יחזקאל 4:1-17
ד ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, קַח לְךָ לְבֵנָה וְשִׂים אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ. חֲקֹק עָלֶיהָ עִיר — אֶת יְרוּשָׁלַיִם.
2 הָטֵל עָלֶיהָ מָצוֹר,+ בְּנֵה נֶגְדָּהּ חוֹמַת מָצוֹר,+ הָקֵם סוֹלְלַת מָצוֹר נֶגְדָּהּ,+ הָקֵם נֶגְדָּהּ מַחֲנוֹת וְהַקֵּף אוֹתָהּ בְּאֵילֵי בַּרְזֶל.*+
3 קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְשִׂים אוֹתָהּ כְּקִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר. וְשִׂים פָּנֶיךָ מוּלָהּ, וְהִיא תִּהְיֶה בְּמָצוֹר; עָלֶיךָ לָצוּר עָלֶיהָ. אוֹת הוּא לְבֵית יִשְׂרָאֵל.+
4 ”וְאָז שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשִׂים אֶת עֲווֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ.*+ אַתָּה תִּשָּׂא אֶת עֲווֹנָם לְמֶשֶׁךְ מִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁתִּשְׁכַּב עַל צִדְּךָ.
5 וְאָטִיל עָלֶיךָ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם, הַמַּקְבִּילִים לִשְׁנוֹת עֲווֹנָם,+ וְאַתָּה תִּשָּׂא אֶת עֲווֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל.
6 וְעָלֶיךָ לְהַשְׁלִימָם.
”וְאָז תִּשְׁכַּב שֵׁנִית, עַל צִדְּךָ הַיְּמָנִי, וְתִשָּׂא אֶת עֲווֹן בֵּית יְהוּדָה+ אַרְבָּעִים יוֹם. יוֹם לְשָׁנָה, יוֹם לְשָׁנָה נָתַתִּי לְךָ.
7 וְאֶל מְצוֹר יְרוּשָׁלַיִם תַּפְנֶה אֶת פָּנֶיךָ,+ וּזְרוֹעֲךָ תִּהְיֶה חֲשׂוּפָה, וְעָלֶיךָ לְנַבֵּא נֶגְדָּהּ.
8 ”הִנֵּה אֶקְשֹׁר אוֹתְךָ בַּחֲבָלִים וְלֹא תּוּכַל לְהִסְתּוֹבֵב מִצִּדְּךָ הָאֶחָד אֶל צִדְּךָ הָאַחֵר עַד אֲשֶׁר תַּשְׁלִים אֶת יְמֵי מְצוֹרְךָ.
9 ”וְקַח לְךָ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְמִין וְשִׂים אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וַעֲשֵׂה אוֹתָם לְךָ לְלֶחֶם. בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עַל צִדְּךָ, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם, תֹּאכַל אוֹתוֹ.+
10 וְתִשְׁקֹל וְתֹאכַל אֶת מְזוֹנְךָ בְּמִשְׁקָל, עֶשְׂרִים שֶׁקֶל* לְיוֹם. וְתֹאכַל אוֹתוֹ בִּזְמַנִּים קְבוּעִים.
11 ”וּמַיִם תִּשְׁתֶּה בִּמְשׂוּרָה,* שִׁשִּׁית הִין.* וְתִשְׁתֶּה אוֹתָם בִּזְמַנִּים קְבוּעִים.
12 ”וְתֹאכַל אוֹתוֹ כְּכִכַּר לֶחֶם שְׂעוֹרִים; לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם תֹּאפֶה אוֹתוֹ, בְּאֶמְצָעוּת גֶּלְלֵי צוֹאַת אָדָם יְבֵשִׁים כְּחֹמֶר בְּעֵרָה”.
13 וִיהֹוָה אָמַר: ”כָּכָה יֹאכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם — טָמֵא — בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אָפִיץ אוֹתָם אֲלֵיהֶן”.+
14 וְאָז אָמַרְתִּי: ”לֹא, אֲדֹנָי יְהֹוָה! הִנֵּה מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה לֹא נִטְמֵאתִי* בַּאֲכִילַת בְּשַׂר נְבֵלָה אוֹ חַיָּה שֶׁנִּטְרְפָה,+ וְלֹא נִכְנַס אֶל פִּי בְּשַׂר פִּגּוּל”.*+
15 לָכֵן הוּא אָמַר אֵלַי: ”טוֹב; אַרְשֶׁה לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגֶלְלֵי בָּקָר בִּמְקוֹם בְּגֶלְלֵי אָדָם, וְתֹאפֶה אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם”.
16 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, הִנְנִי מַשְׁבִּית אֶת אַסְפָּקַת הַמָּזוֹן* בִּירוּשָׁלַיִם,+ וּבִדְאָגָה רַבָּה הֵם יֹאכְלוּ אֶת קִצְבַּת לַחְמָם בְּמִשְׁקָל,+ וּבְאֵימָה יִשְׁתּוּ אֶת מֵימֵיהֶם בִּמְשׂוּרָה.*+
17 כָּךְ יִקְרֶה כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יֶחְסְרוּ לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם, הֵם יַבִּיטוּ בְּתַדְהֵמָה זֶה בָּזֶה וְיִמַּקּוּ בְּשֶׁל עֲווֹנָם.
