יחזקאל 18:1-32
יח וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי שׁוּב בְּאָמְרוֹ:
2 ”מָה פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם מַזְכִּירִים עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, ’אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר* וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה’?*+
3 ”’חַי אֲנִי’,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’לֹא תּוֹסִיפוּ עוֹד לְהַזְכִּיר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל.
4 הִנֵּה כָּל הַנְּפָשׁוֹת* — לִי הֵן שַׁיָּכוֹת. כְּנֶפֶשׁ הָאָב כֵּן גַּם נֶפֶשׁ הַבֵּן — לִי הֵן שַׁיָּכוֹת. הַנֶּפֶשׁ* הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת.
5 ”’אִם יֵשׁ אִישׁ צַדִּיק הָעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,*
6 וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל זִבְחֵי אֱלִילִים עַל הֶהָרִים;+ אֶת עֵינָיו אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים* שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ אֵינוֹ מְטַמֵּא+ וְאֵין הוּא שׁוֹכֵב עִם אִשָּׁה בִּימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ;+
7 הוּא אֵינוֹ מִתְעַמֵּר בְּאִישׁ,+ אֶלָּא מַחְזִיר אֶת הַמַּשְׁכּוֹן אֲשֶׁר נָתַן לוֹ בַּעַל חוֹב;+ אֵינוֹ גּוֹזֵל מֵאִישׁ,+ אֶלָּא אֶת מְזוֹנוֹ שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לָרָעֵב+ וְאֶת הָעֵירֹם מְכַסֶּה בְּבֶגֶד;+
8 הוּא אֵינוֹ גּוֹבֶה רִבִּית אוֹ מֵפִיק רְוָחִים מֵהַלְוָאוֹת,*+ אֶלָּא נִמְנָע מִלִּפְעֹל בְּעָוֶל;+ הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפַּט אֱמֶת בֵּין אִישׁ לְאִישׁ;+
9 וְהוּא מוֹסִיף לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתַי וְלִשְׁמֹר אֶת מִשְׁפָּטַי כְּדֵי לִפְעֹל בְּנֶאֱמָנוּת. צַדִּיק הוּא וְחָיֹה יִחְיֶה’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
10 ”’אַךְ אִם הוּא הוֹלִיד בֵּן שׁוֹדֵד+ אוֹ רוֹצֵחַ*+ אוֹ הָעוֹשֶׂה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
11 (אַף כִּי הָאָב לֹא עָשָׂה אֶת כָּל אֵלֶּה) — הוּא אוֹכֵל זִבְחֵי אֱלִילִים עַל הֶהָרִים, אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מְטַמֵּא,
12 בֶּעָנִי וּבָאֶבְיוֹן הוּא מִתְעַמֵּר,+ גּוֹזֵל גְּזֵלוֹת, אֵינוֹ מַחְזִיר מַשְׁכּוֹן, נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים,+ עוֹשֶׂה תּוֹעֵבוֹת,+
13 מֵפִיק רְוָחִים מֵהַלְוָאוֹת* וְגוֹבֶה רִבִּית+ — הַבֵּן לֹא יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת. בִּגְלַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה, מוֹת יוּמַת. דָּמוֹ יִהְיֶה עָלָיו.
14 ”’אַךְ אִם אָב מוֹלִיד בֵּן הָרוֹאֶה אֶת כָּל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו, וְאַף כִּי הוּא רוֹאֶה אוֹתָם, הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה —
15 עַל הֶהָרִים אֵינוֹ אוֹכֵל זִבְחֵי אֱלִילִים; אֶת עֵינָיו אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל; אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ אֵינוֹ מְטַמֵּא;
16 הוּא אֵינוֹ מִתְעַמֵּר בְּאִישׁ; אֵינוֹ מַחְרִים מַשְׁכּוֹן אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ; אֵינוֹ גּוֹזֵל דָּבָר; אֶת מְזוֹנוֹ שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לָרָעֵב וְאֶת הָעֵירֹם מְכַסֶּה בְּבֶגֶד;
17 הוּא נִמְנָע מִלְּדַכֵּא אֶת הֶעָנִי; אֵינוֹ מֵפִיק רְוָחִים מֵהַלְוָאוֹת* אוֹ גּוֹבֶה רִבִּית; אֶת מִשְׁפָּטַי הוּא עוֹשֶׂה וּבְחֻקּוֹתַי הוֹלֵךְ. אִישׁ זֶה לֹא יָמוּת בְּשֶׁל עֲווֹן אָבִיו. חָיֹה יִחְיֶה.
18 וְאָבִיו, מִכֵּיוָן שֶׁנָּהַג לַעֲשֹׁק, גָּזַל מֵאָחִיו וְעָשָׂה אֶת הָרַע בְּקֶרֶב עַמּוֹ, הוּא יָמוּת בְּשֶׁל עֲווֹנוֹ.
19 ”’אַךְ אַתֶּם תֹּאמְרוּ: ”מַדּוּעַ הַבֵּן אֵינוֹ נוֹשֵׂא בְּאַשְׁמַת עֲווֹן אָבִיו?” מִכֵּיוָן שֶׁהַבֵּן עָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אֶת כָּל חֻקּוֹתַי שָׁמַר וְעָשָׂה אוֹתָן, חָיֹה יִחְיֶה.+
20 הַנֶּפֶשׁ* הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת.+ בֵּן לֹא יִשָּׂא בְּאַשְׁמַת עֲווֹן הָאָב, וְאָב לֹא יִשָּׂא בְּאַשְׁמַת עֲווֹן בְּנוֹ. צִדְקַת הַצַּדִּיק תִּזָּקֵף לִזְכוּתוֹ בִּלְבַד, וְרִשְׁעוּת הָרָשָׁע תִּזָּקֵף לְחוֹבָתוֹ בִּלְבַד.+
21 ”’וְאִם רָשָׁע שָׁב מִכָּל חֲטָאָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשׁוֹמֵר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, חָיֹה יִחְיֶה. הוּא לֹא יָמוּת.+
22 כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּקְפוּ לְחוֹבָתוֹ.*+ הוּא יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת מִכֵּיוָן שֶׁעָשָׂה צְדָקָה’.+
23 ”’הַאִם חָפֵץ אֲנִי בְּמוֹת רָשָׁע?’+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה. ’הַאִם אֵינִי מַעֲדִיף שֶׁיָּשׁוּב מִדְּרָכָיו וְיַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת?’+
24 ”’אַךְ כַּאֲשֶׁר צַדִּיק עוֹזֵב אֶת צִדְקָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע,* כְּכָל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עוֹשִׂים הָרְשָׁעִים, הַאִם יִחְיֶה? כָּל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ.+ בִּגְלַל בְּגִידָתוֹ וְהַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָא, הוּא יָמוּת.+
25 ”’אַךְ אַתֶּם תֹּאמְרוּ: ”דֶּרֶךְ יְהֹוָה אֵינָהּ צוֹדֶקֶת”.+ הַקְשִׁיבוּ נָא, בֵּית יִשְׂרָאֵל! הַאִם דַּרְכִּי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת?+ הַאִם לֹא דַּרְכֵיכֶם אֵינָן צוֹדְקוֹת?+
26 ”’כַּאֲשֶׁר עוֹזֵב צַדִּיק אֶת צִדְקָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע וּמֵת עֵקֶב כָּךְ, הוּא יָמוּת בִּגְלַל רָעָתוֹ שֶׁלּוֹ.
27 ”’וְכַאֲשֶׁר שָׁב רָשָׁע מֵרִשְׁעוּתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וּמַתְחִיל לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, הוּא יַצִּיל אֶת חַיָּיו.*+
28 כַּאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וְשָׁב מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, חָיֹה יִחְיֶה. הוּא לֹא יָמוּת.
29 ”’אַךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ: ”דֶּרֶךְ יְהֹוָה אֵינָהּ צוֹדֶקֶת”. הַאִם בֶּאֱמֶת דְּרָכַי אֵינָן צוֹדְקוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל?+ הַאִם לֹא דַּרְכֵיכֶם אֵינָן צוֹדְקוֹת?’
30 ”’לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם,+ בֵּית יִשְׂרָאֵל’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה. ’שׁוּבוּ, כֵּן, שׁוּבוּ כָּלִיל מִכָּל פִּשְׁעֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ הֵם לָכֶם לְמִכְשׁוֹל הַמֵּמִיט עֲלֵיכֶם אַשְׁמָה.
31 הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם+ וְרִכְשׁוּ לָכֶם* לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה;+ לָמָּה תָּמוּתוּ,+ בֵּית יִשְׂרָאֵל?’
32 ”’אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּמוֹתוֹ שֶׁל אִישׁ’,+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה. ’לָכֵן שׁוּבוּ וַחֲיוּ’”.+
הערות שוליים
^ תחושה של חמיצות וחדות בשיניים.
^ או ”ענבי בוסר”.
^ לשון שבועה.
^ או ”את הדבר הנכון והצודק”.
^ נה״מ, ”גילולי”, אולי מן המילה ”גללים”. המילה משמשת ככינוי גנאי.
^ או ”מריבית קצוצה”.
^ נה״מ, ”שופך דם”.
^ או ”מריבית קצוצה”.
^ או ”מריבית קצוצה”.
^ או ”האדם”.
^ נה״מ, ”לא ייזכרו לו”.
^ או ”ועושה עוול”.
^ נה״מ, ”ועשו לכם”.
