יחזקאל 24:1-27
כד וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, כְּתֹב לְךָ אֶת הַתַּאֲרִיךְ,* אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. מֶלֶךְ בָּבֶל הֵחֵל בְּמִתְקַפְתּוֹ עַל יְרוּשָׁלַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.+
3 וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית הַמֶּרִי, וֶאֱמֹר עֲלֵיהֶם:
”’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:
”שְׁפֹת אֶת הַסִּיר;* שְׁפֹת אוֹתוֹ וְצֹק לְתוֹכוֹ מַיִם.+
4 שִׂים בְּתוֹכוֹ נִתְחֵי בָּשָׂר,+ כָּל נֵתַח טוֹב,אֶת הַיָּרֵךְ וְאֶת הַכָּתֵף; מַלֵּא אוֹתוֹ בָּעֲצָמוֹת הַמֻּבְחָרוֹת.
5 קַח אֶת הַכְּבָשִׂים הַמֻּבְחָרִים מִן הַצֹּאן,+ וַעֲרֹם אֶת הָעֵצִים סָבִיב, תַּחַת הַסִּיר.
הַרְתַּח אֶת הַנְּתָחִים, וּבַשֵּׁל אֶת הָעֲצָמוֹת בְּתוֹכוֹ”’.
6 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:
’אוֹי לְעִיר הַדָּמִים,+ לַסִּיר הֶחָלוּד, אֲשֶׁר חֲלוּדָתוֹ לֹא הוּסְרָה!
רוֹקֵן אוֹתוֹ נֵתַח אַחַר נֵתַח;+ אַל תַּפִּיל עֲלֵיהֶם גּוֹרָל.
7 כִּי דָּמָהּ בְּתוֹכָהּ;+ עַל הַסֶּלַע הֶחָשׂוּף שָׁפְכָה אוֹתוֹ.
הִיא לֹא שָׁפְכָה אוֹתוֹ עַל הָאָרֶץ כְּדֵי לְכַסּוֹת עָלָיו בְּעָפָר.+
8 כְּדֵי לְעוֹרֵר חֵמָה לְשֵׁם נְקָמָה,שַׂמְתִּי אֶת דָּמָהּ עַל הַסֶּלַע הֶחָשׂוּף וְהַמַּבְהִיקלְבַל יְכֻסֶּה’.+
9 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:
’אוֹי לְעִיר הַדָּמִים!+
אֲנִי אַגְדִּיל אֶת עֲרֵמַת הָעֵצִים.
10 עֲרֹם אֶת הָעֵצִים וְהַדְלֵק אֶת הָאֵשׁ,הַרְתַּח הֵיטֵב אֶת הַבָּשָׂר, שְׁפֹךְ אֶת הַמָּרָק וְהָנַח לָעֲצָמוֹת לְהֵחָרֵךְ.
11 הַעֲמֵד אֶת הַסִּיר הָרֵיק עַל הַגֶּחָלִים כְּדֵי לְחַמְּמוֹלְמַעַן תִּלְהַט נְחָשְׁתּוֹ.
טֻמְאָתוֹ תֻּתַּךְ בְּתוֹכוֹ,+ וַחֲלוּדָתוֹ תֵּאָכֵל.
12 זֶה מְתַסְכֵּל וּמַלְאֶה,כִּי הַחֲלוּדָה הָרַבָּה לֹא תֵּצֵא.+
הַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ לָאֵשׁ עִם חֲלוּדָתוֹ!’
13 ”’טֻמְאָתֵךְ הָיְתָה בִּגְלַל זִמָּתֵךְ.*+ נִסִּיתִי לְטַהֲרֵךְ, אַךְ לֹא נִטְהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ. לֹא תִּטָּהֲרִי עַד אֲשֶׁר תִּשְׁכַּךְ חֲמָתִי נֶגְדֵּךְ.+
14 אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי. כָּךְ יִהְיֶה. אֶפְעַל לְלֹא רֶסֶן, וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֶתְחָרֵט.+ לְפִי דְּרָכַיִךְ וּמַעֲלָלַיִךְ יִשְׁפְּטוּ אוֹתָךְ’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
15 וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
16 ”בֶּן אָדָם, הִנְנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ* בְּמַכָּה חֲטוּפָה.+ אַל תִּתְאַבֵּל* וְאַל תִּבְכֶּה וְאַל תַּזִּיל דִּמְעָה.
17 הֵאָנַח בִּדְמָמָה, וְאַל תְּקַיֵּם טִקְסֵי אֵבֶל לַמֵּתִים.+ חֲבֹשׁ אֶת מִצְנַפְתְּךָ,*+ נְעַל אֶת סַנְדָּלֶיךָ.+ אַל תְּכַסֶּה אֶת שְׂפָמְךָ,*+ וְאַל תֹּאכַל אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לְךָ”.*+
18 וְדִבַּרְתִּי אֶל הָעָם בַּבֹּקֶר, וְאִשְׁתִּי מֵתָה בָּעֶרֶב. וְעָשִׂיתִי בַּבֹּקֶר כְּפִי שֶׁצֻּוֵּיתִי.
19 וְהָעָם אָמְרוּ לִי: ”הַאִם לֹא תַּגִּיד לָנוּ בְּמָה נוֹגְעִים לָנוּ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה?”
20 הֵשַׁבְתִּי לָהֶם: ”דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ,
21 ’אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל: ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי,+ מְקוֹר גַּאֲוַתְכֶם הַגְּדוֹלָה, מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם.* בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹתַרְתֶּם מֵאָחוֹר יִפְּלוּ בַּחֶרֶב.+
22 וְאָז תִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי. אֶת שְׂפַמְכֶם לֹא תְּכַסּוּ, וְלֹא תֹּאכְלוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לָכֶם.+
23 מִצְנְפוֹתֵיכֶם* יִהְיוּ עַל רָאשֵׁיכֶם וְסַנְדְּלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם. לֹא תִּתְאַבְּלוּ וְלֹא תִּבְכּוּ, אֶלָּא תִּמַּקּוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיכֶם,+ וְתֵאָנְחוּ אִישׁ אֶל אָחִיו.
24 יְחֶזְקֵאל הָיָה לָכֶם לְמוֹפֵת.*+ כְּפִי שֶׁהוּא עָשָׂה, כָּךְ תַּעֲשׂוּ אַתֶּם. כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה הַדָּבָר, תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהֹוָה’”’”.
25 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, בַּיּוֹם שֶׁאֶקַּח מֵהֶם אֶת מָעֻזָּם — אֶת מְשׂוֹשׂ תִּפְאַרְתָּם, אֶת מַחְמַד עֵינֵיהֶם, אֶת מַשָּׂא נַפְשָׁם* — יַחַד עִם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם,+
26 יְדֻוַּח לְךָ הַדָּבָר מִפִּי פָּלִיט.+
27 בַּיּוֹם הַהוּא תִּפְתַּח אֶת פִּיךָ וּתְדַבֵּר אֶל הַפָּלִיט, וְלֹא תֵּאָלֵם עוֹד.+ וְתִהְיֶה לָהֶם לְמוֹפֵת,* וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”את שם היום”.
^ או ”סיר בישול בעל פתח רחב”.
^ או ”מעשייך המבישים”.
^ או ”אל תטפח על ליבך”.
^ או ”את יקירתך”.
^ או ”את הטורבן שלך”.
^ או ”את שפתך העליונה”.
^ נה״מ, ”לחם אנשים”.
^ או ”הדבר היקר לליבכם”.
^ או ”הטורבנים שלכם”.
^ או ”לאות”.
^ או ”הדבר היקר לליבם”.
^ או ”לאות”.
