יחזקאל 18‏:1‏-32

  • כל אחד נושא בהשלכות חטאיו ‏(‏1–32‏)‏

    • הנפש החוטאת תמות ‏(‏4‏)‏

    • בן לא ישלם על חטא אביו ‏(‏19,‏ 20‏)‏

    • אלוהים אינו חפץ במות רשע ‏(‏23‏)‏

    • חרטה מובילה לחיים ‏(‏27,‏ 28‏)‏

יח  וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי שׁוּב בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏מָה פֵּשֶׁר הַמָּשָׁל הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם מַזְכִּירִים עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר* וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה’‏?‏*+  ‏”‏’‏חַי אֲנִי’‏,‏* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ’‏לֹא תּוֹסִיפוּ עוֹד לְהַזְכִּיר אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל.‏  הִנֵּה כָּל הַנְּפָשׁוֹת* — לִי הֵן שַׁיָּכוֹת.‏ כְּנֶפֶשׁ הָאָב כֵּן גַּם נֶפֶשׁ הַבֵּן — לִי הֵן שַׁיָּכוֹת.‏ הַנֶּפֶשׁ* הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת.‏  ‏”‏’‏אִם יֵשׁ אִישׁ צַדִּיק הָעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,‏*  וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל זִבְחֵי אֱלִילִים עַל הֶהָרִים;‏+ אֶת עֵינָיו אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים* שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל;‏ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ אֵינוֹ מְטַמֵּא+ וְאֵין הוּא שׁוֹכֵב עִם אִשָּׁה בִּימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ;‏+  הוּא אֵינוֹ מִתְעַמֵּר בְּאִישׁ,‏+ אֶלָּא מַחְזִיר אֶת הַמַּשְׁכּוֹן אֲשֶׁר נָתַן לוֹ בַּעַל חוֹב;‏+ אֵינוֹ גּוֹזֵל מֵאִישׁ,‏+ אֶלָּא אֶת מְזוֹנוֹ שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לָרָעֵב+ וְאֶת הָעֵירֹם מְכַסֶּה בְּבֶגֶד;‏+  הוּא אֵינוֹ גּוֹבֶה רִבִּית אוֹ מֵפִיק רְוָחִים מֵהַלְוָאוֹת,‏*+ אֶלָּא נִמְנָע מִלִּפְעֹל בְּעָוֶל;‏+ הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפַּט אֱמֶת בֵּין אִישׁ לְאִישׁ;‏+  וְהוּא מוֹסִיף לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתַי וְלִשְׁמֹר אֶת מִשְׁפָּטַי כְּדֵי לִפְעֹל בְּנֶאֱמָנוּת.‏ צַדִּיק הוּא וְחָיֹה יִחְיֶה’‏,‏+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ 10  ‏”‏’‏אַךְ אִם הוּא הוֹלִיד בֵּן שׁוֹדֵד+ אוֹ רוֹצֵחַ*+ אוֹ הָעוֹשֶׂה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה 11  ‏(‏אַף כִּי הָאָב לֹא עָשָׂה אֶת כָּל אֵלֶּה)‏ — הוּא אוֹכֵל זִבְחֵי אֱלִילִים עַל הֶהָרִים,‏ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ מְטַמֵּא,‏ 12  בֶּעָנִי וּבָאֶבְיוֹן הוּא מִתְעַמֵּר,‏+ גּוֹזֵל גְּזֵלוֹת,‏ אֵינוֹ מַחְזִיר מַשְׁכּוֹן,‏ נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים,‏+ עוֹשֶׂה תּוֹעֵבוֹת,‏+ 13  מֵפִיק רְוָחִים מֵהַלְוָאוֹת* וְגוֹבֶה רִבִּית+ — הַבֵּן לֹא יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת.‏ בִּגְלַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ מוֹת יוּמַת.‏ דָּמוֹ יִהְיֶה עָלָיו.‏ 14  ‏”‏’‏אַךְ אִם אָב מוֹלִיד בֵּן הָרוֹאֶה אֶת כָּל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו,‏ וְאַף כִּי הוּא רוֹאֶה אוֹתָם,‏ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה — 15  עַל הֶהָרִים אֵינוֹ אוֹכֵל זִבְחֵי אֱלִילִים;‏ אֶת עֵינָיו אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל;‏ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ אֵינוֹ מְטַמֵּא;‏ 16  הוּא אֵינוֹ מִתְעַמֵּר בְּאִישׁ;‏ אֵינוֹ מַחְרִים מַשְׁכּוֹן אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ;‏ אֵינוֹ גּוֹזֵל דָּבָר;‏ אֶת מְזוֹנוֹ שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לָרָעֵב וְאֶת הָעֵירֹם מְכַסֶּה בְּבֶגֶד;‏ 17  הוּא נִמְנָע מִלְּדַכֵּא אֶת הֶעָנִי;‏ אֵינוֹ מֵפִיק רְוָחִים מֵהַלְוָאוֹת* אוֹ גּוֹבֶה רִבִּית;‏ אֶת מִשְׁפָּטַי הוּא עוֹשֶׂה וּבְחֻקּוֹתַי הוֹלֵךְ.‏ אִישׁ זֶה לֹא יָמוּת בְּשֶׁל עֲווֹן אָבִיו.‏ חָיֹה יִחְיֶה.‏ 18  וְאָבִיו,‏ מִכֵּיוָן שֶׁנָּהַג לַעֲשֹׁק,‏ גָּזַל מֵאָחִיו וְעָשָׂה אֶת הָרַע בְּקֶרֶב עַמּוֹ,‏ הוּא יָמוּת בְּשֶׁל עֲווֹנוֹ.‏ 19  ‏”‏’‏אַךְ אַתֶּם תֹּאמְרוּ:‏ ”‏מַדּוּעַ הַבֵּן אֵינוֹ נוֹשֵׂא בְּאַשְׁמַת עֲווֹן אָבִיו?‏”‏ מִכֵּיוָן שֶׁהַבֵּן עָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,‏ אֶת כָּל חֻקּוֹתַי שָׁמַר וְעָשָׂה אוֹתָן,‏ חָיֹה יִחְיֶה.‏+ 20  הַנֶּפֶשׁ* הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת.‏+ בֵּן לֹא יִשָּׂא בְּאַשְׁמַת עֲווֹן הָאָב,‏ וְאָב לֹא יִשָּׂא בְּאַשְׁמַת עֲווֹן בְּנוֹ.‏ צִדְקַת הַצַּדִּיק תִּזָּקֵף לִזְכוּתוֹ בִּלְבַד,‏ וְרִשְׁעוּת הָרָשָׁע תִּזָּקֵף לְחוֹבָתוֹ בִּלְבַד.‏+ 21  ‏”‏’‏וְאִם רָשָׁע שָׁב מִכָּל חֲטָאָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשׁוֹמֵר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,‏ חָיֹה יִחְיֶה.‏ הוּא לֹא יָמוּת.‏+ 22  כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּקְפוּ לְחוֹבָתוֹ.‏*+ הוּא יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת מִכֵּיוָן שֶׁעָשָׂה צְדָקָה’‏.‏+ 23  ‏”‏’‏הַאִם חָפֵץ אֲנִי בְּמוֹת רָשָׁע?‏’‏+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ ’‏הַאִם אֵינִי מַעֲדִיף שֶׁיָּשׁוּב מִדְּרָכָיו וְיַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת?‏’‏+ 24  ‏”‏’‏אַךְ כַּאֲשֶׁר צַדִּיק עוֹזֵב אֶת צִדְקָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע,‏* כְּכָל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עוֹשִׂים הָרְשָׁעִים,‏ הַאִם יִחְיֶה?‏ כָּל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ.‏+ בִּגְלַל בְּגִידָתוֹ וְהַחֵטְא אֲשֶׁר חָטָא,‏ הוּא יָמוּת.‏+ 25  ‏”‏’‏אַךְ אַתֶּם תֹּאמְרוּ:‏ ”‏דֶּרֶךְ יְהֹוָה אֵינָהּ צוֹדֶקֶת”‏.‏+ הַקְשִׁיבוּ נָא,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל!‏ הַאִם דַּרְכִּי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת?‏+ הַאִם לֹא דַּרְכֵיכֶם אֵינָן צוֹדְקוֹת?‏+ 26  ‏”‏’‏כַּאֲשֶׁר עוֹזֵב צַדִּיק אֶת צִדְקָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע וּמֵת עֵקֶב כָּךְ,‏ הוּא יָמוּת בִּגְלַל רָעָתוֹ שֶׁלּוֹ.‏ 27  ‏”‏’‏וְכַאֲשֶׁר שָׁב רָשָׁע מֵרִשְׁעוּתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וּמַתְחִיל לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,‏ הוּא יַצִּיל אֶת חַיָּיו.‏*+ 28  כַּאֲשֶׁר הוּא מֵבִין וְשָׁב מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ חָיֹה יִחְיֶה.‏ הוּא לֹא יָמוּת.‏ 29  ‏”‏’‏אַךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ:‏ ”‏דֶּרֶךְ יְהֹוָה אֵינָהּ צוֹדֶקֶת”‏.‏ הַאִם בֶּאֱמֶת דְּרָכַי אֵינָן צוֹדְקוֹת,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל?‏+ הַאִם לֹא דַּרְכֵיכֶם אֵינָן צוֹדְקוֹת?‏’‏ 30  ‏”‏’‏לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם,‏+ בֵּית יִשְׂרָאֵל’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ ’‏שׁוּבוּ,‏ כֵּן,‏ שׁוּבוּ כָּלִיל מִכָּל פִּשְׁעֵיכֶם,‏ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ הֵם לָכֶם לְמִכְשׁוֹל הַמֵּמִיט עֲלֵיכֶם אַשְׁמָה.‏ 31  הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם+ וְרִכְשׁוּ לָכֶם* לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה;‏+ לָמָּה תָּמוּתוּ,‏+ בֵּית יִשְׂרָאֵל?‏’‏ 32  ‏”‏’‏אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּמוֹתוֹ שֶׁל אִישׁ’‏,‏+ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ ’‏לָכֵן שׁוּבוּ וַחֲיוּ’‏”‏.‏+

הערות שוליים

תחושה של חמיצות וחדות בשיניים.‏
או ”‏ענבי בוסר”‏.‏
לשון שבועה.‏
או ”‏החיים”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏האדם”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏את הדבר הנכון והצודק”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏גילולי”‏,‏ אולי מן המילה ”‏גללים”‏.‏ המילה משמשת ככינוי גנאי.‏
או ”‏מריבית קצוצה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏שופך דם”‏.‏
או ”‏מריבית קצוצה”‏.‏
או ”‏מריבית קצוצה”‏.‏
או ”‏האדם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא ייזכרו לו”‏.‏
או ”‏ועושה עוול”‏.‏
או ”‏נפשו”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏ועשו לכם”‏.‏