יחזקאל 31:1-18
-
נפילת מצרים, הארז הגבוה (1–18)
לא בַּשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ, הָיָה שׁוּב דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, אֱמֹר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאֶל הֲמוֹנוֹ,+’אֶל מִי דָּמִיתָ בִּגְדֻלָּתְךָ?
3 הָיָה אַשּׁוּרִי אֶחָד, אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן,בַּעַל עֲנָפִים יָפִים כִּסְבַךְ מֵצֵל, גְּבַהּ קוֹמָה;בֵּין הָעֲנָנִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.
4 הַמַּיִם גָּרְמוּ לוֹ לִגְדֹּל, הַמַּעְיָנוֹת הָעֲמֻקִּים גָּרְמוּ לוֹ לִצְמֹחַ לַגֹּבַהּ.
נְחָלִים הָיוּ סְבִיב מְקוֹם נְטִיעָתוֹ;תְּעָלוֹתֵיהֶם הִשְׁקוּ אֶת כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה.
5 עַל כֵּן גָּבְהָה קוֹמָתוֹ מִכָּל שְׁאַר עֲצֵי הַשָּׂדֶה.
עֲנָפָיו הִתְרַבּוּ, וּבַדָּיו הִתְאָרְכוּמִשֶּׁפַע הַמַּיִם אֲשֶׁר בִּנְחָלָיו.
6 בֵּין עֲנָפָיו קִנְּנוּ כָּל עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם,וְתַחַת בַּדָּיו יָלְדוּ כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה,וּבְצִלּוֹ יָשְׁבוּ כָּל הָאֻמּוֹת הָעֲצוּמוֹת.
7 הוּא נַעֲשָׂה מְפֹאָר בְּיָפְיוֹ וּבְאֹרֶךְ עֲנָפָיו,כִּי יָרְדוּ שָׁרָשָׁיו אֶל מַיִם שׁוֹפְעִים.
8 אֲרָזִים אֲחֵרִים בְּגַן אֱלֹהִים+ לֹא הִשְׁתַּוּוּ לוֹ.
עֲצֵי הָעַרְעָר לֹא דָּמוּ לוֹ בְּבַדָּיו,וְלַעֲצֵי הַדֹּלֶב לֹא הָיוּ עֲנָפִים כְּשֶׁלּוֹ.
אַף עֵץ אַחֵר בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָּמָה לוֹ בְּיָפְיוֹ.
9 עָשִׂיתִי אוֹתוֹ יָפֶה, עִם עַלְוָתוֹ הַשּׁוֹפַעַת,וְכָל שְׁאַר עֲצֵי עֵדֶן, גַּן הָאֱלֹהִים, קִנְּאוּ בּוֹ’.
10 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁקּוֹמָתוֹ גָּבְהָה כָּל כָּךְ,* וְהִגִּיעָה צַמַּרְתּוֹ אֶל בֵּין הָעֲנָנִים, וְרָם לְבָבוֹ בְּשֶׁל גָּבְהוֹ,
11 אֶמְסֹר אוֹתוֹ לִידֵי שַׁלִּיט הָאֻמּוֹת הֶחָזָק.+ הוּא לָבֶטַח יִפְעַל נֶגְדּוֹ, וּבְשֶׁל רִשְׁעוּתוֹ אֶמְאַס בּוֹ.
12 וְזָרִים, הָאַכְזָרִיִּים בְּיוֹתֵר בָּאֻמּוֹת, יִכְרְתוּהוּ וְיִנְטְשׁוּהוּ עַל הֶהָרִים, וּבְכָל הַגֵּיאָיוֹת תִּפֹּל עַלְוָתוֹ, וַעֲנָפָיו יִהְיוּ מוּטָלִים שְׁבוּרִים בְּכָל אֲפִיקֵי הָאָרֶץ.+ וְכָל עַמֵּי הָאָרֶץ יַעַזְבוּ אֶת צִלּוֹ וְיִנְטְשׁוּהוּ.
13 עַל גִּזְעוֹ הַנָּפוּל יִשְׁכְּנוּ כָּל עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, וְעַל עֲנָפָיו כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה.+
14 כָּךְ יִהְיֶה לְמַעַן לֹא יִגְבַּהּ בְּקוֹמָתוֹ כָּל עֵץ אֲשֶׁר לְיַד הַמַּיִם וְלֹא יָשִׂים צַמַּרְתּוֹ בֵּין הָעֲנָנִים, וְכָל עֵץ מֻשְׁקֶה לֹא יַגִּיעַ אֲלֵיהֶם בְּגָבְהוֹ. כִּי כֻּלָּם יִנָּתְנוּ לַמָּוֶת, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִתַּחַת, יַחַד עִם בְּנֵי הָאָדָם, הַיּוֹרְדִים אֶל הַבּוֹר’.*
15 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’בְּיוֹם רִדְתּוֹ אֶל הַשְּׁאוֹל,* אָבִיא אֵבֶל. עַל כֵּן אֲכַסֶּה אֶת הַתְּהוֹם* וְאֶחְסֹם אֶת נְחָלֶיהָ כְּדֵי לְרַסֵּן אֶת הַמַּיִם הָרַבִּים. אַקְדִּיר בִּגְלָלוֹ אֶת הַלְּבָנוֹן, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִבְּלוּ.
16 מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ אַרְעִיד אֻמּוֹת בְּהוֹרִידִי אוֹתוֹ אֶל הַשְּׁאוֹל* יַחַד עִם כָּל הַיּוֹרְדִים אֶל הַבּוֹר,* וְכָל עֲצֵי עֵדֶן,+ הַמֻּבְחָרִים וְהַטּוֹבִים בַּלְּבָנוֹן, כָּל הָעֵצִים הַמֻּשְׁקִים, יִתְנַחֲמוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר מִתַּחַת.
17 הֵם יֵרְדוּ אִתּוֹ אֶל הַשְּׁאוֹל,* אֶל חַלְלֵי חֶרֶב,+ יַחַד עִם תּוֹמְכָיו* אֲשֶׁר שָׁכְנוּ בְּצִלּוֹ בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת’.+
18 ”’מִי מֵעֲצֵי עֵדֶן דָּמָה לְךָ כָּךְ בְּכָבוֹד וּבִגְדֻלָּה?+ אַךְ לָבֶטַח תֻּשְׁפַּל עִם עֲצֵי עֵדֶן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִתַּחַת. בֵּין הָעֲרֵלִים תִּשְׁכַּב, עִם חַלְלֵי חֶרֶב. כָּךְ יִקְרֶה לְפַרְעֹה וּלְכָל הֲמוֹנוֹ’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
