יוחנן 20‏:1‏-31

  • הקבר הריק ‏(‏1–10‏)‏

  • ישוע נראה למרים המגדלית ‏(‏11–18‏)‏

  • ישוע נראה לתלמידיו ‏(‏19–23‏)‏

  • תומא מפקפק אך מאוחר יותר משתכנע ‏(‏24–29‏)‏

  • מטרתה של מגילה זו ‏(‏30,‏ 31‏)‏

כ  מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר,‏ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ,‏ כְּשֶׁעוֹד הָיָה חֹשֶׁךְ,‏ בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית אֶל הַקֶּבֶר+ וְרָאֲתָה שֶׁהָאֶבֶן כְּבָר הוּסְרָה מִן הַקֶּבֶר.‏+  הִיא רָצָה וּבָאָה אֶל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְאֶל הַתַּלְמִיד הָאַחֵר,‏ זֶה הָאָהוּב* עַל יֵשׁוּעַ,‏+ וְאָמְרָה לָהֶם:‏ ”‏לָקְחוּ אֶת הָאָדוֹן מִן הַקֶּבֶר,‏+ וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעוֹת הֵיכָן הִנִּיחוּ אוֹתוֹ”‏.‏  אָז יָצְאוּ פֶּטְרוֹס וְהַתַּלְמִיד הָאַחֵר אֶל הַקֶּבֶר.‏  שְׁנֵיהֶם הֵחֵלּוּ לָרוּץ,‏ אֲבָל הַתַּלְמִיד הָאַחֵר רָץ מַהֵר יוֹתֵר מִפֶּטְרוֹס וְהִגִּיעַ רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר.‏  הוּא הִתְכּוֹפֵף וְהִבִּיט פְּנִימָה וְרָאָה אֶת תַּכְרִיכֵי הַפִּשְׁתָּן מֻנָּחִים שָׁם,‏+ אַךְ לֹא נִכְנַס אֶל הַקֶּבֶר.‏  שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס הִגִּיעַ אַחֲרָיו,‏ נִכְנַס אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר וְרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים מֻנָּחִים שָׁם.‏  הַבַּד שֶׁהָיָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ לֹא הָיָה עִם שְׁאַר הַתַּכְרִיכִים,‏ אֶלָּא הָיָה מֻנָּח מְגֻלְגָּל בְּמָקוֹם אַחֵר.‏  אָז נִכְנַס גַּם הַתַּלְמִיד הָאַחֵר,‏ זֶה שֶׁהִגִּיעַ רִאשׁוֹן אֶל הַקֶּבֶר,‏ וְרָאָה וְהֶאֱמִין.‏  אֶלָּא שֶׁהֵם עֲדַיִן לֹא הֵבִינוּ אֶת הַכָּתוּב שֶׁלְּפִיו הָיָה עָלָיו לָקוּם מִן הַמֵּתִים.‏+ 10  אָז חָזְרוּ הַתַּלְמִידִים לְבָתֵּיהֶם.‏ 11  אוּלָם מִרְיָם נִשְׁאֲרָה שָׁם וְעָמְדָה בּוֹכִיָּה מִחוּץ לַקֶּבֶר.‏ בְּעוֹדָהּ בּוֹכָה הִתְכּוֹפְפָה כְּדֵי לְהַבִּיט אֶל תּוֹךְ הַקֶּבֶר 12  וְרָאֲתָה שְׁנֵי מַלְאָכִים+ לְבוּשִׁים לָבָן יוֹשְׁבִים בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיְתָה מֻנַּחַת גּוּפָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ;‏ הָאֶחָד יָשַׁב הֵיכָן שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ,‏ וְהַשֵּׁנִי הֵיכָן שֶׁהָיוּ רַגְלָיו.‏ 13  שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ:‏ ”‏אִשָּׁה,‏ לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?‏”‏ הֵשִׁיבָה לָהֶם:‏ ”‏לָקְחוּ אֶת אֲדוֹנִי וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הִנִּיחוּ אוֹתוֹ”‏.‏ 14  אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הִסְתּוֹבְבָה לְאָחוֹר וְרָאֲתָה אֶת יֵשׁוּעַ עוֹמֵד שָׁם,‏ אַךְ לֹא יָדְעָה שֶׁזֶּה יֵשׁוּעַ.‏+ 15  שָׁאַל אוֹתָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אִשָּׁה,‏ לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?‏ אֶת מִי אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת?‏”‏ הוֹאִיל וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא הַגַּנָּן,‏ אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אִם הֶעֱבַרְתָּ אוֹתוֹ לְמָקוֹם אַחֵר,‏ אֱמֹר לִי הֵיכָן הִנַּחְתָּ אוֹתוֹ,‏ וַאֲנִי אֶקַּח אוֹתוֹ”‏.‏ 16  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מִרְיָם!‏”‏ אָז פָּנְתָה לְעֶבְרוֹ וְאָמְרָה לוֹ בְּעִבְרִית:‏ ”‏רַבּוֹנִי!‏”‏ (‏שֶׁפֵּרוּשׁוֹ,‏ ”‏מוֹרֶה!‏”‏)‏ 17  אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏חִדְלִי לֶאֱחֹז בִּי,‏ כִּי עֲדַיִן לֹא עָלִיתִי אֶל הָאָב.‏ אוּלָם לְכִי אֶל אַחַי+ וְאִמְרִי לָהֶם,‏ ’‏אֲנִי עוֹלֶה אֶל אָבִי+ וַאֲבִיכֶם,‏ אֶל אֱלֹהַי+ וֶאֱלֹהֵיכֶם’‏”‏.‏ 18  בָּאָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּבִשְּׂרָה לַתַּלְמִידִים:‏ ”‏רָאִיתִי אֶת הָאָדוֹן!‏”‏ וְסִפְּרָה לָהֶם אֶת מָה שֶׁאָמַר לָהּ.‏+ 19  לְעֵת עֶרֶב,‏ בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ,‏ הִתְאַסְּפוּ הַתַּלְמִידִים,‏ וְהַדְּלָתוֹת הָיוּ נְעוּלוֹת כֵּיוָן שֶׁפָּחֲדוּ מֵהַיְּהוּדִים.‏ אָז הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏שָׁלוֹם לָכֶם”‏.‏+ 20  לְאַחַר שֶׁאָמַר זֹאת הֶרְאָה לָהֶם אֶת יָדָיו וְאֶת צִדּוֹ,‏+ וְהַתַּלְמִידִים שָׂמְחוּ כִּרְאוֹתָם אֶת הָאָדוֹן.‏+ 21  שׁוּב אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏שָׁלוֹם לָכֶם.‏+ כְּשֵׁם שֶׁהָאָב שָׁלַח אוֹתִי,‏+ גַּם אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם”‏.‏+ 22  אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת נָשַׁף עֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏קַבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.‏+ 23  כָּל מִי שֶׁתִּסְלְחוּ לוֹ עַל חֲטָאָיו,‏ הֵם יִסָּלְחוּ לוֹ;‏ וּלְכָל מִי שֶׁתִּזְקְפוּ אוֹתָם,‏ הֵם יִזָּקְפוּ לוֹ”‏.‏ 24  תּוֹמָא,‏+ אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים עָשָׂר,‏ שֶׁנִּקְרָא ”‏הַתְּאוֹם”‏,‏ לֹא הָיָה אִתָּם כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם יֵשׁוּעַ.‏ 25  אָמְרוּ לוֹ יֶתֶר הַתַּלְמִידִים:‏ ”‏רָאִינוּ אֶת הָאָדוֹן!‏”‏ אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם:‏ ”‏אִם לֹא אֶרְאֶה אֶת סִימָנֵי הַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו וְלֹא אֶגַּע בָּהֶם בְּאֶצְבָּעִי וְלֹא אַנִּיחַ אֶת יָדִי עַל צִדּוֹ,‏+ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא אַאֲמִין בְּכָךְ”‏.‏ 26  כַּעֲבֹר שְׁמוֹנָה יָמִים שׁוּב הָיוּ הַתַּלְמִידִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת,‏ וְתוֹמָא הָיָה אִתָּם.‏ אַף שֶׁהָיוּ הַדְּלָתוֹת נְעוּלוֹת,‏ בָּא יֵשׁוּעַ,‏ עָמַד בֵּינֵיהֶם וְאָמַר:‏ ”‏שָׁלוֹם לָכֶם”‏.‏+ 27  הוּא פָּנָה לְתוֹמָא וְאָמַר:‏ ”‏שִׂים כָּאן אֶת אֶצְבָּעֲךָ וּרְאֵה אֶת יָדַי;‏ הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ וְהַנַּח אוֹתָהּ עַל צִדִּי,‏ וַחֲדַל לְפַקְפֵּק* אֶלָּא הַאֲמֵן”‏.‏ 28  הֵשִׁיב לוֹ תּוֹמָא:‏ ”‏אֲדוֹנִי וֶאֱלֹהַי!‏”‏ 29  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ?‏ אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים”‏.‏ 30  לְמַעֲשֶׂה,‏ יֵשׁוּעַ חוֹלֵל לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו נִסִּים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בִּמְגִלָּה זוֹ.‏+ 31  אֲבָל הַדְּבָרִים שֶׁכֵּן נִכְתְּבוּ,‏ נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ,‏ בֶּן אֱלֹהִים,‏ וּבִזְכוּת אֱמוּנַתְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בְּאֶמְצָעוּת שְׁמוֹ.‏+

הערות שוליים

ביוונית,‏ פילאו.‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏
מילולית,‏ ”‏להיות חסר אמונה”‏.‏