יחזקאל 33:1-33
לג וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ+ וֶאֱמֹר לָהֶם,”’אִם אָבִיא חֶרֶב עַל אֶרֶץ,+ וְכָל עַם הָאָרֶץ הַהִיא יִקְּחוּ אִישׁ אֶחָד וִימַנּוּ אוֹתוֹ לָהֶם לְצוֹפֶה,
3 וְהוּא יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה עַל הָאָרֶץ וְיִתְקַע בַּשּׁוֹפָר וְיַזְהִיר אֶת הָעָם,+
4 וּמִישֶׁהוּ יִשְׁמַע אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר אַךְ לֹא יִשָּׁמַע לָאַזְהָרָה,+ וְתָבוֹא חֶרֶב וְתִקַּח אֶת חַיָּיו,* דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ יִהְיֶה.+
5 אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר הוּא שָׁמַע, אַךְ לֹא נִשְׁמַע לָאַזְהָרָה. דָּמוֹ יִהְיֶה עָלָיו. אִלּוּ נִשְׁמַע לָאַזְהָרָה, חַיָּיו* הָיוּ נִצָּלִים.
6 ”’אַךְ אִם יִרְאֶה הַצּוֹפֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא יִתְקַע בַּשּׁוֹפָר+ וְהָעָם לֹא יֻזְהַר וְהַחֶרֶב תָּבוֹא וְתִקַּח אֶת חַיֵּי* אֶחָד מֵהֶם, אִישׁ זֶה יָמוּת בַּעֲווֹנוֹ שֶׁלּוֹ, אַךְ אֶת דָּמוֹ אֶדְרֹשׁ* מִיַּד הַצּוֹפֶה’.+
7 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, מִנִּיתִי אוֹתְךָ לְצוֹפֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וּבְשָׁמְעֲךָ דָּבָר מִפִּי, הַזְהֵר אוֹתָם מִמֶּנִּי.+
8 בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, ’רָשָׁע, מוֹת תָּמוּת!’+ וְאַתָּה אֵינְךָ מְדַבֵּר כְּדֵי לְהַזְהִיר אֶת הָרָשָׁע לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ, הוּא יָמוּת כְּרָשָׁע בַּעֲווֹנוֹ שֶׁלּוֹ,+ אַךְ אֶת דָּמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
9 אַךְ אִם תַּזְהִיר רָשָׁע לָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ וְהוּא יְסָרֵב לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ, הוּא יָמוּת בַּעֲווֹנוֹ,+ אַךְ אַתָּה אֶת חַיֶּיךָ* תַּצִּיל.+
10 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, ’אֲמַרְתֶּם: ”מְרִידוֹתֵינוּ וַחֲטָאֵינוּ מַכְבִּידִים עָלֵינוּ, וּבִגְלָלָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים;+ וְאֵיךְ נַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת?”’+
11 אֱמֹר לָהֶם, ’”חַי אֲנִי”,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ”אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּמוֹת הָרָשָׁע,+ אֶלָּא שֶׁיָּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ+ וְיַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת.+ שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעוֹת;+ לָמָּה תָּמוּתוּ, בֵּית יִשְׂרָאֵל?”’+
12 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, אֱמֹר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ, ’צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַּצִּיל אוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁיִּמְרֹד;+ וְרִשְׁעוּת הָרָשָׁע לֹא תַּכְשִׁיל אוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁיָּשׁוּב מֵרִשְׁעוּתוֹ;+ וְצַדִּיק לֹא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בִּזְכוּת צִדְקָתוֹ בַּיּוֹם שֶׁיֶּחְטָא.+
13 בְּאָמְרִי לַצַּדִּיק: ”חָיֹה תִּחְיֶה”, וְהוּא בּוֹטֵחַ בְּצִדְקוֹתָיו וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע,*+ כָּל צִדְקוֹתָיו לֹא יִזָּכְרוּ, וְהוּא יָמוּת בִּגְלַל הָרַע אֲשֶׁר עָשָׂה.+
14 ”’וּבְאָמְרִי לָרָשָׁע: ”מוֹת תָּמוּת”, וְהוּא שָׁב מֵחֶטְאוֹ וְעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,*+
15 וְהָרָשָׁע מֵשִׁיב אֶת מָה שֶׁנִּלְקַח כְּמַשְׁכּוֹן+ וּמְשַׁלֵּם אֶת מָה שֶׁנִּגְזַל,+ וְהוּא הוֹלֵךְ בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶת הָרַע, חָיֹה יִחְיֶה.+ הוּא לֹא יָמוּת.
16 כָּל חֲטָאָיו אֲשֶׁר חָטָא לֹא יִזָּקְפוּ לְחוֹבָתוֹ.*+ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, וְלָכֵן חָיֹה יִחְיֶה’.+
17 ”אַךְ בְּנֵי עַמְּךָ אָמְרוּ, ’דֶּרֶךְ יְהֹוָה אֵינָהּ צוֹדֶקֶת’, בְּשָׁעָה שֶׁדַּרְכָּם שֶׁלָּהֶם אֵינָהּ צוֹדֶקֶת.
18 ”כַּאֲשֶׁר צַדִּיק עוֹזֵב אֶת צִדְקָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע, עָלָיו לָמוּת בְּשֶׁל כָּךְ.+
19 אַךְ כַּאֲשֶׁר רָשָׁע שָׁב מֵרִשְׁעוּתוֹ וְעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, הוּא יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בִּזְכוּת כָּךְ.+
20 ”אַךְ אַתֶּם אֲמַרְתֶּם, ’דֶּרֶךְ יְהֹוָה אֵינָהּ צוֹדֶקֶת’.+ אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל”.
21 וּבַשָּׁנָה הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ, בָּא אֵלַי פָּלִיט מִיְּרוּשָׁלַיִם+ וְאָמַר: ”הֻכְּתָה הָעִיר!”+
22 וּבָעֶרֶב שֶׁלִּפְנֵי בּוֹא הַפָּלִיט, הָיְתָה עָלַי יַד יְהֹוָה, וְהוּא פָּתַח אֶת פִּי לִפְנֵי שֶׁבָּא הָאִישׁ אֵלַי בַּבֹּקֶר. וּפִי נִפְתַּח, וְלֹא נֶאֱלַמְתִּי עוֹד.+
23 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
24 ”בֶּן אָדָם, יוֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה+ אוֹמְרִים עַל אוֹדוֹת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, ’אַבְרָהָם הָיָה אֶחָד, וְהוּא יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ.+ וַאֲנַחְנוּ רַבִּים; אֵין סָפֵק שֶׁהָאָרֶץ נִתְּנָה לָנוּ לְמוֹרָשָׁה’.
25 ”לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”אַתֶּם אוֹכְלִים אֹכֶל עִם הַדָּם,+ וְאֶת עֵינֵיכֶם נוֹשְׂאִים אֶל אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים,* וְאַתֶּם מוֹסִיפִים לִשְׁפֹּךְ דָּם.+ אִם כֵּן, לָמָּה תִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ?
26 בְּטַחְתֶּם בְּחַרְבְּכֶם,+ עֲשִׂיתֶם תּוֹעֵבָה וְאִישׁ אִישׁ טִמֵּא אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ.+ אִם כֵּן, לָמָּה תִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ?”’+
27 ”כָּךְ תֹּאמַר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”חַי אֲנִי, אִם הַחַיִּים בֶּחֳרָבוֹת לֹא יִפְּלוּ בַּחֶרֶב; אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה אֶתֵּן לְמַאֲכָל לְחַיּוֹת הַפֶּרֶא; וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּמְּצוּדוֹת וּבַמְּעָרוֹת יָמוּתוּ מִמַּחֲלָה.+
28 אֶהֱפֹךְ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה חֲרֵבָה לְגַמְרֵי,+ וְגַאֲוָתָהּ וִיהִירוּתָהּ יֻשְׁבְּתוּ, וְהָרֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ שׁוֹמֵמִים,+ מִבְּלִי שֶׁאִישׁ יַעֲבֹר בָּהֶם.
29 וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אֶהֱפֹךְ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה חֲרֵבָה לְגַמְרֵי+ בְּשֶׁל כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ”’.+
30 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, בְּנֵי עַמְּךָ מְדַבְּרִים עָלֶיךָ זֶה עִם זֶה לְיַד הַקִּירוֹת וּבְפִתְחֵי הַבָּתִּים.+ הֵם אוֹמְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אִישׁ לְאָחִיו, ’בּוֹאוּ וְנִשְׁמַע אֶת הַדָּבָר הַיּוֹצֵא מֵאֵת יְהֹוָה’.
31 הֵם יִכָּנְסוּ וְיִצְטוֹפְפוּ כְּדֵי לָשֶׁבֶת לְפָנֶיךָ כְּעַמִּי; וְהֵם יִשְׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, אַךְ אוֹתָם לֹא יַעֲשׂוּ.+ כִּי בְּפִיהֶם הֵם מַחְנִיפִים לְךָ,* אַךְ לִבָּם תְּאֵב בֶּצַע.
32 הִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר אַהֲבָה,* אֲשֶׁר שָׁרִים בְּקוֹל יָפֶה וּמֵיטִיבִים לְנַגְּנוֹ בִּכְלִי מֵיתָר. הֵם יִשְׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיךָ, אַךְ אִישׁ לֹא יִפְעַל לְפִיהֶם.
33 וְכַאֲשֶׁר יִתְגַּשְּׁמוּ הַדְּבָרִים — וְהֵם אָכֵן יִתְגַּשְּׁמוּ — הֵם יֵדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְּקִרְבָּם”.+
הערות שוליים
^ נה״מ, ”ותבוא חרב ותיקחהו”.
^ או ”נפשו”.
^ או ”נפש”.
^ או ”אדרוש דין וחשבון על דמו”.
^ או ”נפשך”.
^ לשון שבועה.
^ או ”עושה עוול”.
^ או ”את הדבר הנכון והצודק”.
^ נה״מ, ”לא תיזכרנה לו”.
^ נה״מ, ”גילוליכם”, אולי מן המילה ”גללים”. המילה משמשת ככינוי גנאי.
^ או ”מדברים בתאווה”. נה״מ, ”כי עגבים בפיהם המה עושים”.
^ נה״מ, ”שיר עֲגָבִים”.
