ירמיהו 11‏:1‏-23

  • יהודה מפירים את בריתם עם אלוהים ‏(‏1–17‏)‏

    • אלים רבים כמספר הערים ‏(‏13‏)‏

  • ירמיהו מדומה לכבש המובל לטבח ‏(‏18–20‏)‏

  • אנשי עירו של ירמיהו מתנגדים לו ‏(‏21–23‏)‏

יא  זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת!‏ ‏”‏דַּבֵּר* אוֹתָם אֶל אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְאֶל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם  וֶאֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יְצַיֵּת לְדִבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת,‏+  אֲשֶׁר צִוִּיתִי עַל אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏+ מִכּוּר הַבַּרְזֶל,‏*+ בְּאָמְרִי,‏ ’‏שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי וַעֲשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה עֲלֵיכֶם;‏ וְתִהְיוּ לִי לְעַם וְאָנוֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֶאֱלֹהִים,‏+  לְמַעַן אֲקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם,‏ לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ,‏+ כַּיּוֹם הַזֶּה’‏”‏’‏”‏.‏ וְעָנִיתִי:‏ ”‏אָמֵן,‏* יְהֹוָה”‏.‏  וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי:‏ ”‏הַכְרֵז אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם:‏ ’‏שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת,‏ וַעֲשׂוּ אוֹתָם.‏  כִּי הִזְהַרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּתֹקֶף בַּיּוֹם שֶׁהֶעֱלֵיתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה,‏ בְּהַזְהִירִי אוֹתָם שׁוּב וָשׁוּב:‏* ”‏שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי”‏.‏+  אַךְ הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם,‏ אֶלָּא הָלְכוּ אִישׁ אִישׁ בְּעַקְשָׁנוּת אַחַר לִבּוֹ הָרַע.‏+ לָכֵן הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת וְשֶׁהֵם סֵרְבוּ לְקַיְּמָם’‏”‏.‏  וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי:‏ ”‏נִמְצָא קֶשֶׁר* בְּקֶרֶב אַנְשֵׁי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.‏ 10  הֵם שָׁבוּ אֶל עֲווֹנוֹת אֲבוֹתֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים,‏ אֲשֶׁר סֵרְבוּ לְצַיֵּת לִדְבָרַי.‏+ גַּם הֵם הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְעָבְדוּ אוֹתָם.‏+ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי עִם אֲבוֹתֵיהֶם.‏+ 11  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה+ אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.‏ כַּאֲשֶׁר יִזְעֲקוּ אֵלַי,‏ לֹא אַקְשִׁיב לָהֶם.‏+ 12  וְעָרֵי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם יֵלְכוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לָהֶם הֵם מַקְטִירִים* וְיִזְעֲקוּ לְעֶזְרָה,‏+ אַךְ אֵלֶּה לֹא יוֹשִׁיעוּ אוֹתָם כְּלָל בְּעֵת אֲסוֹנָם.‏ 13  כִּי אֱלֹהֶיךָ נִהְיוּ רַבִּים כְּמִסְפַּר עָרֶיךָ,‏ יְהוּדָה,‏ וְהֵקַמְתֶּם מִזְבְּחוֹת רַבִּים לַדָּבָר הַמֵּבִישׁ* כְּמִסְפַּר רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם,‏ מִזְבְּחוֹת כְּדֵי לְהַקְטִיר* לַבַּעַל’‏.‏+ 14  ‏”‏וְאַתָּה,‏* אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה.‏ אַל תִּזְעַק בַּעֲדָם וְאַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם תְּפִלָּה,‏+ כִּי לֹא אַקְשִׁיב כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ אֵלַי בִּגְלַל אֲסוֹנָם.‏ 15  בְּאֵיזוֹ זְכוּת יוֹשֶׁבֶת אֲהוּבָתִי בְּבֵיתִיבְּשָׁעָה שֶׁכֹּה רַבִּים מְבַצְּעִים מְזִמּוֹת מְרֻשָּׁעוֹת?‏ הַאִם בִּבְשַׂר קֹדֶשׁ* הֵם יִמְנְעוּ אֶת הָרָעָה בְּבוֹאָהּ עָלַיִךְ?‏ הַאִם בָּעֵת הַהִיא תַּעַלְזִי?‏ 16  יְהֹוָה קָרָא לָךְ בֶּעָבָר עֵץ זַיִת רַעֲנָן,‏יָפֶה וּבַעַל פְּרִי טוֹב.‏ בְּקוֹל הֲמֻלָּה גְּדוֹלָה הִצִּית אוֹתָהּ בָּאֵשׁ,‏וְהֵם שָׁבְרוּ אֶת עֲנָפָיו.‏ 17  ‏”‏יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ,‏+ הִכְרִיז כִּי רָעָה תָּבוֹא עָלַיִךְ בְּשֶׁל הָרָעָה שֶׁעָשׂוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה,‏ אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְּהַקְטִירָם* לַבַּעַל”‏.‏+ 18  יְהֹוָה הוֹדִיעַ זֹאת לִי לְמַעַן אֵדַע;‏בָּעֵת הַהִיא הֶרְאֵיתָ לִי אֶת מַעַלְלֵיהֶם.‏ 19  הָיִיתִי כְּכֶבֶשׂ כָּנוּעַ הַמּוּבָל לַטֶּבַח.‏ לֹא יָדַעְתִּי כִּי הֵם חָרְשׁוּ נֶגְדִּי מְזִמּוֹת:‏+ ‏”‏הָבָה נַשְׁחִית אֶת הָעֵץ עִם פִּרְיוֹ,‏וְנִכְרֹת אוֹתוֹ מֵאֶרֶץ הַחַיִּים,‏וְכָךְ שְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד”‏.‏ 20  אַךְ יְהֹוָה צְבָאוֹת שׁוֹפֵט בִּצְדָקָה;‏הוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת* וָלֵב.‏+ אֶרְאֶה נָא אֶת נִקְמָתְךָ בָּהֶם,‏כִּי בְּיָדְךָ הִפְקַדְתִּי אֶת רִיבִי.‏ 21  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה נֶגֶד אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת+ הַמְּבַקְּשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ* וְאוֹמְרִים:‏ ”‏לֹא תְּנַבֵּא בְּשֵׁם יְהֹוָה,‏+ פֶּן תָּמוּת בְּיָדֵנוּ”‏;‏ 22  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ”‏הִנְנִי דּוֹרֵשׁ מֵהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.‏ הַבַּחוּרִים יָמוּתוּ בַּחֶרֶב,‏+ וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יָמוּתוּ בָּרָעָב.‏+ 23  אֲפִלּוּ שְׁאֵרִית לֹא תִּוָּתֵר מֵהֶם,‏ כִּי אָבִיא רָעָה עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת+ בַּשָּׁנָה שֶׁבָּהּ יִדָּרֵשׁ מֵהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן”‏.‏

הערות שוליים

ככל הנראה הפנייה כאן היא לירמיהו.‏
או ”‏התנור להיתוך הברזל”‏.‏
או ”‏כן יהי!‏”‏
נה״מ,‏ ”‏השכם והעד”‏.‏
או ”‏מזימה”‏.‏
או ”‏זובחים”‏.‏
או ”‏לאל המביש”‏.‏
או ”‏לזבוח”‏.‏
כלומר,‏ ירמיהו.‏
כלומר,‏ זבחים המוקרבים במקדש.‏
או ”‏בהקריבם זבחים”‏.‏
או ”‏את המחשבות הכמוסות ביותר;‏ הרגשות הכמוסים ביותר”‏.‏
או ”‏את חייך”‏.‏