יחזקאל 13:1-23
יג וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא נֶגֶד נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל+ וֶאֱמֹר לַנְּבִיאִים הַבּוֹדִים נְבוּאוֹת מִלִּבָּם,*+ ’שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה.
3 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הוֹי לַנְּבִיאִים הָאֱוִילִים, הַהוֹלְכִים אַחַר רוּחָם שֶׁלָּהֶם, כַּאֲשֶׁר הֵם לֹא רָאוּ דָּבָר!+
4 יִשְׂרָאֵל, נְבִיאֶיךָ נִהְיוּ כְּשׁוּעָלִים בֵּין הֶחֳרָבוֹת.
5 לֹא תַּעֲלוּ אֶל הַפְּרָצוֹת בְּחוֹמוֹת הָאֶבֶן כְּדֵי לִבְנוֹת אוֹתָן עֲבוּר בֵּית יִשְׂרָאֵל,+ כָּךְ שֶׁיּוֹסִיף יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּקְּרָב בְּיוֹם יְהֹוָה”.+
6 ”הֵם רָאוּ חֲזוֹנוֹת שָׁוְא וְחָזוּ כָּזָב, אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, ’זֶה דְּבַר יְהֹוָה’, וִיהֹוָה לֹא שְׁלָחָם, וְהֵם חִכּוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבָרָם.+
7 הַאִם לֹא חֲזוֹן שָׁוְא חֲזִיתֶם וְכָזָב נִבֵּאתֶם בְּאָמְרְכֶם, ’זֶה דְּבַר יְהֹוָה’, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר?”’
8 ”’לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”’מִכֵּיוָן שֶׁדִּבַּרְתֶּם שָׁוְא וַחֲזִיתֶם כָּזָב, הִנְנִי נֶגְדְּכֶם’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.+
9 יָדִי נֶגֶד הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְהַמְּנַבְּאִים כָּזָב.+ הֵם לֹא יִהְיוּ בֵּין אַנְשֵׁי סוֹדִי; וּבְמִרְשַׁם בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתְבוּ; וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָשׁוּבוּ; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהֹוָה.+
10 כָּל זֹאת מִכֵּיוָן שֶׁהִטְעוּ אֶת עַמִּי בְּאָמְרָם, ”יֵשׁ שָׁלוֹם!” וְאֵין שָׁלוֹם.+ לְאַחַר שֶׁנִּבְנָה קִיר מְחִצָּה דַּק, הֵם מְטַיְּחִים אוֹתוֹ בְּסִיד’.*+
11 ”אֱמֹר אֶל הַמְּטַיְּחִים בְּסִיד שֶׁהוּא יִפֹּל. גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף יָבוֹא, וְאַבְנֵי בָּרָד יִפְּלוּ,* וְרוּחוֹת סְעָרָה חֲזָקוֹת יַהַרְסוּ אוֹתוֹ.+
12 וּבִנְפֹל הַקִּיר תִּשָּׁאֲלוּ, ’הֵיכָן שִׁכְבַת הַטִּיחַ שֶׁלָּכֶם?’+
13 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’אֶגְרֹם לְרוּחוֹת סְעָרָה חֲזָקוֹת לִפְרֹץ בַּחֲמָתִי, וּלְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף בְּכַעֲסִי, וּלְאַבְנֵי בָּרָד בְּזַעַם הַרְסָנִי.
14 אֶהֱרֹס אֶת הַקִּיר אֲשֶׁר טִיַּחְתֶּם בְּסִיד וְאַפִּילֵהוּ אֶל הָאָרֶץ, וִיסוֹדוֹ יֵחָשֵׂף. בִּנְפֹל הָעִיר תֹּאבְדוּ בְּתוֹכָהּ; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
15 ”’כַּאֲשֶׁר אֲכַלֶּה אֶת חֲמָתִי בַּקִּיר וּבַמְּטַיְּחִים אוֹתוֹ בְּסִיד, אֹמַר לָכֶם: ”הַקִּיר אֵינֶנּוּ, וְהַמְּטַיְּחִים אוֹתוֹ אֵינָם.+
16 נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם, הַמְּנַבְּאִים לִירוּשָׁלַיִם וְהַחוֹזִים לָהּ חֲזוֹנוֹת שָׁלוֹם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁלוֹם”’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
17 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ נֶגֶד בְּנוֹת עַמְּךָ הַבּוֹדוֹת נְבוּאוֹת מִלִּבָּן, וְהִנָּבֵא נֶגְדָּן.
18 אֱמֹר לָהֶן, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הוֹי לַתּוֹפְרוֹת רְצוּעוֹת לְכָל זְרוֹעַ* וְהָעוֹשׂוֹת רְעָלוֹת לָרֹאשׁ בְּכָל גֹּבַהּ כְּדֵי לָצוּד נְפָשׁוֹת!* הַאִם צָדוֹת אַתֶּן אֶת נַפְשׁוֹת* עַמִּי וּמְנַסּוֹת לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶן* שֶׁלָּכֶן?
19 הַאִם תְּחַלְּלוּ אוֹתִי בְּקֶרֶב עַמִּי בַּעֲבוּר חָפְנֵי שְׂעוֹרָה וּפִסּוֹת לֶחֶם,+ בַּהֲמִיתְכֶן אֶת אֵלֶּה* שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְמִיתָה וּבְהַצִּילְכֶן אֶת אֵלֶּה* אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לִחְיוֹת, וְתַעֲשׂוּ כֵּן בְּשִׁקְרֵיכֶן לְעַמִּי, הַמַּקְשִׁיבִים לְשִׁקְרֵיכֶן?”’+
20 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הִנְנִי נֶגֶד רְצוּעוֹתֵיכֶן, אֲשֶׁר אַתֶּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בָּהֶן כְּדֵי לָצוּד נְפָשׁוֹת* כְּאִלּוּ הָיוּ הֵן צִפּוֹרִים, וְאֶקְרַע אוֹתָן מֵעַל זְרוֹעוֹתֵיכֶן וַאֲשַׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּן צָדוֹת כְּצִפּוֹרִים.
21 אֶקְרַע אֶת רְעָלוֹתֵיכֶן וְאַצִּיל אֶת עַמִּי מִיַּדְכֶן, וְהֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד עֲבוּרְכֶן מַטָּרָה לְצַיִד; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה.+
22 כִּי דִּכֵּאתֶן אֶת לֵב* הַצַּדִּיק בְּדִבְרֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּכֶן+ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּי לוֹ,* וְחִזַּקְתֶּן אֶת יְדֵי הָרָשָׁע,+ כָּךְ שֶׁהוּא אֵינוֹ שָׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו.+
23 לָכֵן אַתֶּן לֹא תֶּחֱזוּ עוֹד שָׁוְא וְלֹא תִּקְסְמוּ קְסָמִים;*+ וְאַצִּיל אֶת עַמִּי מִיַּדְכֶן, וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”לנביאי מליבם”.
^ כלומר, בונים קיר פנימי חלש, ובאמצעות סיד מנסים לשוות לו מראה יציב.
^ נה״מ, ”וְאַתֵּנָה [אַתֶּן], אבני אלגביש, תיפולנה”.
^ או ”חיים”.
^ או ”חיי”.
^ או ”חייכן”.
^ כלומר, רצועות קסם שענדו סביב המרפק או מפרק כף היד.
^ או ”נפשות”.
^ או ”נפשות”.
^ או ”אנשים”.
^ או ”ריפיתן את ידי”.
^ או ”לא גרמתי לו מצוקה”.
^ או ”תחזו עתידות; תנחשו”.
