ירמיהו 14:1-22
יד זֶה דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ בַּאֲשֶׁר לַבַּצָּרוֹת:+
2 יְהוּדָה מִתְאַבֶּלֶת,+ וּשְׁעָרֶיהָ נָמוֹגוּ.
הֵם צוֹנְחִים אַרְצָה בְּקַדְרוּת,וּצְוָחָה עוֹלָה מִיְּרוּשָׁלַיִם.
3 וַאֲדוֹנֵיהֶם שׁוֹלְחִים אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם* לְהָבִיא מַיִם.
הֵם הוֹלְכִים אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם* וְאֵינָם מוֹצְאִים מַיִם.
הֵם שָׁבִים וּכְלֵיהֶם רֵיקִים.
הֵם מְבֻיָּשִׁים וּמְאֻכְזָבִים,וְאֶת רֹאשָׁם מְכַסִּים.
4 מִכֵּיוָן שֶׁהָאֲדָמָה סְדוּקָה,כִּי אֵין גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ,+הָאִכָּרִים חֲרֵדִים וּמְכַסִּים אֶת רֹאשָׁם.
5 אֲפִלּוּ הָאַיָּלָה בַּשָּׂדֶה עוֹזֶבֶת אֶת וַלְדוֹתֶיהָכִּי אֵין דֶּשֶׁא.
6 הַפְּרָאִים* עוֹמְדִים עַל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת.
הֵם מִתְנַשְּׁפִים וְשׁוֹאֲפִים אֲוִיר כְּתַנִּים;עֵינֵיהֶם עָיְפוּ כִּי אֵין צִמְחִיָּה.+
7 אַף כִּי עֲווֹנוֹתֵינוּ מְעִידִים נֶגְדֵּנוּ,יְהֹוָה, פְּעַל לְמַעַן שִׁמְךָ.+
כִּי רַבּוּ בְּגִידוֹתֵינוּ,+וּלְךָ חָטָאנוּ.
8 תִּקְוַת יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ+ בְּעִתּוֹת צָרָה,לָמָּה הִנְּךָ כְּזָר בָּאָרֶץ,כְּעוֹבֵר אֹרַח שֶׁעוֹצֵר רַק לָלוּן?
9 לָמָּה אַתָּה כְּאִישׁ נִדְהָם,כְּגִבּוֹר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ?
כִּי אַתָּה בְּקִרְבֵּנוּ, יְהֹוָה,+וְשִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ.+
אַל תִּזְנָחֵנוּ.
10 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל הָעָם הַזֶּה: ”הֵם אוֹהֲבִים לְשׁוֹטֵט לָהֶם;+ אֶת רַגְלֵיהֶם לֹא רִסְּנוּ.+ לָכֵן יְהֹוָה אֵינוֹ שְׂבַע רָצוֹן מֵהֶם.+ כָּעֵת הוּא יִזְכֹּר אֶת עֲווֹנָם וְיִדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל חֲטָאֵיהֶם”.+
11 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”אַל תִּתְפַּלֵּל שֶׁתָּבוֹא עַל הָעָם הַזֶּה טוֹבָה.+
12 כַּאֲשֶׁר הֵם צָמִים, אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ לִתְחִנּוֹתֵיהֶם,+ וּבְהַעֲלוֹתָם עוֹלוֹת וּמְנָחוֹת, אֵינֶנִּי שְׂבַע רָצוֹן מֵהֶם,+ כִּי בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה* אֲכַלֶּה אוֹתָם”.+
13 בִּתְגוּבָה אָמַרְתִּי: ”אֲבוֹי, אֲדֹנָי יְהֹוָה! הִנֵּה הַנְּבִיאִים אוֹמְרִים לָהֶם, ’לֹא תִּרְאוּ חֶרֶב, וְרָעָב לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם, כִּי אִם שְׁלוֹם אֱמֶת אֶתֵּן לָכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה’”.+
14 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”הַנְּבִיאִים מְנַבְּאִים שְׁקָרִים בִּשְׁמִי.+ לֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם וְלֹא צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם וְלֹא דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם.+ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם* חֲסַר עֵרֶךְ וְאֶת תַּרְמִית לִבָּם הֵם מְנַבְּאִים לָכֶם.+
15 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל הַנְּבִיאִים הַמְּנַבְּאִים בִּשְׁמִי, אַף כִּי לֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם, וְהָאוֹמְרִים שֶׁחֶרֶב וְרָעָב לֹא יִהְיוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת: ’בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יֹאבְדוּ הַנְּבִיאִים הָהֵם.+
16 וְהָעָם אֲשֶׁר הֵם מְנַבְּאִים לָהֶם יִהְיוּ מֻשְׁלָכִים בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם בְּשֶׁל הָרָעָב וְהַחֶרֶב, וְאִישׁ לֹא יִקְבֹּר אוֹתָם+ — הֵם, נְשֵׁיהֶם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם — כִּי אֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם אֶת הָאָסוֹן הָרָאוּי לָהֶם’.+
17 ”דַּבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,’יֵרְדוּ נָא דְּמָעוֹת מֵעֵינַי לַיְלָה וָיוֹם, וְאַל יֶחְדְּלוּ,+כִּי בְּתוּלַת בַּת עַמִּי נִמְחֲצָה וְנִשְׁבְּרָה כָּלִיל,+וּפִצְעָהּ חָמוּר עַד מְאוֹד.
18 אִם אֲנִי יוֹצֵא אֶל הַשָּׂדֶה וּמַבִּיט,אֲנִי רוֹאֶה אֶת חַלְלֵי הַחֶרֶב!+
וְאִם אֲנִי נִכְנָס אֶל הָעִיר,אֲנִי רוֹאֶה אֶת תַּחְלוּאֵי הָרָעָב!+
כִּי גַּם הַנָּבִיא וְגַם הַכֹּהֵן סָבְבוּ לָהֶם בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר אֵין הֵם מַכִּירִים’”.+
19 הַאִם מָאַסְתָּ לַחֲלוּטִין בִּיהוּדָה, אוֹ הַאִם תִּעַבְתָּ* אֶת צִיּוֹן?+
מַדּוּעַ הִכֵּיתָ אוֹתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא?+
הָיְתָה תִּקְוָה לְשָׁלוֹם, אַךְ שׁוּם דָּבָר טוֹב לֹא בָּא;לְעֵת מַרְפֵּא, וְהִנֵּה בְּעָתָה!+
20 אָנוּ מַכִּירִים בְּרִשְׁעוּתֵנוּ, יְהֹוָה,וּבַעֲווֹן אֲבוֹתֵינוּ,כִּי חָטָאנוּ לְךָ.+
21 לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תִּמְאַס בָּנוּ;+אַל תָּבוּז לְכִסֵּא כְּבוֹדְךָ.
זְכֹר, וְאַל תָּפֵר אֶת בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.+
22 הֲיֵשׁ בֶּאֱלִילֵי הַהֶבֶל שֶׁל הָאֻמּוֹת מִי שֶׁיְּכוֹלִים לָתֵת גֶּשֶׁם,אוֹ הַאִם אֲפִלּוּ הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִים לִשְׁלֹחַ מִמְטָרִים מֵאֲלֵיהֶם?
הַאֵינְךָ הַיָּחִיד, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ?+
וְאָנוּ מְקַוִּים לְךָ,כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ עָשִׂיתָ אֶת כָּל אֵלֶּה.
