא רַק בִּי הוּא מַאֲמִין אֶלָּא גַּם בְּשׁוֹלְחִי;‏+ 45  וְהָרוֹאֶה אוֹתִי רוֹאֶה גַּם אֶת שׁוֹלְחִי.‏+ 46  בָּאתִי אֶל הָעוֹלָם כְּאוֹר+ כְּדֵי שֶׁכָּל הַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִשָּׁאֵר בַּחֹשֶׁךְ.‏+ 47  אַךְ מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָם,‏ אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אוֹתוֹ;‏ שֶׁהֲרֵי לֹא בָּאתִי לִשְׁפֹּט אֶת הָעוֹלָם כִּי אִם לְהוֹשִׁיעוֹ.‏+ 48  הַדּוֹחֶה אוֹתִי וְאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי,‏ יֵשׁ מִי שֶׁיִּשְׁפֹּט אוֹתוֹ — הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי הֵם שֶׁיִּשְׁפְּטוּ אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.‏ 49  הֲרֵי לֹא דִּבַּרְתִּי עַל דַּעַת עַצְמִי,‏ אֶלָּא הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הוּא שֶׁצִּוָּה עָלַי מָה לוֹמַר וּמָה לְדַבֵּר.‏+ 50  וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּצְוָתוֹ מוֹבִילָה לְחַיֵּי עוֹלָם.‏+ לָכֵן אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר,‏ אוֹמֵר אֲנִי כְּפִי שֶׁאָמַר לִי אוֹתָם הָאָב”‏.‏+

הערות שוליים

או ”‏המסיבים”‏.‏
מילולית,‏ ”‏ליטרה”‏.‏ מדובר בליטרה (‏ליברה)‏ רומית,‏ יחידת משקל שהייתה שווה בערך ל־327 גרם.‏ ראה נספח ב14‏.‏
ראה נספח ב14‏.‏
ראה נספח א5‏.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏
או ”‏נפשי נסערת”‏.‏
או ”‏לשמועתנו?‏”‏
ראה נספח א5‏.‏
ראה נספח א5‏.‏