ירמיהו 10‏:1‏-25

  • אלי האומות לעומת אלוהים חיים ‏(‏1–16‏)‏

  • השמדה וגלות מתקרבות ‏(‏17,‏ 18‏)‏

  • ירמיהו מתאבל ‏(‏19–22‏)‏

  • תפילתו של הנביא ‏(‏23–25‏)‏

    • האדם אינו יכול לכוון את צעדו ‏(‏23‏)‏

י  שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה נֶגְדְּכֶם,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏  כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏אַל תִּלְמְדוּ אֶת דֶּרֶךְ הָאֻמּוֹת,‏+וּמֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תִּבָּהֲלוּכִּי הָאֻמּוֹת מְבֹהָלוֹת מֵהֶם.‏+   כִּי מִנְהֲגֵי הָעַמִּים הֵם אַשְׁלָיָה.‏* אֵין זֶה אֶלָּא עֵץ יַעַר אֲשֶׁר נִכְרָתוּמְעֻבָּד בִּידֵי חָרָשׁ בְּעֶזְרַת הַכְּלִי שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ.‏+   בְּכֶסֶף וּבְזָהָב הֵם מְעַטְּרִים אוֹתוֹ+וּמְהַדְּקִים אוֹתוֹ בְּפַטִּישׁ וּבְמַסְמְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמוֹטֵט.‏+   כְּדַחְלִיל בְּמִקְשַׁת מְלָפְפוֹנִים,‏ הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר;‏+יֵשׁ לָשֵׂאת אוֹתָם,‏ כִּי הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לָלֶכֶת.‏+ אַל תִּירְאוּ מֵהֶם,‏ כִּי הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָרַע,‏וְגַם לְהֵיטִיב אֵין הֵם יְכוֹלִים”‏.‏+   אֵין כָּמוֹךָ,‏ יְהֹוָה.‏+ גָּדוֹל אַתָּה,‏ וְגָדוֹל שִׁמְךָ וְאַדִּיר.‏*   מִי לֹא יִירָא אוֹתְךָ,‏ מֶלֶךְ הָאֻמּוֹת,‏+ כִּי כָּךְ רָאוּי;‏כִּי בְּכָל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת וּבְכָל מַמְלְכוֹתֵיהֶןאֵין אַחֵר כָּמוֹךָ.‏+   כֻּלָּם נִבְעָרִים וּכְסִילִים.‏+ הַדְרָכָה הַנִּתֶּנֶת מֵעֵץ הִנָּהּ אַשְׁלָיָה מֻחְלֶטֶת.‏*+   כֶּסֶף מְרֻקָּע מְיֻבָּא מִתַּרְשִׁישׁ+ וְזָהָב מֵאוּפָז,‏מַעֲשֵׂה חָרָשׁ,‏ מַעֲשֵׂה יְדֵי צוֹרֵף.‏ לְבוּשָׁם חוּטֵי תְּכֵלֶת וְצֶמֶר אַרְגָּמָן.‏ כֻּלָּם נַעֲשׂוּ בִּידֵי בַּעֲלֵי מְלָאכָה מְיֻמָּנִים.‏ 10  אַךְ יְהֹוָה הוּא בֶּאֱמֶת אֱלֹהִים.‏ הוּא אֱלֹהִים חַיִּים+ וְהַמֶּלֶךְ הַנִּצְחִי.‏+ בְּשֶׁל חֲמָתוֹ תִּרְעַד הָאָרֶץ,‏+וְאֵין אֻמּוֹת אֲשֶׁר יָכִילוּ אֶת זַעֲמוֹ.‏ 11  * כָּךְ תֹּאמְרוּ לָהֶם:‏ ‏”‏הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץיֹאבְדוּ מִן הָאָרֶץ וּמִתַּחַת לַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה”‏.‏+ 12  הוּא עוֹשֵׂה הָאָרֶץ בְּכוֹחוֹ,‏זֶה אֲשֶׁר כּוֹנֵן אֶת הַתֵּבֵל* בְּחָכְמָתוֹ+וַאֲשֶׁר בִּתְבוּנָתוֹ מָתַח אֶת הַשָּׁמַיִם.‏+ 13  בְּהַשְׁמִיעוֹ אֶת קוֹלוֹ,‏הוֹמִים הַמַּיִם בַּשָּׁמַיִם,‏+וְהוּא מַעֲלֶה עֲנָנִים* מִקְּצוֹת הָאָרֶץ.‏+ הוּא עוֹשֶׂה בְּרָקִים* לַמָּטָר,‏וּמוֹצִיא אֶת הָרוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו.‏*+ 14  כָּל אָדָם פּוֹעֵל בְּנִבְעָרוּת וּלְלֹא יֶדַע.‏ כָּל צוֹרֵף יֵבוֹשׁ בִּגְלַל הַפֶּסֶל;‏+כִּי צֶלֶם הַמַּתֶּכֶת* שֶׁלּוֹ הוּא שֶׁקֶר,‏וְאֵין רוּחַ* בָּהֶם.‏+ 15  הֵם אַשְׁלָיָה,‏* מַעֲשֵׂה תַּעֲתוּעִים.‏+ בְּיוֹם פְּקֻדָּתָם* יֹאבְדוּ.‏ 16  חֵלֶק יַעֲקֹב אֵינוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏כִּי הוּא יוֹצֵר הַכֹּל,‏וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט* נַחֲלָתוֹ.‏+ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.‏+ 17  אִסְפִי מִן הָאֲדָמָה אֶת צְרוֹרֵךְ,‏הַיּוֹשֶׁבֶת בַּמָּצוֹר.‏ 18  כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ‏”‏הִנְנִי מַשְׁלִיךְ* אֶת הַתּוֹשָׁבִים מִן הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת,‏+וְאָבִיא עֲלֵיהֶם מְצוּקָה”‏.‏ 19  אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי!‏*+ פִּצְעִי חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא.‏ וְאָמַרְתִּי:‏ ”‏אָכֵן זֶה חָלְיִי,‏ וְעָלַי לְשֵׂאתוֹ.‏ 20  אָהֳלִי נִשְׁמַד,‏ וְכָל מֵיתָרַי נֻתְּקוּ.‏+ בָּנַי עֲזָבוּנִי וְאֵינָם.‏+ לֹא נוֹתַר אִישׁ לִנְטוֹת אֶת אָהֳלִי אוֹ לְהָקִים אֶת יְרִיעוֹתַי.‏ 21  כִּי הָרוֹעִים פָּעֲלוּ בְּנִבְעָרוּת,‏+וְלֹא שָׁאֲלוּ אֶת פִּי יְהֹוָה.‏+ מִשּׁוּם כָּךְ הֵם לֹא נָהֲגוּ בְּתוֹבָנָה,‏וְכָל עֶדְרֵיהֶם נָפוֹצוּ”‏.‏+ 22  הַקְשִׁיבוּ!‏ דִּוּוּחַ!‏ הִנֵּה הוּא בָּא!‏ רַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן,‏+כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת עָרֵי יְהוּדָה לִשְׁמָמָה,‏ מְאוּרַת תַּנִּים.‏+ 23  אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב,‏ יְהֹוָה,‏ כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ;‏*לֹא לְאִישׁ הוֹלֵךְ לְכַוֵּן אֶת צַעֲדוֹ.‏*+ 24  הָטֵל עָלַי מוּסָר,‏ יְהֹוָה,‏ בְּמִשְׁפָּט,‏אַךְ לֹא בְּכַעַסְךָ,‏+ פֶּן תַּהַפְכֵנִי לִמְאוּמָה.‏+ 25  שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הָאֻמּוֹת הַמִּתְעַלְּמוֹת מִמְּךָ+וְעַל הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ אֵינָן קוֹרְאוֹת.‏ כִּי הֵן אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב,‏+כֵּן,‏ אֲכָלוּהוּ עַד אֲשֶׁר כִּלּוּהוּ,‏+וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ הָפְכוּ לִשְׁמָמָה.‏+

הערות שוליים

או ”‏הבל”‏.‏
או ”‏רב־עוצמה”‏.‏
או ”‏הבל מוחלט”‏.‏
פסוק 11 נכתב במקור בארמית.‏
או ”‏הארץ הפורייה”‏.‏
או ”‏ממחסניו”‏.‏
או אולי ”‏עושה תעלות סכורות”‏.‏
או ”‏אדים”‏.‏
או ”‏הצלם היצוק”‏.‏
או ”‏נשימה”‏.‏
או ”‏הבל”‏.‏
או ”‏דינם”‏.‏
או ”‏מטה;‏ מוט”‏.‏
או ”‏קולע;‏ מיידה”‏.‏
או ”‏קריסתי;‏ התמוטטותי”‏.‏
או ”‏אין לאיש ההולך הסמכות אפילו לכוון את צעדו”‏.‏
או ”‏דרכו של האדם אינה שלו;‏ אינה בסמכותו”‏.‏