יוחנן 13‏:1‏-38

  • ישוע רוחץ את רגלי תלמידיו ‏(‏1–20‏)‏

  • ישוע מציין שיהודה איש קריות ימסור אותו ‏(‏21–30‏)‏

  • מצווה חדשה ‏(‏31–35‏)‏

    • ‏”‏אם תהיה אהבה ביניכם”‏ ‏(‏35‏)‏

  • ישוע חוזה שפטרוס יתכחש לו ‏(‏36–38‏)‏

יג  יֵשׁוּעַ יָדַע לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ+ לַעֲזֹב אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְלָלֶכֶת אֶל הָאָב.‏+ וְהוֹאִיל וְאָהַב אֶת הַשַּׁיָּכִים לוֹ בָּעוֹלָם,‏ אָהַב אוֹתָם עַד תֹּם.‏+  בְּאוֹתָהּ עֵת כְּבָר טָמַן הַשָּׂטָן* בְּלִבּוֹ שֶׁל יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת,‏+ בֶּן שִׁמְעוֹן,‏ אֶת הָרַעְיוֹן לִמְסֹר אֶת יֵשׁוּעַ.‏+ בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל סְעוּדַת הָעֶרֶב,‏  יֵשׁוּעַ,‏ בְּיָדְעוֹ שֶׁאָבִיו נָתַן אֶת הַכֹּל בְּיָדָיו וְשֶׁהוּא בָּא מֵאֵת אֱלֹהִים וְהוֹלֵךְ אֶל אֱלֹהִים,‏+  קָם מִן הַסְּעוּדָה וּפָשַׁט אֶת בִּגְדּוֹ הָעֶלְיוֹן,‏ וְאָז נָטַל מַגֶּבֶת וְקָשַׁר אוֹתָהּ לְמָתְנָיו.‏*+  אַחַר כָּךְ יָצַק מַיִם בִּקְעָרָה וְהֵחֵל לִרְחֹץ אֶת רַגְלֵי הַתַּלְמִידִים וּלְנַגְּבָן בַּמַּגֶּבֶת שֶׁהָיָה חָגוּר בָּהּ.‏  כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס,‏ הוּא אָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אַתָּה רוֹחֵץ אֶת רַגְלַי?‏”‏  הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵינְךָ מֵבִין כָּעֵת,‏ אֲבָל אַחֲרֵי כֵן תָּבִין”‏.‏  אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס:‏ ”‏בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא תִּרְחַץ אֶת רַגְלַי”‏.‏ הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אִם לֹא אֶרְחַץ אוֹתְךָ+ אֵין לְךָ חֵלֶק אִתִּי”‏.‏  אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ רְחַץ לֹא רַק אֶת רַגְלַי אֶלָּא גַּם אֶת יָדַי וְאֶת רֹאשִׁי”‏.‏ 10  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מִי שֶׁרָחוּץ,‏ נָקִי הוּא לַחֲלוּטִין וְצָרִיךְ לִרְחֹץ רַק אֶת רַגְלָיו.‏ וְאַתֶּם נְקִיִּים,‏ אַךְ לֹא כֻּלְּכֶם”‏.‏ 11  הוּא יָדַע מִי יַסְגִּיר אוֹתוֹ,‏+ וְלָכֵן אָמַר:‏ ”‏לֹא כֻּלְּכֶם נְקִיִּים”‏.‏ 12  לְאַחַר שֶׁרָחַץ אֶת רַגְלֵיהֶם,‏ לָבַשׁ אֶת בִּגְדּוֹ הָעֶלְיוֹן וְהֵסֵב שׁוּב לַשֻּׁלְחָן.‏ שָׁאַל אוֹתָם:‏ ”‏הַאִם אַתֶּם מְבִינִים אֶת מָה שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם?‏ 13  אַתֶּם קוֹרְאִים לִי ’‏מוֹרֶה’‏ וְ’‏אָדוֹן’‏,‏ וּבְצֶדֶק,‏ כִּי אֲנִי אָכֵן כָּךְ.‏+ 14  לָכֵן אִם אֲנִי,‏ הָאָדוֹן וְהַמּוֹרֶה,‏ רָחַצְתִּי אֶת רַגְלֵיכֶם,‏+ גַּם אַתֶּם צְרִיכִים* לִרְחֹץ זֶה אֶת רַגְלֵי זֶה;‏+ 15  שֶׁכֵּן מוֹפֵת נָתַתִּי לָכֶם כְּדֵי שֶׁגַּם אַתֶּם תַּעֲשׂוּ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם.‏+ 16  אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ עֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנוֹ וְשָׁלִיחַ אֵינוֹ גָּדוֹל מִשּׁוֹלְחוֹ.‏ 17  אִם אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ אַשְׁרֵיכֶם אִם תַּעֲשׂוּ אוֹתָם.‏+ 18  אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל כֻּלְּכֶם;‏ אֲנִי מַכִּיר אֶת אֵלֶּה שֶׁאוֹתָם בָּחַרְתִּי.‏ אַךְ כָּךְ הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב:‏+ ’‏אוֹכֵל לַחְמִי הֵרִים אֶת עֲקֵבוֹ נֶגְדִּי’‏.‏*+ 19  מֵעַתָּה אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם זֹאת בְּטֶרֶם יִקְרֶה הַדָּבָר,‏ כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יִקְרֶה תַּאֲמִינוּ שֶׁאֲנִי הוּא.‏+ 20  אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ הַמְּקַבֵּל אֶת מִי שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ מְקַבֵּל גַּם אוֹתִי,‏+ וְהַמְּקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל גַּם אֶת שׁוֹלְחִי”‏.‏+ 21  לְאַחַר שֶׁאָמַר יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִסְעֲרָה רוּחוֹ,‏ וְהוּא הֵעִיד וְאָמַר:‏ ”‏אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ אֶחָד מִכֶּם יִמְסֹר אוֹתִי”‏.‏+ 22  הִבִּיטוּ הַתַּלְמִידִים זֶה בָּזֶה כְּשֶׁהֵם תּוֹהִים עַל מִי דִּבֵּר.‏+ 23  אַחַד הַתַּלְמִידִים,‏ אֲשֶׁר הָיָה אָהוּב עַל יֵשׁוּעַ,‏+ יָשַׁב לְיַד* יֵשׁוּעַ.‏ 24  לָכֵן שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס סִמֵּן בְּרֹאשׁוֹ לְעֶבְרוֹ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הַגֵּד לָנוּ עַל מִי הוּא מְדַבֵּר”‏.‏ 25  נִשְׁעַן הַתַּלְמִיד לְאָחוֹר אֶל חֵיק יֵשׁוּעַ וְשָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ מִי זֶה?‏”‏+ 26  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ:‏ ”‏זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶתֵּן לוֹ אֶת פִּסַּת הַלֶּחֶם* שֶׁאֶטְבֹּל”‏.‏+ הוּא טָבַל אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן אוֹתוֹ לִיהוּדָה,‏ בְּנוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת.‏ 27  לְאַחַר שֶׁלָּקַח יְהוּדָה אֶת הַלֶּחֶם נִכְנַס בּוֹ הַשָּׂטָן.‏+ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֶת מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה,‏ עֲשֵׂה מַהֵר”‏.‏ 28  אוּלָם אִישׁ מִן הַמְּסֻבִּים לֹא יָדַע מַדּוּעַ אָמַר לוֹ זֹאת.‏ 29  לְמַעֲשֶׂה,‏ הוֹאִיל וְהַקֻּפָּה הָיְתָה אֵצֶל יְהוּדָה+ הָיוּ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ אָמַר לוֹ,‏ ”‏קְנֵה אֶת מָה שֶׁנָּחוּץ לָנוּ לַחַג”‏,‏ אוֹ שֶׁעָלָיו לָתֵת מַשֶּׁהוּ לָעֲנִיִּים.‏ 30  לָכֵן אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַלֶּחֶם יָצָא מִיָּד.‏ הָיָה זֶה בַּלַּיְלָה.‏+ 31  וּבְכֵן,‏ לְאַחַר צֵאתוֹ אָמַר יֵשׁוּעַ:‏ ”‏כָּעֵת מְפֹאָר בֶּן הָאָדָם,‏+ וֶאֱלֹהִים מְפֹאָר בְּאֶמְצָעוּתוֹ.‏ 32  אֱלֹהִים עַצְמוֹ יְפָאֵר אוֹתוֹ,‏+ וִיפָאֵר אוֹתוֹ בִּמְהֵרָה.‏ 33  יְלָדַי הַיְּקָרִים,‏ אֶהְיֶה אִתְּכֶם עוֹד זְמַן קָצָר בִּלְבַד.‏ אַתֶּם תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי,‏ אַךְ כָּעֵת אֲנִי אוֹמֵר גַּם לָכֶם אֶת מָה שֶׁאָמַרְתִּי לַיְּהוּדִים:‏ ’‏אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא’‏.‏+ 34  מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם:‏ אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה;‏ עֲלֵיכֶם לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה+ כְּפִי שֶׁאֲנִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם.‏+ 35  בָּזֹאת יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁתַּלְמִידַי אַתֶּם — אִם תִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם”‏.‏+ 36  שָׁאַל אוֹתוֹ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?‏”‏ הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְךָ יָכוֹל לָלֶכֶת אַחֲרַי עַכְשָׁו,‏ אֲבָל אַחֲרֵי כֵן תֵּלֵךְ”‏.‏+ 37  אָמַר לוֹ פֶּטְרוֹס:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ מַדּוּעַ אֵינֶנִּי יָכוֹל לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ עַכְשָׁו?‏ אֶת חַיַּי* אֶמְסֹר לְמַעַנְךָ”‏.‏+ 38  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֶת חַיֶּיךָ* תִּמְסֹר לְמַעֲנִי?‏ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,‏ תַּרְנְגוֹל לֹא יִקְרָא עַד אֲשֶׁר תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים”‏.‏+

הערות שוליים

ביוונית,‏ דיאבולוס,‏ מילה שפירושה ”‏משמיץ”‏.‏
או ”‏וחגר את עצמו”‏.‏
או ”‏חייבים”‏.‏
או ”‏פנה נגדי”‏.‏
מילולית,‏ ”‏הסב בחיקו של”‏.‏
כלומר,‏ מצה.‏
או ”‏נפשי”‏.‏
או ”‏נפשך”‏.‏