יוחנן 21‏:1‏-25

  • ישוע נראה לתלמידיו ‏(‏1–14‏)‏

  • פטרוס מאשר את אהבתו לישוע ‏(‏15–19‏)‏

    • ‏”‏האכל את כבשיי הקטנים”‏ ‏(‏17‏)‏

  • עתידו של התלמיד האהוב על ישוע ‏(‏20–23‏)‏

  • סיום ‏(‏24,‏ 25‏)‏

כא  לְאַחַר מִכֵּן שׁוּב הוֹפִיעַ יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו.‏ הָיָה זֶה לְיַד יַם טְבֶרְיָה,‏ וְכָךְ הוּא הוֹפִיעַ:‏  שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא (‏שֶׁנִּקְרָא ”‏הַתְּאוֹם”‏)‏+ הָיוּ יַחַד עִם נְתַנְאֵל+ מִקָּנָה שֶׁבַּגָּלִיל,‏ עִם בְּנֵי זַבְדַּי+ וְעִם עוֹד שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו.‏  אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס:‏ ”‏אֲנִי הוֹלֵךְ לָדוּג”‏.‏ אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏אֲנַחְנוּ בָּאִים אִתְּךָ”‏.‏ הֵם הָלְכוּ וְנִכְנְסוּ לַסִּירָה,‏ אַךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה לֹא לָכְדוּ דָּבָר.‏+  עִם שַׁחַר עָמַד יֵשׁוּעַ עַל הַחוֹף,‏ אֲבָל הַתַּלְמִידִים לֹא הֵבִינוּ שֶׁזֶּה יֵשׁוּעַ.‏+  אָז שָׁאַל אוֹתָם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏יְלָדַי,‏ הַאִם יֵשׁ לָכֶם מַשֶּׁהוּ* לֶאֱכֹל?‏”‏ הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ:‏ ”‏לֹא!‏”‏  אָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַשְׁלִיכוּ אֶת הָרֶשֶׁת לְצִדָּהּ הַיְּמָנִי שֶׁל הַסִּירָה וְתִמְצְאוּ דָּגִים”‏.‏ הֵם הִשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ וְלֹא יָכְלוּ לְהַעֲלוֹתָהּ לְתוֹךְ הַסִּירָה מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה עֲמוּסָה בְּדָגִים.‏+  אָז פָּנָה הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עַל יֵשׁוּעַ+ לְפֶּטְרוֹס וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏זֶה הָאָדוֹן!‏”‏ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס שֶׁזֶּה הָאָדוֹן,‏ לָבַשׁ* אֶת בִּגְדּוֹ הָעֶלְיוֹן,‏ כִּי הָיָה עֵירֹם,‏* וְקָפַץ לַיָּם.‏  יֶתֶר הַתַּלְמִידִים בָּאוּ בַּסִּירָה הַקְּטַנָּה כְּשֶׁהֵם גּוֹרְרִים אֶת הָרֶשֶׁת הַמְּלֵאָה בְּדָגִים,‏ שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ רְחוֹקִים מִן הַחוֹף אֶלָּא כְּמֵאָה מֶטֶר בִּלְבַד.‏*  כַּאֲשֶׁר עָלוּ לַחוֹף רָאוּ מְדוּרַת גֶּחָלִים וְעָלֶיהָ מֻנָּחִים דָּגִים,‏ וְהָיָה שָׁם גַּם לֶחֶם.‏ 10  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הָבִיאוּ כַּמָּה מִן הַדָּגִים שֶׁלְּכַדְתֶּם עַכְשָׁו”‏.‏ 11  נִכְנַס שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס לַסִּירָה וְגָרַר אֶל הַחוֹף אֶת הָרֶשֶׁת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה בְּדָגִים גְּדוֹלִים;‏ לְמַעֲשֶׂה הָיוּ בָּהּ מֵאָה חֲמִשִּׁים וּשְׁלוֹשָׁה דָּגִים,‏ אַךְ לַמְרוֹת מִסְפָּרָם הָרַב לֹא נִקְרְעָה הָרֶשֶׁת.‏ 12  אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏בּוֹאוּ וְאִכְלוּ אֲרוּחַת בֹּקֶר”‏.‏ אִישׁ מֵהַתַּלְמִידִים לֹא הֵעֵז לִשְׁאֹל אוֹתוֹ:‏ ”‏מִי אַתָּה?‏”‏ שֶׁכֵּן יָדְעוּ שֶׁהוּא הָאָדוֹן.‏ 13  לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לָהֶם,‏ וְכֵן גַּם אֶת הַדָּגִים.‏ 14  הָיְתָה זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית+ שֶׁבָּהּ נִרְאָה יֵשׁוּעַ אֶל הַתַּלְמִידִים לְאַחַר שֶׁהוּקַם מִן הַמֵּתִים.‏ 15  אַחֲרֵי שֶׁסִּיְּמוּ אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר,‏ שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס:‏ ”‏שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן,‏ הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת אֵלֶּה?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏כֵּן,‏ אֲדוֹנִי,‏ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב* אוֹתְךָ”‏.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏הַאֲכֵל אֶת טְלָאַי”‏.‏+ 16  שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה:‏ ”‏שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן,‏ הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏כֵּן,‏ אֲדוֹנִי,‏ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב* אוֹתְךָ”‏.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏רְעֵה אֶת כְּבָשַׂי הַקְּטַנִּים”‏.‏+ 17  שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית:‏ ”‏שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן,‏ הַאִם אַתָּה אוֹהֵב* אוֹתִי?‏”‏ הִתְעַצֵּב פֶּטְרוֹס עַל כָּךְ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית:‏ ”‏הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?‏”‏ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ אַתָּה יוֹדֵעַ הַכֹּל;‏ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ”‏.‏ אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הַאֲכֵל אֶת כְּבָשַׂי הַקְּטַנִּים.‏+ 18  אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ,‏ כְּשֶׁהָיִיתָ צָעִיר יוֹתֵר הִתְלַבַּשְׁתָּ וְהָלַכְתָּ לְאָן שֶׁרָצִיתָ.‏ אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּזְדַּקֵּן תּוֹשִׁיט אֶת יָדֶיךָ,‏ וְאָדָם אַחֵר יַלְבִּישׁ אוֹתְךָ וְיִשָּׂא אוֹתְךָ לְאָן שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה”‏.‏ 19  אֶת זֹאת אָמַר בִּרְמִיזָה עַל סוּג הַמָּוֶת הַצָּפוּי לוֹ,‏ מָוֶת אֲשֶׁר בּוֹ יְפָאֵר אֶת אֱלֹהִים.‏ אָז הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת אַחֲרַי”‏.‏+ 20  פֶּטְרוֹס הִסְתּוֹבֵב וְרָאָה שֶׁאַחֲרֵיהֶם הוֹלֵךְ הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עַל יֵשׁוּעַ+ — זֶה שֶׁבְּעֵת סְעוּדַת הָעֶרֶב נִשְׁעַן לְאָחוֹר אֶל חֵיק יֵשׁוּעַ וְשָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ מִיהוּ הַמַּסְגִּיר אוֹתְךָ?‏”‏ 21  כִּרְאוֹתוֹ אוֹתוֹ שָׁאַל פֶּטְרוֹס אֶת יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אֲדוֹנִי,‏ וּמָה אִתּוֹ?‏”‏ 22  אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אִם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר עַד בּוֹאִי,‏ מָה זֶה נוֹגֵעַ לְךָ?‏ אַתָּה הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת אַחֲרַי”‏.‏ 23  עֵקֶב כָּךְ פָּשְׁטָה בֵּין הָאַחִים הַשְּׁמוּעָה שֶׁהַתַּלְמִיד הַזֶּה לֹא יָמוּת.‏ אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא אָמַר לוֹ שֶׁהוּא לֹא יָמוּת,‏ אֶלָּא:‏ ”‏אִם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁהוּא יִשָּׁאֵר עַד בּוֹאִי,‏ מָה זֶה נוֹגֵעַ לְךָ?‏”‏ 24  זֶהוּ הַתַּלְמִיד+ הַמֵּעִיד עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲשֶׁר כָּתַב אוֹתָם,‏ וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁעֵדוּתוֹ אֱמֶת.‏ 25  לְמַעֲשֶׂה,‏ יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ,‏ אֲשֶׁר אִלּוּ נִכְתְּבוּ לִפְרָטֵי פְּרָטִים אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהָעוֹלָם עַצְמוֹ לֹא יָכוֹל הָיָה לְהָכִיל אֶת הַמְּגִלּוֹת הַכְּתוּבוֹת.‏+

הערות שוליים

או ”‏דגים”‏.‏
או ”‏חגר”‏.‏
או ”‏בלבוש דל”‏.‏
מילולית,‏ ”‏כמאתיים אמה”‏.‏ ראה נספח ב14‏.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏
ביוונית,‏ פילאו.‏ לגבי המילה ”‏אוהב”‏ בפסוק כולו,‏ ראה ערך ”‏אהבה”‏ במונחון‏.‏